תות
זהו סוג ממשפחת התותיים, המונה 12 מינים, רובם עצים. מגדלים אותם לפרי, לשימוש בעלים
כחומרגלם או לנוי; אם כי יש גם עצים פליטי תרבות. העץ משמש גם כחומר גלם בתעשיית
הרהיטים,לבניית סירות וכדומה.
מוצאהשם עברי קדום. העץ נזכר במשנה במסכת מעשרות. לא ידוע מתי הוכנס ארצה. הוא
הובאלכאן מאירן, מולדתו המשוערת. ביוון גידלוהו כבר במאה השישית לפני הספירה.
ההפריהנעשית בעזרת הרוח. לאחר ההפריה תופחים עלי העטיף, מתמלאים עסיס ומתערים בפרי,
שאינואלא פרי מדומה. כל הפירות יוצרים יחד פרי קבוצתי )מורכב(. הפרי האמיתי הוא
אגוזיתקטנה.
המיןהוותיק בארץ הוא תות שחור, שמוצאו ממערב אסיה. מאוחר יותר הוכנס לארץ תות לבן
ממזרחאסיה. בתרבות האסייאתית גדל המין כ-000,4 שנה, ועליו שימשו בסין וביפן מאכל
לזחליפרפרי המשי. באמצע המאה ה-61 ניטעו ממנו שטחים נרחבים בסביבת טבריה לפיתוח
תעשייתהמשי. בסוף המאה ה-91 ניסו שוב להכניס לארץ ישראל עצי תות לייצור משי, אך
הניסיוןלא עלה יפה. התות מצליח בתנאים של שפע אור ואקלים חם, אך אינו רגיש ביותר
לקור.אין בישראל מטעי תות בהיקף מסחרי. במשק היהודי מגדלים את התות כעץ יחיד, לנוי
ולפרי.הוא מקובל גם כעץ בוסתנים. במשק הערבי נהוג גידול מסחרי בממדים קטנים.

ברקן
שם לטיני: .Notobasis syriaca (L.) Cass
שיוך: משפחת המורכבים
בית גידול: מעזבות וצדי דרכים
מקום במארג המזון: יצרן
שכיחות: שכיח מאוד
תפוצה בארץ: הגליל, צפון הנגב, מדבריות יהודה ושומרון, מישור החוף והשפלה, הכרמל, הגולן, הרי יהודה והשומרון, העמקים
תפוצה ברמת הנדיב: החורשה הנטועה
צורת חיים: עשבוניים חד-שנתיים
הברקן הסורי הוא צמח חד-שנתי גבוה (גובהו מגיע למטר ויותר!). גבעוליו זקופים ומסועפים בחלקם העליון. העלים גזורים וקוצניים, והעורקים שלהם מודגשים בצבעים לבן או ארגמן. העלים התחתונים של הצמח גדולים וערוכים בצורת שושנת, כלומר - הם מרוכזים מסביב לבסיס הגבעול, קרוב אל פני הקרקע.
התפרחות של הצמח ערוכות על קרקפות. סביב הקרקפות עלים בצבע ארגמני ועורקיהם כסופים. כל קרקפת מוקפת בחפים, שהם עלים או קשקשים, שהפרח יוצא מהם. החפים ארוכים מן הקרקפת, קוצניים, סגולים ומסתעפים. במרכז הקרקפת פרחים צינוריים, סגולים-ארגמניים.
הפריחה: בחודשים מארס עד יוני.
העלים והגבעולים של הצמח טובים למאכל של בני אדם (בסלט).