לפניך קטע המספר חלק מסיפור הבריאה הבבלי אנומה – אליש

המיתוס הבבלי שלפנינו, אשר כונה בפי הסופרים הקדמונים אנומה –אליש , לאמר "בעת ממעל" , על פי מילותיו הראשונות הוא אחת היצירות הספרותיות והדתיות שהצמיחה הספרות המסופוטמית. עיקרו של מיתוס זה הוא הלל למפעלות מרדוך אלוהי בבל , והעלאתו לדרגת האל העליון בפנתיאון המסופוטמי. במרכז העלילה העיקרית עומד המאבק בין תיאמת , הים הקדמון , אם כל חי, ובין מרדוך. תיאמת שואפת לשמר את העולם במצב של תוהו ובוהו ומייצגת את הכוחות השמרנים בעולמנו. מרדוך והאלים הצעירים הם נציגי הכוחות המהפכנים. מרדוך גובר על תיאמת הוא מכונן את סדר העולם החדש על גופתה של תיאמת המובסת.

ע"פ: שפרה ש. קליין י., בימים הרחוקים ההם , עמ' 7)

לפניך קטעים מתוך אנומה- אליש

בעת ממעל לא נקראו שמים (בשם)

מתחת אדמה בשם לא נזכרה,

רק אפסו אב ראשית מזריעם,

והאם תאמת יולדת כלהם-

מימיהם נבללו יחדו ;

…אז נבראו האלים בקרבם,

…האריכו ימים, הוסיפו שנים.

…אנו , ראשית אונם, שוה לאבותיו,

…אנו בצלמו , הוליד את נדמד,

הוא נדמד, השליט על אבותיו,

חכם לב , נבון, נאדרי-בכח…

…חברו האחים- אלים ,

ויגעישו את תאמת, גאתה צוחתם,

…במשחקיהם הרגיזו תוך תוכי 'משכן- האלים'.

…פתח אפסו את פיהו,

ויאמר אל תיאמת הטהורה

נבאשו ארחותם בעיני,

…לו אשחית ארחתם ואבלע,

דממה תשלך , ואנחנו – לו נישן!

(בימים הרחוקים ההם עמ' 9 – 11 )

…נח האדון , בגויתה התבונן,

שסע את הפגר למען ברוא נפלאות,

וילפחנה כצדפה לשנים:

חציה כונן ויקרה שמים,

נטה יריעה, משמר הציב…

(בימים הרחוקים ההם עמ' 32)

…בעת ההיא נתנו למרדך מלוכה,

דברי חסד ורצון אמרו…

שאלו את מרדוך (בכורם ) לאמר:

על כל אשר בראו ידיך

למי יהיו (שלטונך וממשלתך )?

על האדמה אשר בראו ידיך,

למי יהיו (שלטונך וממשלתך)?

בבל אשר קראת בשמה –

במקום ההוא נטה מלוננו עד עולם!

(בימים הרחוקים ההם עמ' 37 – 38)