קצת פרטים בסיסיים יחסית:
המונח הקודם להפרעה הנקראת כיום "הפרעה דו-קוטבית" (bi-polar disorder)
המציינת מעבר חד בין תקופות של דיכאון, לרוב עמוק ולרוב פסיכוטי, לבין
פעלתנות-יתר מלווה במצב-רוח מרומם, תחושה של אומניפוטנציה (הרגשה של כל-
יכול), שתלטנות, פיזור כספים וקושי גדול להתייחס לזולת ולהכיר במגבלות.
קיימות צורות שונות של ההפרעה והיא נחשבת הפרעה פסיכוטית, בה קיימת
הפרעה בשיפוט ועיוות המציאות. מבין ההפרעות הנפשיות, הפרעה זו נחשבת
לבעלת הבסיס הביולוגי המוצק ביותר וניתן להגיע לתוצאות משביעות-רצון
למדיי ע"י שימוש בליתיום או בתחליפים סינתטיים שלו כדי ליצור איזון,
בתנאי שהמטופל משתף פעולה ומכיר בצורך שלו להשתמש בתרופה. רצוי מאוד
להשלים את הטיפול ע"י פסיכותרפיה (שיחות). יש לציין כי אנשים רבים
הסובלים מההפרעה יכולים להגיע לרמת תפקוד גבוהה בעבודה ובמשפחה, אם הם
מוכנים להתמיד בטיפול התרופתי.