ABA


"צריך מידע על הצמחים ''רותם'' ו- ''אשל''"
גירסת הדפסה        
קבוצות דיון לימודים, מדע ותרבות נושא #5423 מנהל    סגן המנהל    מפקח   Winner    צל"ש   מומחה  
אשכול מספר 5423
BJack לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 18.11.03
22979 הודעות, 15 פידבק
   17:08   14.01.04   
אל הפורום  
  צריך מידע על הצמחים ''רותם'' ו- ''אשל''  
 
   ואיך הם מסתגלים למדבר...תודה מראש!


                                שתף        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  אשל: zman  14.01.04 20:48 1
     תודה רבה!! BJack 15.01.04 07:43 2
  רותם חופית 15.01.04 14:11 3
  תודה Big_Shadow 15.01.04 15:39 4

       
zman 
חבר מתאריך 18.3.02
932 הודעות
   20:48   14.01.04   
אל הפורום  
  1. אשל:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אשל

Tamarix


המינים השכיחים בישראל

אשל, סוג במשפחת האשליים, המונה כ-90 מינים של עצי בר או שיחים, הגדלים בעיקר באזורים ממוזגים וסובטרופיים, ומאכלסים שטחים חוליים ואפיקי נחלים. מיני אשל אחדים מסוגלים לגדול בתנאי מליחות קיצוניים ביותר.

מקובל לזהות את האשל, הנזכר כמה פעמים בתנ"ך, עם העץ הקרוי היום בשם זה, אך הדבר אינו ודאי. לדעת חז"ל, האשל הנזכר בתנ"ך היה סתם עץ גדול. על אברהם אבינו נאמר כי נטע אשל בבאר-שבע (בראשית כ"א 33). למרות זאת, מאז ימי קדם מראים את "אשל אברהם" בחברון דווקא, והעץ הגדל שם הוא אלון מצוי.

מיני אשל אחדים מתנשאים לגובה רב ומאריכים ימים (150 שנים ויותר). במינים אחרים שולטת צורת השיח, ולצמח אין גזע מרכזי אחד. לכל המינים ענפים ארוכים ומערכות שורשים כפולות: שורשים מעמיקים ושורשים המתפשטים למרחק רב. העלים קטנים, מסורגים, קשקשיים, חובקים, או חובקים למחצה, את הגבעול כולו. משך חייהם של העלים כשנה-שנתיים. הגבעולים ירוקים ומטמיעים.

למיני אשל אחדים כושר עמידות גבוה בפני מלח. כושר זה מקורו בשילוב של כמה מנגנונים, שהבולט בהם הוא מנגנון הפרשת המלחים: משני צדי העלה קבועות בלוטות מלח, שיעילותן רבה בהרחקת כמויות גדולות של יוני נתרן וכלוריד מתוך העלה. הצטברות מלחים על פני שטח העלים והירטבותם מטל מביאות לטפטוף תמיסת מלח מתחת לנוף העץ. תמיסה זו אמנם מוסיפה לבית השורשים כמות מים ניכרת, אך גם גורמת להצטברות מלחים, שמונעת מצמחים אחרים לגדול סמוך לאשל.

הפרחים ערוכים בשיבולים או באשכולות, לרוב על פני ענפי השנה הקודמת. הם דו-מיניים. מספר עלי הגביע ועלי הכותרת: ארבעה עד חמישה. מספר האבקנים: ארבעה עד חמישה או כפולה של חמש; המספר משתנה במינים השונים. הפרחים מואבקי רוח. הפריחה – אביבית, סתווית או דו-עונתית.

הפרי – הלקט בעל קשוות, מרובה זרעים. הזרעים המבשילים זעירים (כ-0.5 מ"מ). הם מצוידים בציצית שיערות בראשם, ונפוצים ברוח למרחקים גדולים. בתנאי לחות וחום מתאימים (ליד מקווי מים) נביטתם מהירה מאד. צמיחת הנבטים איטית. צריכת המים של כל מיני האשל היא גבוהה, וריכוזים צפופים של עצים אלה מהווים את אחד הגורמים להתייבשותם של מקווי מים במדבר.

המינים השכיחים בישראל

בישראל גדלים בר בין עשרה ל-16 מיני אשל, ומין נוסף מגדלים בגינות נוי - אשל סיני (T. chinesis). מרבית מיני הבר גדלים במדבר, ומקצתם בחלקים לא שחונים. הבולטים שבהם:

אשל הפרקים (T. aphylla) - עץ גדול-ממדים, בעל נוף כדורי למחצה וגזע עבה. הוא גדל בארץ בבתי-גידול חוליים בצפון הנגב ובמרכזו. העלים הזעירים חובקים את הענפים הצעירים ומשווים להם צורת פרקים (מכאן נגזר תוארו העברי של המין). העץ פורח באוגוסט. הפרחים זעירים, בעלי חמישה עלי גביע, חמישה עלי כותרת, חמישה אבקנים ושלוש צלקות. בגלל מהירות צמיחתו, נבחר אשל הפרקים לנטיעה באזורים צחיחים, הן כשובר-רוח, הן כעץ נותן צל והן כספק חשוב של עץ להסקה ולבישול.

אשל היאור (T. nilotica) – המין הנפוץ ביותר של האשל, הכולל זנים רבים. זהו עץ או שיח, הגדל ליד נחלים ומעיינות במדבר. העברת המים למדבר בצינורות הגדילה מאוד את תפוצתו. התפתחותו לאורך קווי זרימת מים, אפילו בין ברזים וצינורות דולפים, גרמה לכך שאפשר למצוא אותו כמעט בכל הארץ. העלים סגלגלים וחובקים למחצה את הגבעול. התפרחות מרובות וערוכות בשיבולים. לפרח חמישה עלי הגביע, חמישה עלי כותרת, חמישה אבקנים ושלוש צלקות. הפריחה: ממרץ עד ספטמבר.

אשל מרובע (T. tetragyna) – מין שכיח של עץ קטן או שיח, הגדל בארץ במקווי מים מלוחים בסביבות ים-המלח, בנגב המרכזי ובבקעת הירדן הדרומית. מבחינים בו בכמה זנים. אחד הזנים, זן מאיר, מצוי גם בעמק עכו, בשרון ובצפון בקעת הירדן. העלים יושבים ומוארכים. מספר עלי הגביע, עלי הכותרת והאבקנים, ברוב המקרים -ארבעה, לעתים רחוקות חמישה. מספר הצלקות: שלוש או ארבע. הפריחה: מאפריל עד דצמבר.

אשל הירדן (T. jordanis) - עץ או שיח, הגדל בקרבת מקווי מים בבקעת הירדן ובגולן. העלים יושבים, בעלי בסיס צר, מוארכים ומחודדים. התפרחות ערוכות באשכולות. צבע עלי הכותרת לבן. לפרח חמישה עלי גביע, חמישה עלי כותרת, חמישה אבקנים ושלוש צלקות. הפריחה: ממרץ עד אוגוסט.

אשל ארצישראלי (T. palaestina) - עץ או שיח נדיר, הגדל בדרך כלל על מים בעלי תכולת כלוריד גבוהה, וצומח בבקעת הירדן ובסביבות ים-המלח. יוצר, יחד עם צפצפת הפרת, את יער גאון הירדן. העלים יושבים ובעלי בסיס צר, אך אינם חובקים את הגבעול. התפרחות הן אשכולות דקים וארוכים, המופיעים על ענפי השנה הקודמת. לפרח חמישה עלי גביע, חמישה עלי הכותרת, חמישה אבקנים ושלוש צלקות. הפריחה: מפברואר עד אפריל.

אשל הערבה (T. aravensis) - עץ או שיח נדיר, הגדל במקווי מים מלוחים בסביבות ים המלח ובעמק הערבה. העלים יושבים, אך אינם חובקים את הגבעול; הם מוארכים ובעלי בסיס צר. התפרחות – אשכולות דלילים, הצומחים מענפי השנה הקודמת. צבע עלי הכותרת ורוד. מספר עלי הגביע והכותרת - ארבעה עד חמישה. מספר האבקנים - חמישה עד עשרה. הפריחה: ממרץ עד דצמבר.

אשל חובק (T. amplexicaulis) - מין נדיר של שיח, הגדל בארץ במקווי מים מלוחים בסביבות ים-המלח ובעמק הערבה. העלים חובקים את הגבעול. הפרחים יושבים וערוכים באשכולות דמויי שיבולים. לפרח חמישה עלי גביע, חמישה עלי כותרת, שמונה עד עשרה אבקנים ושלוש צלקות. הפריחה: ממרץ עד דצמבר.

אשל מתנני (T. passerinoides) – מין נדיר של שיח, הגדל בארץ במקווי מים מלוחים בסביבות ים-המלח ובעמק הערבה. מבחינים בו בכמה זנים. העלים חובקים את הגבעול. הפרחים בעלי עוקצים קצרים. מספר האבקנים – ששה עד 15. מספר הצלקות - שלוש. הפריחה: מאפריל עד נובמבר.


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
BJack לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 18.11.03
22979 הודעות, 15 פידבק
   07:43   15.01.04   
אל הפורום  
  2. תודה רבה!!  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חופית

   14:11   15.01.04   
אל הפורום  
  3. רותם  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   רותם

Retama

רותם, סוג במשפחת הפרפרניים , המונה חמישה מינים, שתפוצתם משתרעת בדרום הים-התיכון ובסהרה.

הרותם מדגים מכלול תופעות הקשורות בהעברת עיקר תפקיד ההטמעה מן העלים אל הגבעולים : העלים קטנים וקצרי חיים, מתפתחים בסוף החורף ונושרים לאחר תקופה קצרה, ואילו הגבעולים ירוקים, בלתי מעוצים, חרוצים לאורכם, והפיוניות יושבות בתוך חריצי הגבעול. מכלול תופעות זה, שמקובל לחשוב כי נועד להנהיג חיסכון במים, שכיח בצמחים אחרים לא-מעטים, והוא נקרא על שם הרותם. צמח שתכונותיו דומות קרוי בשם "צמח רותמי".

בארץ גדל רק מין אחד של רותם - רותם מדברי (R. raetam). זהו שיח מדברי, ששרביטי ענפיו ירוקים ולרוב חסרי עלים. הוא מאכלס חולות וואדיות חמים ויבשים בנגב ובמדבר יהודה. כמו כן הוא חודר לחולות מישור החוף. הוא נחשב לצמח מוגן.

לצמח שתי מערכות שורשים : מערכת שורשי עומק בעלת צינורות הובלה דקי קוטר, ומערכת שורשי שטח בעלת צינורות הובלה רחבים. המערכת הראשונה מקיימת את הצמח במשך עונת הקיץ, ואילו מערכת השטח קולטת מים בעיקר בחורף.

הפרחים קטנים, פרפרניים: עלה כותרת קיצוני שנקרא "מפרש", שני עלי כותרת צדדיים - ה"משוטים" - ושני עלי כותרת פנימיים, צמודים זה לזה בשפתיהם, שעוטפים את האבקנים והעלי - ה"סירה". הכותרת לבנה והגביע סגול. לעתים משורטטים עלי הכותרת בעורקים סגולים. הלבלוב והפריחה: לקראת סוף החורף. ההאבקה נעשית על ידי חרקים.

הפרי - קטנית סגלגלה עד מוארכת, עם מקור בראשה, המכילה זרע אחד או שניים, והופכת לקשיחה וגמישה עם התייבשה. הזרעים צהובים ושומרים על חיוניותם תקופה ארוכה מאוד. הפירות והזרעים נפוצים, בין היתר, באמצעות בעלי חיים.

רותם מדברי :

http://www.ynet.co.il/PicServer2/03072003/330459/rotem_wh.jpg


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Big_Shadow

   15:39   15.01.04   
אל הפורום  
  4. תודה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


                                                         (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
___________________________________________________________________

___________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מחק תגובות | עגן אשכול
       



© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net