אבי באבן את חייו חקק.
אני ברוח.
אבי רהט ביתו בצבע חם וחום ובמוצק,
אני בצבע כפור וברהיטי נוצה קלים מרוח.
אבי נשם עם אלוהיו,
אני עם עיט.
אבי צמח מרחוביו
אני אפילו לא מבית.
אבי שתק. לבו הלם.
אני הולם. לבי שותק.
אבי כבר מת. מקדש מעט לו: אבן.
אני עוד חי ומקדשי ברוח.
מה ישרד את אסער כתבן?
בני את שמי לא יחקק על לוח