לוחמי חרות ישראל (בר"ת: לח"י), ארגון מחתרת בא"י שהקימה קבוצה של פורשים מאצ"ל בראשות אברהם שטרן ("יאיר") בקיץ 1940, תוך פילוג האצ"ל.

הרקע לפילוג היה חילוקי דעות בדבר המדיניות כלפי בריטניה בפרוץ מלחמת העולם השנייה. חלק מחברי אצ"ל סירבו לעמוד לצד בריטניה - שלא ביטלה את מדיניות "הספר הלבן" של מאי 1939 - במערכה שניהלה נגד גרמניה הנאצית, ואילו זאב ז'בוטינסקי תבע להתייצב לצד בריטניה, הן כדי לחזק את שורות הלוחמים נגד גרמניה הנאצית הן כדי להכשיר את הקרקע להקמת צבא עברי לצד בעלות הברית.

חברי המפקדה שלא קיבלו את עמדת ז'בוטינסקי, ובראשם שטרן, פרשו מאצ"ל והקימו ארגון עצמאי - "האצ"ל בישראל" - שנקרא מ-1943 לח"י. את עקרונות הארגון החדש ניסח מפקדו במסמך שנודע כ"עיקרי התחייה". הארגון פתח בסדרת פיגועים נגד הבריטים, והשלטונות הבריטיים ניהלו מערכה נמרצת נגדו, שבמהלכה נעצרו רבים מאנשיו. ב-12 בפברואר 1942 נתפס אברהם שטרן בת"א בידי שוטרים בריטים ונורה למוות.

לאחר שיצחק שמיר (שכונה "מיכאל") ואליהו גלעדי (שכונה "שאול") ברחו ממחנה המעצר במזרעה, הופנו מאמצי חבריו לשחרור אנשי הארגון מבתי הכלא וממחנות המעצר, להפצת כרוזי תעמולה ולרכישת אמצעי לחימה. בארגון נעשה שידוד מערכות, והוקם מרכז בראשות נתן ילין-מור , יצחק שמיר וד"ר ישראל אלדד (שייב). בנובמבר 1943 יזם הארגון מבצע בריחה נועז ממחנה המעצר בלטרון.

לח"י דגל במלחמת חורמה בבריטים, ולא בחל בשיטות של טרור אישי נגד חיילים, שוטרים ופקידים. שמו בפי הבריטים היה "כנופיית שטרן" (Stern Gang). בפברואר 1944 הצטרף לח"י למרד שהכריז אצ"ל בשלטון בריטניה בא"י. באוגוסט 1944 התנקשו אנשיו בחיי הנציב העליון, מק-מייקל; הנציב נפצע. בנובמבר 1944 התנקשו שני חברי הארגון, אליהו בית-צורי ואליהו חכים, בחייו של לורד מוין, השר לענייני המזה"ת בממשלת בריטניה, שיוחסו לו הערות אנטישמיות ומדיניות אנטי-ציונית. שני המתנקשים נתפסו ונידונו למוות בתלייה.

באותה העת היה לח"י, כמוהו כאצ"ל, מטרה לרדיפותיהם של מוסדות היישוב המאורגן, שתבעו ממנו לחדול מלפעול בעת המלחמה והסגירו את אנשיו לבריטים (סיזון ). ב-1 בנובמבר 1945 הצטרף לח"י ל"תנועת המרי העברי", ארגון הגג של המחתרות. לח"י ואצ"ל הוסיפו לנקוט מדיניות של מאבק מזוין גם לאחר שה"הגנה" חדלה ממנה, וב-1947 אף הרחיב לח"י את תחום פעולותיו אל מחוץ לגבולות הארץ. במלחמת העצמאות שמר על פעילותו כמסגרת עצמאית באזור ירושלים; שאר חבריו הצטרפו לצה"ל. לאחר רצח הרוזן השבדי פולקה ברנדוט, המתווך מטעם האו"ם, הואשם לח"י ברצח ופורק בפקודת ממשלת ישראל.

בניגוד לאצ"ל, שרוב חבריו הצטרפו למפלגת הימין "חרות", אנשי לח"י מצאו את מקומם בכל חלקי הקשת הפוליטית הישראלית, מהימין עד השמאל הקיצוני. את המנון לח"י, "חיילים אלמונים", חיבר אברהם שטרן.

www.lehi.org.il