מאז הקמתו, ב-1949, עוסק מוסד מבקר המדינה בביקורת על משרדים ומוסדות ממשלתיים, רשויות מקומיות, זרועות הביטחון, אנשים וגופים הפועלים מטעם המדינה, מפעלים, מוסדות, קרנות וגופים אחרים שהממשלה משתתפת בהנהלתם, או כל גוף הממומן על-ידי המדינה והנתון לביקורת על-פי החוק, לפי החלטה של הכנסת או הסכם עם הממשלה. הביקורת היא על חוקיות הפעילות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים. בעוד שמבקר המדינה נהנה מחלק מסמכויותיה של ועדת חקירה, אין לו הסמכות המינהלית לאכוף חוקים או להטיל סנקציות על הגופים המבוקרים. חוק-יסוד: מבקר המדינה משנת 1988 כפי שתוקן בשנת 1998, קובע שמבקר המדינה ייבחר על-ידי הכנסת בהצבעה חשאית לתקופת כהונה של שבע שנים, ויקיים קשר עם הכנסת "כפי שייקבע בחוק".
חוק מבקר המדינה (נוסח משולב) התשי"ח - 1958 קובע, ש "המבקר יפעל מתוך קשר עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, וימסור לה דין-וחשבון על פעולותיו בכל עת שייראה לו או שיידרש על-ידי הוועדה." למעשה, מבקר המדינה מפרסם דוח שנתי, העוסק בנושאים נבחרים מתחום אחריותם של הגופים המבוקרים. דוח זה נדון בוועדה וזוכה לתשומת לב מרובה מצד התקשורת. במהלך השנה הוא מגיש דוחות נוספים בנושאים ספציפיים וחוות דעת. מאז 1971 משמש המבקר גם נציב תלונות הצבור (אומבודסמן) לגבי כל גוף או פקיד הנתון לביקורת משרדו.

מבקרי המדינה מאז קום המדינה
1961-1949 זיגפריד מוזס
1982-1961 יצחק נבנצאל
1986-1982 יצחק טוניק
1988-1986 יעקב מלץ
1988-1998 מרים בן-פורת
1998- אליעזר גולדברג

*-*

http://80.70.129.40/office.htm