מה המצב ? איך הלך עם התעודות ?

מקווה שטוב... הכנתי לכם אינדקס אתרים על ט"ו בשבט ומאמר על החג ...
אז חג שמח לכולם

.
.
.

בין ט"ו באב לט"ו בשבט ששה חודשים בדיוק, ט"ו באב נכנס בכל הארץ בראשית פריחתו של החצב, הוא לבושה הלבן של הארץ בתקופת המעבר לימות הגשמים.

ט"ו בשבט נכנס במקומות רבים בארץ בפריחתו הלבנה של השקד, המשתבצת במרקם צבעים בלבושה הססגוני של הארץ בתקופת המעבר לימות החמה.

וכמו בכל חג יהודי אחר פתחנו המקרא , הפכנו את המשנה ולא מצאנו זכר לחגיגה , מאיפה צמח לנו החג הזה???
נצא למסע קצר במנהרת הזמן ונכיר את גלגוליו של החג.

התאריך ט"ו בשבט נזכר לראשונה במשנה (מאה 1-2 לספירה) כאחד מארבעה תאריכים הקובעים מתי מתחילה הספירה של שנה חדשה לעניינים שונים. ט"ו בשבט נקבע כראש השנה לאילן. ואין הכוונה כאן לחג האילן - אלא לתאריך המיועד לחקלאים כבסיס לחישוב היבול השנתי של הפירות, לצורך הפרשת מעשר: על-פי חוקי המקרא חייב החקלאי להפריש מעשר, עשירית, מיבול הפירות - בין השאר לטובת העניים והנזקקים. ט"ו בשבט היה בעצם יום ציון דומה לתחילתה של שנת המס, לא בטוח שאתם הייתם בוחרים לחגוג את היום בו עליכם לשלם מיסים, אבל אין ספק שט"ו בשבט היה יום חשוב מאד ומשמעותי שהיה לו קשר אמיץ לעצים ולאבותינו שהיו חקלאים.

אז מתי בעצם הפך ט'ו בשבט לחג? ואיפה זה קרה?

התשובה נמצאת בצפת. במאה ה - 16, הגיעו המקובלים, יוצאי ספרד ופורטוגל לארץ והקימו בצפת מרכז, במטרה לחדש את היהדות בארץ ישראל. בצפת, האר"י הקדוש וחבריו הנהיגו מנהג לאכילת פירות בט"ו בשבט מתוך כוונה לסמל את השתתפות האדם בשמחת האילנות. המקובלים לא הסתפקו רק באכילת פירות: הם ערכו מעין סדר ליל ט"ו בשבט, שבו נהגו לשתות ארבע כוסות יין (יין לבן ואדום), כשכל כוס מסמלת עונה הקשורה לטבע הארץ ולצומח בה. במהלך הסדר נהגו לאכול סוגים שונים של פירות וללמוד פרקים מן המקורות - על הטבע והארץ.

מנהג אכילת הפירות, זכר לפירות ארץ ישראל ולקשר אל הארץ, התפשט בכל קהילות הגולה, והיה לו חלק בשמירת הקשר אל הארץ.

איפה העצים ואיפה הנטיעות ?
עם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל עלה הצורך במציאת תוכן חדש ליום זה. אנשי העליה הראשונה אמצו את הפסוק מספר ויקרא: "וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ..." בט'ו בשבט בשנת - 1890 יצא המורה והסופר זאב יעבץ בראש תלמידיו מבית הספר בזכרון-יעקב לנטיעה חגיגית, וקבע בכך אופי חדש לט'ו בשבט - חג נטיעת האילנות. בשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים באורח רשמי על ט'ו בשבט כחג הנטיעות. מאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת את המועד הזה, וכך אנחנו מכירים את ט'ו בשבט כיום נטיעה.

במשך השנים, גדל מספר הילדים בארץ ורובם גרים בערים רחוק מאזורי הנטיעה ,לאט לאט איבדה נטיעת העצים את משמעותה, ונתבקש תוכן חדש לחג. הציעה אותו החברה להגנת הטבע, ט'ו בשבט - חג הטבע, חג ירוק, חג איכות הסביבה.

ולסיום מסכת החג שלא תחשבו שאיכות הסביבה זו המצאה של המאה האחרונה. שורשיה נעוצים עמוק עמוק במשנה:

"בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי, כמה נאים ומשובחים הם, וכל שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, כי אם תקלקל אין מי שיתקן אחריך..." קהלת רבה, ז', 28

וזה הכל? ממש לא!!!

המוסד האוניברסיטאי הראשון שנפתח בארץ ישראל היה הטכניון בחיפה. וארוע פתיחתו התקיים איך לא, בט"ו בשבט תרפ"ה (1925)

ובנוסף לטכניון, אמנם צעירה יותר, חוגגת גם הכנסת את יום הולדתה בט"ו בשבט. ישיבתה הראשונה של האספה המכוננת, כך נקראה הכנסת בתחילת דרכה. התקיימה בירושלים, בבניין הסוכנות, בט"ו בשבט תש"ט,14 בפברואר 1949 - חג האילנות.

אז באמת שיש מה לחגוג.

ט"ו בשבט באורט
http://www.ort.org.il/year/2bshvat/

ט"ו בשבט ב"חגים"
http://www.chagim.org.il/tubishvat.html

גלגולי החג
http://www.cet.ac.il/main/jump/shvat/info.asp

ט"ו בשבט בסוכנות
http://www.jajz-ed.org.il/ivrit/tubishvat/

ט"ו בשבט באורנים
http://www.ort.org.il/year/2bshvat/

ט"ו בשבט בכנסת
http://www.knesset.gov.il/tubishvat/index.html

סדר ט"ו בשבט
http://www.education.gov.il/tu_beshvat/seder_ind.htm

הרהורים על אילנות
http://www.education.gov.il/moe/hagut/spr_ilan.htm

ספריית העצים
http://www.bazz.co.il/cat.phtml?leaf=2106

החג במשרד החינוך
http://www.education.gov.il/tu_beshvat/index.html