השיר נכתב בעקבות פרעות שפרעו הערבים ביהודים.
הדובר פונה לנמענת: האדמה.
מצב של קבורה-החברה קוברת את מתיה.
בזמן הקבורה עומד הדובר מול האדמה.
השיר מתיחס ליחס המתים
הצעירים שמתו היה בזבוז-בהתחלה של השיר אין הצדקת המוות אלא ביקורת כלפי החברה שביזבזה את החיים.
בית א:
האנשה-האדמה=אשה.
לא שרעו את מה ששבאמת היו צריכם לזרוע כמו חיטה שיבולת שועל שעורה ובמקום זה טמנו זרע-אנשים צעירים-פרחי פרחים.