לתמונת אמא - לאה גולדברג
תמונתך כה שלוה. את אחרת:
קצת גאה ונבוכה שאת-אמי
מלוה בדמעה ובחיוך מותרת
ומעולם אינך שואלת: "מי?"
לא תמהת, לא רגזת, עת באתי אליך
מדי יום ביומו ואמרתי: "תני!"
את הכל הבאת לי במו ידיך
רק מפני שאני - אני
ויותר ממני את היום זוכרת
את יגון ילדותי, ונפשך כבר פתרה:
עת תבוא אליך הבת הבוגרת,
היא תביא את יאוש תוגתה שבגרה.
כן. אבוא רצוצה ולא אשאל לשלומך.
לא אבכה בחיקךת לא אלחש "אמי!"
את תדעי:
זה שעזבני היה לי יקר ממך ולא תשאליני: "מי!"