בכנס תל אביב לחינוך מתקדם יתארח היום {ג'} הפרופסור הפיני פאסי סאלברג, מרצה באוניברסיטת הרווארד ומחבר הספר "לומדים מפינלנד". מובטח לכם שאחרי שעה של האזנה גם אתם תשאלו "אז למה לעזאזל אנחנו לא?".
פינלנד, מדינה בת קצת יותר מחמישה מיליון תושבים, שגובלת ברוסיה, שבדיה ונורבגיה, שבעיני רבים נחשבת לחור קפוא בצד הצפוני של העולם, דווקא היא המודל שכמעט כל איש חינוך מביט עליו בקנאה. איך אפשר לצאת מהקופסה של התחרותיות וערימת שיעורי הבית ועדיין להצליח בגדול.
(...)
"בעשור הראשון של שנות האלפיים הם תמיד הגיעו במקומות הראשונים במבחני פיז"ה. תמיד הובילו בליגה הלאומית במזעור הפערים בין החלשים לחזקים, כך שכמעט ואין שם מונח של פריפריה. זו מצוינות וגם שוויון. אין סיפור של שיעורים פרטיים, תחרותיות גדולה, מבחנים סטנדרטיים כלל ארציים. הפינים אומרים 'אנחנו לא קוסמים. יש לנו שלושה ערכי יסוד שלפיהם אנחנו חיים - אמון, איכות ושוויון. לא ניתן לבן אדם ליפול'. מחינוך ילדים ועד דוקטורט - הכל בחינם. בבית הספר כל האוכל בחינם, גם הספרים. יש מחויבות לפיתוח המורים הכי טובים. הצליחו לעשות את מה שהאחרים חשבו שהוא בלתי אפשרי".
(...)
מה גרם לכם להתעורר?
"בשנות השישים פינלנד הייתה בת 4.5 מיליון תושבים, בלי אוצרות כמו נפט, זהב ומינרלים. הייתה לנו שכנה, ברית המועצות, שלא הייתה כל כך ידידותית או יציבה. היינו צריכים למצוא דרך להישאר עצמאיים, חופשיים ובעלי זהות. הבנו שאם החינוך ישגשג גם אנחנו נהיה כמו מדינה מערבית מובילה. לא רצינו להיות כמו צרפת, או ארצות הברית, ששם חשוב שרק הטופ יהיה מחונך. הגענו למסקנה שכל ילד צריך להיות בעל השכלה כדי שנהיה מדינה בריאה".
(...)
"לפני כארבעים שנה שדרגנו את הכשרת המורים", הוא מסביר. "מורה חייב לפחות תואר שני. מאוד קשה להיכנס לתוכנית להכשרת מורים, במיוחד בבתי הספר היסודיים. מבחינת הרבה צעירים זה המקצוע המועדף והמשכורת היא לא הסיבה העיקרית. אני חושב שהתואר והסמכות והאחריות הופכים את המקצוע לנחשק. הרבה צעירים רוצים להיות מורים בגלל מה שהם עצמם חוו בתקופת הלימודים. למורה יש הרבה חופש. הוא מחליט מה ללמד ואיך ללמד. הכל נעשה בעבודת צוות. זה מקצוע חופשי ומכובד".
אמרתי לאורח שאצלנו השכר מחורבן וזו גם עבודה עם ילדים שרחוקים מלהיות ממושמעים. "זו לא תופעה שרק אתם חווים, זו תופעה כלל עולמית, כולל פינלנד", הוא הדגיש. "גרתי הרבה שנים בארצות הברית ובמדינות אחרות באירופה. כשחזרתי לפני חמש שנים, שאלתי את הקולגות מה השתנה בעבודה.רובם אמרו הקושי לעבוד מול ילדים, שמאוד מעורבים היום בטכנולוגיה של אינטרנט ומכשירים סלולריים. אני עדיין חושב שהשיטה של יחסים קרובים ושיתוף פעולה בין מורים לתלמידים תקל על ההתמודדות, לעומת מקומות שבהם מורים עובדים לבד ורוצים לפתור את אותן בעיות לבד. אצלנו זה מאוד שיתופי".
(...)
מה הבאג של החינוך הישראלי?
"אני לא מומחה, אבל מכיר את הסטטיסטיקה. לישראל יש אתגרים שלפינלנד אין, אבל כשאתה מסתכל על המערכת שלכם - היא לא שוויונית. היא מיטיבה עם כאלה שבאים ממשפחות מלומדות ומבוססות, ממקום טוב, ופחות עם אלה שמגיעים ממקומות קשים. וישראל לא לבד, יש עוד הרבה מדינות כאלה".
להמשך: http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-476249
...לנסח את השאלה נכון - זה אפילו יותר חשוב מהתשובה....
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
