Galileo Galilei

גליליאו גליליי (1564-1642), פיסיקאי איטלקי, מאבות הפיסיקה החדשה; קנה לו שם במחקריו ובתגליותיו במכניקה ובאסטרונומיה.

גליליאו נולד בפיזה שבטוסקנה, ובילדותו עברה משפחתו לפירנצה. ב-1581 החל ללמוד רפואה בפיזה, אך פנה למתמטיקה, שריתקה אותו. אף שעזב את האוניברסיטה בלא תואר, נעשה פרופסור למתימטיקה בפיזה ב-1589, וב-1592 עבר לאוניברסיטת פדובה, שם נשאר עד 1610. בשנה זו מינה אותו קוזימו דה מדיצ'י , דוכס טוסקניה, להיות פילוסוף ומתמטיקאי בחצרו, והוא חזר לעירו בכבוד רב. תמיכתו של גליליאו בתורת קופרניקוס עוררה את זעם הכנסייה, שגזרה עליו שתיקה בנושא זה. אולם ב-1624 נבחר אפיפיור חדש, אורבנוס ה-8 , שהיה מעריץ וידיד ותיק של גליליאו. ניתנה לו רשות לחבר ספר שיציג את תורת קופרניקוס לצד עמדתה הרשמית של הכנסייה (שהתבססה על משנת אריסטו ותלמי ), והוא פרסם אותו בשם "דו-שיח על שתי שיטות העולם" ב-1632. אולם הספר הבהיר היטב להיכן נוטה דעתו של גליליאו, והוא זומן להתייצב למשפט האינקוויזיציה . שוב נגזרה עליו שתיקה, והוא הוציא את ימיו במעין מעצר בית, אם כי הוסיף לכתוב עד שלקה בעיוורון. בשנים אלה חיבר את ספרו החשוב "שיחות על שני ענפי מדע חדשים" (1638), שהוברח להולנד ונדפס שם. מסופר שעל ערש מותו (ולפי גרסה אחרת, בצאתו ממשפט האינקוויזיציה) לחש, "ואף על פי כן נוע תנוע" (כלומר, הארץ סביב השמש ).

תרומותיו של גליליאו למדעים היו רבות וחשובות מאין כמוהן. בתחום המכניקה גילה כי מהירות תנועתו הטבעית של גוף שאין עליו השפעות מבחוץ היא מהירות קבועה ("חוק ההתמד "); כן חקר את נפילתם החופשית של גופים ומצא שאין היא תלויה במשקלם (אם כי אין אמת בסיפור שהוא הוכיח זאת בהפלת שני כדורים בעלי משקל שונה מראש המגדל הנטוי בפיזה). גילה גם את חוקי תנודתה של המטוטלת , ותרם תרומה ראשונית למדע חוזק החומרים .

בתחום האסטרונומיה נמנה גליליאו עם המפורסמים שבבוני הטלסקופים הראשונים, והיה הראשון שהשתמש בטלסקופ לחקר השמים. כך גילה כי אין פניו של הירח חלקים אלא זרועים מכתשים והרים. כמו כן גילה גרמי שמים חדשים, בהם ארבעה ירחים של כוכב הלכת צדק (הקרויים כיום "הירחים הגליליאים"). גילוי זה הוכיח שגרמי השמים אינם נעים סביב מרכז יחיד.

לפי תנועתם של כתמי השמש, מדד את קצב סיבובה של השמש על צירה. הראה כי כוכב הלכת נוגה דומה לירח, בכך שחלקיו השונים מוארים בזמנים שונים, ומכאן הסיק שאורו של נוגה אינו אור עצמי אלא אור שמש מוחזר.

סמכותו המדעית של גליליאו וכשרונו הנדיר להסביר קושיות ולהבהירן, בעל פה ובכתב, הוציאו לו מוניטין בכל רחבי אירופה. כיום מקובל לראותו כמי שהניח את היסודות למחקר המדעי המודרני, שכן הוא שקבע כי המחקר המדעי צריך להסתמך על הניסוי, ולא על השקפת עולם פילוסופית או דתית. עוד קבע כי הכללתן של תוצאות הניסויים בנוסחה מתמטית תבטא בדיוק המרבי את חוק הטבע. בכך הניח גליליאו את היסודות לעבודתו של אייזיק ניוטון .

http://mop.ort.org.il/scripts/publish/physics2_gen.asp?Par=300853&Num=14