http://www.tau.ac.il/education/history/waytowar.html

*-*

מלחמת העולם הראשונה התרחשה בשנים 1918-1914, והיתה המלחמה הראשונה שבה השתתפו מדינות המשתרעות על יותר ממחצית כדור הארץ. המלחמה היתה ידועה בשם "המלחמה הגדולה" או "המלחמה שתשים קץ לכל המלחמות", אך השם "מלחמת העולם הראשונה" הופיע כבר בספר שיצא לאור ב-1920.

הגורמים לפרוץ המלחמה
מלחמת העולם הראשונה נבעה מכמה גורמים עיקריים. בשנת 1871 גרמניה התאחדה והפכה למדינה עם עוצמה צבאית, כלכלית ומדינית, וכדי לשמור על הישגיה עשתה הסכמים עם איטליה ואוסטריה-הונגריה שהיו מאוחדות. מהצד השני בריטניה החלה לפחד וכרתה ברית עם צרפת ורוסיה, הסכם זה נקרא "ההסכמה המשולשת". בריתות אלו הגבירו מאוד את המתח שבין המעצמות.

באותו הזמן באירופה התקיימו הסכמים חשאיים בין מדינות רבות שמחייבים אותם לבוא למלחמה של חברתה להסכם, גם אם אין לה מעורבות או משהו נגד המדינה שהיא נלחמת נגדה. יש האומרים שזו הסיבה העיקרית לפרוץ המלחמה ולהשתתפות של כל כך הרבה מדינות ברחבי אירופה ובעולם.

מדינות הבלקן לא הוגדרו למי הן בדיוק שייכות עד ערב המלחמה ונוצרו סיכסוכים רבים בין מדינות אלו לבין עצמן שהשפיעו, כמובן, על המעצמות שגם הן לא ויתרו על מדינות אלה, סיכסוכים אלו החמירו משנת 1908.

בתחילת המאה ה-19 הייתה התעוררות של עמים כמו הצ'כים, הפולנים, הקרואטים, הליטאים, הפינים ועוד שהאמינו בזכותם למדינות משלהם ורצו להשתחרר מהשלטון הזר. דבר זה הביא להפרעות רבות ולסכסוכים מדיניים רבים שהגבירו וחיזקו את המתח בין המדינות.

גורם נוסף היה התעשייה שפרחה באירופה המערבית ואמריקה הצפונית שהעלתה את מעמד הפועלים ואלה תבעו מהמדינה שלהם מעמד ושכר גבוה יותר. המדינאים רצו לרכך את הפועלים והפנו אותם אל המתח ששרר באירופה, אך הפועלים במקום להבין ולהפסיק את המרידות חשבו שאם תפרוץ מלחמה ומדינתם תנצח יוכלו הם להעלות את מעמדם ולהגביר את עוצמתם הכלכלית לכן עודדו את פרוץ המלחמה.

כל גורמים הללו התפוצצו בבת אחת כאשר אירע הדבר שגרם לכל המתח להתנפץ ואז החלה המלחמה. ב-28 ביוני 1914 נרצח בעיר סרייבו שבבוסניה יורש העצר של אוסטריה- הונגריה, הארכידוכס פרנץ פרדיננד על-ידי מתנקש סרבי. ממשלת אוסטריה-הונגריה חשדה בממשלת סרביה כאחראית לרצח. הממלכה הסרבית אהדה את רוסיה ולכן קיבלה אוסטריה-הונגריה את תמיכת גרמניה בכל הצעדים שתנקוט נגד הסרבים. הגרמנים לא באמת רצו לעזור להם אלא בדרך עקיפה לפגוע ב"הסכמה המשולשת".

ממשלת אוסטריה-הונגריה זממה להציב לסרבים תנאים שלא יוכלו לעמוד בהם ואז לתקוף אותם ולכבוש אותם. ממשלה זו רצתה בכך משום שעמים שהיו בשליטתה רצו להסתפח לסרביה ואז העמים לא היו בשליטתה.

סרביה נענתה לרוב התנאים מכיוון שרוסיה לחצה עליה שלא להסתבך כי אז תפרוץ מלחמה, אך ממשלת אוסטריה-הונגריה המשיכה ללחוץ עד שהסרבים לא יכלו יותר ופרצה מלחמה שהוכרזה ב-28.7.1914:

רוסיה הזיזה את כוחותיה אל מול האוסטרים, הגרמנים הסיטו את כוחותיהם אל מול הרוסים, צרפת ואנגליה הסיטו את כוחותיהם מול הגרמנים.

צעדים משמעותיים במהלך המלחמה
בכל רחבי אירופה התגיסו גברים צעירים. כולם חשבו שזו הולכת להיות מלחמה קצרה, וכולם רצו לתפוס חלק בהרפתקה ולמצוא קצת פעולה לעצמם (בניגוד לציפיות ארכה המלחמה מספר שנים וגבתה קורבנות רבים ביותר).

טכנולוגיות חדשות נכנסו לשמש את הצבאות הלוחמים, העיקריות שבהם: מטוסים, טנקים, מכונות יריה, תותחים וגז קטלני.

ב-2.8.1914 הגרמנים פתחו במתקפה שבעצם פתחה את כל המלחמה. הם תכננו לכבוש את בלגיה כדי להגיע ולהכניע במהירות את צרפת ואז לשלוח כוחות לחזית המזרח. חצי מהתכנית הלכה טוב כאשר הצליחו להכניע את הבלגים אך הצרפתים הצליחו להתאושש כאשר הגרמנים היו צריכים להעביר כוחות לחזית המזרח, הם נקלעו לקיפאון במלחמה כי אף אחת לא הכניעה את השנייה עד סוף המלחמה.
בחזית המזרח הרוסים התארגנו במהירות מהצפוי וזכו בניצחונות על צבא אוסטריה אבל אז בא צבא גרמניה שהדף את הרוסים והצליח לכבוש שטחים נרחבים. ביוני 1916 יצאו הרוסים למתקפה נוספת שמטרתה הייתה להוריד קצת לחץ מהצרפתים שבשנת 1916 עמדו 10 חודשים בקרבות מול הגרמנים, זה היה המאמץ האחרון של רוסיה שהיה יעיל למרות שנכשל. בעקבות כישלון זה נוצר משטר קומוניסטי ברוסיה שעשה הסכם עם הגרמנים ורוסיה יצאה מן המלחמה. באותו הזמן תקפו הבריטים את הגרמנים בקרב קשה ביותר שבשיאו נהרגו 60,000 חיילים ביום אחד בלבד.

הצעד המשמעותי השני היה כמובן התערבותם של האמריקאים במלחמה, בתמיכה בצרפתים ובבריטים. ב-1918 נפתחה מלחמה כוללת על הגרמנים שנהדפו לאחור ועקב זה הצבא הגרמני התמוטט לאחר מרידות חיילים. הקיסר הגרמני וילהלם השני התפטר והמשטר החדש בגרמניה נאלץ לחתום על שביתת נשק ב-11 לנובמבר בשנת 1918.

גרמניה בסוף המלחמה
מול מצור ימי של הבריטים, צבאות בריטניה, צרפת, וארצות הברית, רעב ותהפוכות פוליטיות מבית, נאלצו גנרלים הגרמנים לבקש שביתת נשק. אחד הסעיפים בחוזה שביתת הנשק היה שגרמניה אינה מודה בתבוסה, והצבא לא יפורק מנשקו. לגנרל ג'ורג' פרשינג מצבא ארה"ב היו טענות נגד הסכם זה. הוא טען שעדיף היה לו הגנרלים הגרמנים היו מודים בתבוסתם, אך הבריטים והצרפתים הסכימו שגרמניה לא תהווה סכנה יותר.

העובדה כי הגנרלים לא נאלצו להודות בתבוסתם יהיה בעל משמעות עמוקה בעתידה של גרמניה. למרות שכמות החילים בצבא הוקטנה, יורגש כחו של הצבא ככוח פוליטי המקדש ללאומנות הגרמנית ולא לדמוקרטיה. הגנרלים הגרמנים יאמינו בדעה השגויה שהצבא לא הפסיד בשדה הקרב, הצבא יכול היה לנצח בקרב אלולא נבגד מבית: תאורית ה-"סכין בגב האומה".

תאוריה זו הפכה להיות פופולרית על ידי רבים מהגרמנים, שקשה היה להם לבלוע את הגלולה המרה של תבוסה. רבים, ואדולף היטלר ביניהם, קראו לקבוצת הפוליטיקאים אשר חתמה על הסכם שביתת-הנשק בנובמבר, "פושעי נובמבר".

תוצאות
המלחמה הביאה לסיום השלטון האוסטרי-הונגרי ולהקמת מדינות לאומיות תחתיו. הקיסרות התורכית חוסלה והשתלטות צרפת ואנגליה על שטחיהם. ברוסיה עלה המשטר הקומוניסטי, גרמניה איבדה את מושבותיה מעבר לים וגם חלקים משטחי מדינתה.

ניתן להתייחס אל המלחמה כתהליך שהביא להעלמת בתי המלכות והאצולה, ואיתם גם קודי ההתנהגות של אותה תקופה.

כ-10,000,000 הרוגים ו-20,000,000 פצועים נפגעו במלחמה. כ-250,000 עד-500,000 יהודים נלחמו ו- 10% מהם נהרגו. הרבה פעמים ניצבו היהודים אחד מול השני וירו זה בזה. מסקנה עיקרית מהמלחמה היא שבגלל כל כך הרבה הסכמים מדינות שלא היו מעורבות בתהליך ובגורמים עצמם נדחקו למלחמה, ואבדות רבות נגרמו לעמים שלא היו אמורים להשתתף במלחמה הזאת.

בגרמניה נהיה תוהו ובוהו פוליטי, בעיצומו (ב-28 ביוני 1919) נחתמה אמנת ורסאי. אמנת ורסאי קבעה כי גרמניה בלבד היתה אחראית למלחמה וכי על גרמניה לשלם פצויים על כל הנזקים שגרמה במלחמה. כמו כן גרמניה נאלצה להעביר אדמות לצרפת ולפולין. עוד נקבע שכמות החילים בצבא הגרמני לא תעלה על מאה אלף חילים, שלגרמניה לא תהינה צוללות ולא מטוסים.
אמנת ורסאיי נחשבה בעיני גרמנים רבים להשפלה גרמנית, גורם שזרז את תהליכי עלייתה של המפלגה הנאצית.