Spdierman15
|
17:22 21.02.04 |
    
|
קבלו תשובות למאגרים בהיסטוריה ממש דנדשי(:!!!
| |
אני הכנתי את הסיכום מצפה לתודות !!
1. האמנסיפציה גרמה ל-2 תופעות מנוגדות ביטויי השתלבות והאנטישמיות. 2 התופעות היו בכל מקום ובאותו זמן. במזרח אירופה לא הייתה אמנסיפציה.
ביטויי השתלבות:
1. 1. השתלבות היהודים בכלכלה בחינוך ובפוליטיקה..(דוגמא לכך היא פגישה בלימודים, באוניברסיטאות,נציגות פוליטית ועוד)
2. 2. המעבר מהכפרים אל העיירות – פתיחת אזורים עירוניים ליישוב יהודי.
ביטויי דחייה:
1.השתלבותם והצלחתם של היהודים עוררו קנאה דוגמא לכך היא: משפט דרייפוס (הואשם קצין בריגול)
2. היהודים נתפסו ע"י הסביבה כנצלנים קפיטליסטיים הגורמים למשברים כלכליים. דוגמא לכך היא: הפרוטוקולים של זקני ציון (מסמך מזויף כנגד היהודים)
2. הסיבות לצמיחתה של התנועה הציונית במאה ה-19.
התעוררות לאומית מדינית של עמי אירופה- היהודים היו עדים לתופעה של התעוררות לאומית של עמי אירופה מהר מאוד הבינו שגם עליהם להקים מדינה לאומית ריבונית. בגלל שהיהודים הם מיעוט והם מפריעים לעמי אירופה להגשים את החלום הלאומי עמי אירופה התחילו לפגוע להם בזכויות כתוצאה מכך היהודים התאכזבו מהאמנסיפציה היהודים שחשבו שהאמנסיפציה תעזור להם להיטמע בתוך עמי אירופה התאכזבו מהר מאוד. כתוצאה מאכזבתם התחזקה הכמיהה לציון היהודים תמיד רצו לחזור לארצם ציון.
3. 3. תפיסתו המדינית ציונית של הרצל הייתה שעם ישראל הוא לאום ולא דת. לכן הבעיה היא לאומית והפתרון יהיה לאומי מדיני. היהודים לא יכולים להישאר בגולה בגלל שהאנטישמיות היא דינמית ובכל מקום שיהיו יהודים תיהיה אנטישמיות. היהודים אף פעם לא הגיעו להתבוללות מלאה וגם לא יגיעו. לכן דרכי הפתרון צריכים להיות לאומיים מדיניים ושכל העמים יכירו ויסכימו לזה. ולא בדרך מעשית כמו הסתננות אל מדינית. העמים צריכים לעזור לעם היהודי לפתור את הבעיה כי רק הם ירוויחו מבחינה כלכלית וסוציאלית. הפתרון צריך להיות מדיני לאומי מוסכם ומוכר ע"י כל העמים!
4. 4. המטרה של התנועה הציונית לפי "ותוכנית באזל" הייתה:
התנועה הציונית שואפת להקים לעמ"י בית מולדת ומקלט בא"י לפי משפט הציבור"- התנועה הציונית שואפת להקים לעם היהודי בית מולדת ומדינה ריבונית בא"י בהסכמת כל העמים. האמצעים שהוצעו להגשמת המטרה הם: 1. יישוב הארץ ע"י עובדי אדמה ובעלי מלאכה והקמת תשתיות כלכליות. 2. איחוד היהדות ע"י הקמת מפעלים כלכליים ומקומיים עפ"י חוק כל ארץ. 3. הגברת הרגש הלאומי ציוני אצל יהודי אירופה לימוד הציונות והחייאת השפה העברית. 4. השגת הצ'רטר- מהעמים המשתתפים ברעיון הלאומי צ'רטר- זיכיון על שטח אדמה. א"י הייתה אז תחת השלטון העותמני.
5. 5. הישגי הישוב היהודי ציוני בא"י בתחומי ההתיישבות, הביטחון והתרבות.
ההישגים בהתיישבות קמו 3 צורות התיישבות המושבה- מבוססת על קרקע פרטית ופרנסה בעיבוד אדמה לדוגמא: חדרה. קמו 2 סוגים של מושבות מטעים שגידלו בהם פירות ומושבות פלחה לגידולי אדמה. הקבוצה- מבוססת על ניהול עצמי חקלאות שיתופית חלוקת עבודה ורכוש משותף הקבוצה הראשונה קמה ב-1910 בדגניה. העיר- תורת התיישבות 3 העיר הראשונה שקמה היא תל-אביב קמה משכונת אחוזת בית המטרה היתה להקטין את צפיפות האוכ' ביפו. ההישגים בבטחון- עקב בעיות בטחוניות, מעשי שוד וגזל מצד הערבים והבדואים קם אירגון בר גיורא שמטרתו היתה כיבוש העבודה תוך כיבוש השמירה. כתוצאה מהתרבות הפעולות בשטח הורחב אירגון בר גיורא לאירגון השומר. ההישגים בתרבות – אליעזר בן יהודה שאמר שלכל אומה צריכה להיות שפה כסממן יסד את האגודה "שפה ברורה"-לדוברי עברית הוא גם הקים את הועד ללשון העברית שהפכה לאוניברסיטה העברית, הוא כתב את המילון. כאשר הוקם הטכניון היו מחלוקות באיזה שפה ילמדו שם מחלוקת זאת כונתה "מלחמת השפות".
6. 6. הצדדים היריבים שנלחמים במלחמת העולם הראשונה הם: מדינות ההסכמה- בריטניה, צרפת רוסיה ובסוף המלחמה מצטרפת ארה"ב. מול מדינות המרכז – גרמניה, אוסטרו הונגריה, האימפריה העותמנית ובולגריה.
מאפייני המלחמה: מלחמה טוטאלית- כל המשאבים הכלכליים והאנושיים הושקעו במלחמה החזית והעורף התגייסו למאמץ המלחמתי וכל הכלכלה גם היא. אמצעי לחימה חדשים כמו: טנקים וצוללות.
מלחמת חפירות- תוכנית שליפן שתיכננה לגמור את המלחמה בחזית המערבית ב-6 שבועות נכשלה. 2 הצדדים (הגרמניים והצרפתיים) התחפרו לאורך קו של 760 ק"מ לקו זה קראו ה"חזית המערבית" מקום זה הפך לשדה קטל נורא ומיליונים נהרגו ונפצעו. ערים שלמות נהרסו. תעמולה- 2 הצדדים השתמשו בתעמולה כדי לעודד את רוחם של התושבים והלוחמים ולערער את מעמדו של האויב. המטרה היתה- לזכותם באהדתם של המדינות הנייטרליות, להצדיק את המלחמה ולהגביר את הפטריוטיות וההתגייסות למאמץ המלחמתי. התעמולה נעשתה ע"י כרוזים, פרסומים בעיתון קריקטורות ועוד.
7. 7. קשיי היישוב היהודי בא"י בתקופת מלחמת העולם ה-1. קשיים שנבעו מגורמים אובייקטיביים של המלחמה : א. נותק הקשר בין א"י לבין ארצות החוץ- נסתתמו מקורות החלוקה והתרומות. ב. נפגע יצוא פרי ההדר. קשיים שנבעו מפעילות אנטי ציונית של השלטון העותמני: איסור מכירת קרקעות ליהודים.
8. 8. הצהרת בלפור התפרסמה ב2.11.1917 ובה נכתב שממשלת בריטניה מכירה בזכותו של העם היהודי לחזור לא"י והיא תעשה ככל יכולה כדי להגשים שאיפה זו. בתנאים מגבילים: א. שלא יפגעו העדות הלא יהודיות בארץ. ב. שהמעמד המדיני אזרחי לא יפגע ביהודי התפוצות. האינטרסים שבריטניה רצתה לקדם באמצעות פרסום ההצהרה הם: א. א"י כיעד אסטרטגי בשל קירבתו לתעלת סואץ ברגע שהבריטים יהיו ביחסים טובים עם היהודים יוכלו להשתמש בתעלת סואץ לכלכלתם. ב. עת פרסום ההצהרה היה במלחמה עצמה כך רצו הבריטים להשפיע על יהדות ארה"ב כדי שארה"ב תכנס למלחמה לצידם.
היחידה השניה
1. 1. השינויים המדיניים שחלו במדינות אירופה בעקבות המלחמה הם: על חורבות האימפריות הגדולות רוסיה, גרמניה, האימפריה העותמנית רמו מדינות חדשות כמו: פולין ,צ'כוסלובקיה, הונגריה, יגוסלביה ועוד. בין מדינות אירופה נוצרו תיקוני גבול: בין צרפת לגרמניה- אלזס ולורן הוחזרו לצרפת חבל הסאר נלקח מגרמניה למשך 15 שנה ל"חבר הלאומים". בין גרמניה לפולין- מגרמניה המערבית נלקחו שטחים כדי ליצור את פולין החדשה כדי להבטיח לה מוצא לים גם נלקחו ממנה שטחים ונוצר ה"פרוזדור הפולני" שהפריד את פרוסיה משאר חלקי גרמניה.
2. 2. השפעות מלחמת העולם ה-1 על מדינות אירופה בכמה תחומים בתחום החברה- שינוי דמוגרפי – נדידת אוכ' גדולה מארץ לארץ ומהכפרים לעיירות. בגלל בעיות כלכלית וחברתיות שהחריפו. בתחום התרבות- זרמים תרבותיים חדשים. שבטאו את המרד בגישות המקובלות בצורות ביטוי שונות כמו: ספרות,קולנוע, שירה פיסול וכו'. בתחום הכלכלי הוצאות אדירות לשיקום ובניה לאחר המלחמה.
3. 3. הקשיים של המדינות הדמוקרטיות הותיקות לאחר המלחמה היו בכמה תחומים: הפוליטי אי יציבות פוליטית וחילופי ממשלות תכופות תנועות קיצוניות מימין ומשמאל התחזקו ואיימו על הדמוקרטיה. בתחום הכלכלי- מיליוני חיילים שחזרו מהמלחמה היו חסרי עבודה וגרמו לאבטלה קשה. בתחום החברה- החייל מצא עצמו חסר ערך במערכת האזרחית החדשה ונשים נדחקו לשולי הפעילות כשבמלחמה הם היו הגורם המרכזי.
4. 4. הקשיים של המדינות הדמוקרטיות החדשות לאחר מלחמת העולם ה-1. בתחום החברתי -ברב המדינות החדשות היו מיעוטים גדולים שגרמו לתסיסה חברתית וביקשו להתנתק מהארץ. בתחום הכלכלי- המדינות סבלו מנחשלות כלכלית בחלקן מהתפרקות היחידות המנהליות של האימפריות. בתחום הביטחוני- המדינות החדשות לא היו מרוצות מלכתחילה מהגבולות שקבעו להן לכן נכנסו לסכסוכי גבולות ומאבקים צבאיים כבר בראשית דרכן.
5. 5. השפעות המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב על מדינות אירופה: א. בסיום מלחמת העולם ארה"ב הייתה המעצמה שכל מדינות אירופה היו תלויות בה ארה"ב תמיד תמכה בהשקעותיה ובהלוואות למדינות אירופה ברגע שקרסה המערכת הכלכלית בארה"ב כמעט הופסקו לחלוטין ההשקעות והלוואות כתוצאה מזה קרסו בנקים מרכזיים באירופה, מיתון כלכלי כמו בשנות ה-20. ב. כדי לשמור על מאזן מסחרי חיובי הטילו מדינות רבות מכסים על סחורה נכנסת גם ארה"ב הטילה מכסים על סחורה נכנסת מאירופה דבר שפגע קשות בחקלאות ובתעשיית אירופה.
6. 6. המשטר הקומוניסטי נתפס כמשטר המאיים על מדינות שונות באירופה מכמה סיבות: א. האידיאולוגיה הקומוניסטית שואפת להניע את העולם ולעשות מהפכה עולמית בכל מקום. ב. חברי המפלגות הקומוניסטיות חשו התחייבות כלפיי לארגונים הקומוניסטיים במוסקבה ובגלל זה נתפסו כגורמים לא נאמנים. ג. המפלגה הקומוניסטית מעודדת את כל הפועלים בכל מקום והגבירו אתה תסיסה חברתית , בעלי ההון ותעשיינים ראו עצמם מאוימים ע"י מפלגות אלו.
היחידה השלישית:
1. 1. טופס המנדט
בריטניה הכירה בזאת שלעמ"י יש קשר הדוק לא"י בטופס המנדט בריטניה התחייבה כמה התחייבויות: א. ממשלת המנדט תבנה תשתית כלכלית , מנהלית ומדינית לבית הלאומי שעתיד לקום. ב. ממשלת המנדט מכירה בסוכנות היהודית ותשתתף בכל העניינים הקשורים להקמת הבית הלאומי יהודי. ג. ממשלת המנדט תקל על העליות בתנאים נאותים ותעודד את ההתיישבות על הקרקע, השפה הרשמית תיהיה עברית כמו האנגלית והערבית.
|
|
 
 
 
שתף
|
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
|
| |
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
