Meny חבר מתאריך 13.4.03 195 הודעות    18:12   04.12.03        1. ''תהנה''..   בתגובה להודעה מספר 0      הקדמה שרידי מבצריהם של הצלבנים הם מסימני ההיכר הבולטים בנופה של ארץ ישראל. המשוטט ברחבי הארץ נתקל מדי פעם בשרידי חומותיהם, מגדליהם ואולמותיהם, המתנוססים בראשי ההרים או שוברים את קו החוף. למרות פגעי הטבע ומעשי הרס בידי אדם, ניכרים עדיין בשרידים אלה עקבות פארם וחוזקם. הם משמשים מצבה רבת רושם לאחת התקופות המופלאות בהיסטוריה של ארצנו. תקופה שהייתה חלק מתולדות הארץ ואם זאת שאורחות חייה ומוסדותיה היו זרים להווי הארץ. בין שרידי העבר הרבים המכסים את אדמת ארץ ישראל מייצגים מבני הצלבנים, בצריהם, עריהם, כנסיותיהם וארמונותיהם את אחת התקופות הבנייה הנרחבות ביותר, כמוה לא ידעה ארץ ישראל למן סיומה של התקופה הרומית-ביזנטית. במושג מבצר אנו כוללים את כל המבנים המבוצרים , שכל אחד מהם מהווה יחידה עצמאית ובלתי תלויה, בעלת תפקיד הגנתי-צבאי בעיקרו , אף כי גם ציבורי. בכלל מבצרים אלה נמצאים מגדלים מבודדים קטנים ומבצרי ענק שבתוך חומותיהם נבנו ארמונות, כנסיות ומבנים רבים אחרים. הצורך במבצרים ברחבי ממלכת ירושלים הצלבנית, פזורים היו כ 80 מבצרים וערי חומה , מהם כ 40 נמצאים בשטחה של מדינת ישראל. ביצורים אלה שונים זה מזה בגודלם וחשיבותם: אנו מוצאים מבצרי ענק מוקפים חומות, ארמונות, כנסיות, מחסנים ואורוות- לצידם של מגדלי שמירה קטנים. מספרם הרב של המבצרים פארם וסידורי הגנתם מעוררים את התפעלותנו אף כיום, 700 שנה לאחר חורבנו של האחרון בהם. השאלה הנשאלת מאליה היא: מה גרם לצלבנים להשקיע מאמצים ואמצעים כה עצומים בבניית מבצרים אלא? ארבעת הסיבות העיקריות : א. הסכנה החיצונית ב. העדר כח אדם ג. הדאגה לביטחון פנים ד. המשטר החברתי הסכנה החיצונית ממלכת ירושלים הצלבנית הייתה במאבק מתמיד עם העולם המוסלמי שהקיף אותה . במשך כל 190 שנות שלטון השלטון הצלבני בא"י, מעטות מאוד היו שנות השלום. כדי לקדם את פני הסכנה , היה על צלבני לבצר , גבולות נחלותיהם ולעצור את האויב. ההגנה הצלבנית הסתייעה בגורמי-טבע: גבולות ממלכת ירושלים נשענו על הים התיכון במערב, בדרום ובמזרח על מדבר, בצפון על בקעת הירדן. אל היתרונות שסיפק להם הטבע הוסיפו הצלבנים נדבכים מעשה ידי אדם. בכל מקום תורפה שהייתה קיימת בה אפשרות נוחה של חדירה , בנו הצלבנים מבצר ושמו בו חיל מצב. כך נבנתה שרשרת של מבצרים על גבולה של ממלכה . הדאגה לביטחון פנים במשך כל תקופת שליטתם של הצלבנים נדדו בארץ כנופיות שודדים שהיו תוקפות ושודדות את עוברי אורח, סוחרים ועולי רגל שנעו בדרכי המלך בפנים הארץ. כדי לקיים את הביטחון הפנימי היו צריכים הצלבנים לבצר מעוזי שליטה בפנים הארץ, בצמתי דרכים, במעברים צרים ומסוכנים ובאזורים פרועים או בעלי ישוב מוסלמי צפוף . בדומה למבצרי הגבול ביצעו הצלבני גם בתחום זה עבודה יסודית: אנו מוצאים מערכת מסועפת של מבצרי דרכים ומגדלי משמר הפזורים בכל רחבי הארץ. העדר כח אדם. המלחמות המתמידות גרמו למעמסה ביטחונית עצומה על משאבי כח האדם המצומצמים של ממלחת ירושלים הצלבנית. מספר התושבים שהתנחלו בארץ היה קטן מאוד ומספר האבירים, אנשי המלחמה המאומנים היה קטן עוד יותר. המלחמות המתמידות תבעו את קורבנותיהם ומספר העולים מאירופה הייתה קטנה מלספק את צרכי הביטחון. כדי לצמצם עד למינימום את הצורך בכוח אדם לאיוש המבצרים שמו הצלבנים את הדגש על ביצורי ענק בעלי קירות אבן , בהם היה יכול מספר קטן של חיילים לעמוד בפני התקפת אויב בעל כח מספרי גדול. לפיכך נוצל כל אמצעי שיכול היה להביא לחסכון בכח אדם, כדי להבטיח הגנה יעילה של אנשים. משטר חברתי לכאורה, מהותן של מבצר ותפקידו הם צבאים בלבד, אולם בתקופה בה אנו עוסקים , היה המבצר יותר מאשר מכשיר צבאי-מלחמתי. בתקופת ימי הביניים היה המבצר סמלו של משתר חברתי ומרכז חייו הפוליטיים, הכלכליים, המנהליים ואף החברתיים. המשטר החברתי שהיתה נתונה בו אירופה בימי מסעי הצלב קרוי בשם "המשטר הפאודלי". את יסודותיו הביאו הצלבנים למזרח ועל פיו הקימו את מדינותיהם. המבצר היה בסיס של המשטר הפאודלי . מאחר שכוחה של הסמכות השלטונית המרכזית היה מצומצם ביותר, היה כל אדון פאודלי שליט כמעט מוחלת על נחלתו: בידיו היו מרוכזים החיים הכלכליים, המשפטיים, הפוליטיים והצבאים של נחלתו. המבצר היה הבסיס שעליו נשענה שליטתו ולפיכך עמד המבצר במקום שהבטיח שליטה על חבל הארץ סביב. בין חומות המבצר החזיק האדון חבורת אבירים באמצעותם השליט את רצונו. כאמור היה המבצר מרכז החיים הציבוריים . בין חומותיו שפט האדון את נתיניו, למחסני המבצר היו מובאים המיסים שנאספו מן האיכרים הצמיתים , באולמותיו היו מתנהלים המשתאות המפוארות שהיו חלק בלתי נפרד מהווי החיים הפאודלי. התנאים המיוחדים ששרדו במזרח גרמו לשינויים באופיים ובתפקידיהם של המבצרים הפאודליים. מבחינה צבאית היו המבצרים ששכנו בפנים הארץ משובצים במערכת השמירה על הביטחון הפנימי; אולם מבחינה חברתית לא שימש המבצר הפאודלי במזרח מרכז החיים החברתיים כבאירופה. מונפור Monfort) -ההר החזק) בנוי על שלוחה תלולה שכיוונה מערב-מזרח, המשתרעת בין נחל כזיב צפון, לבין ערוץ צר ועמוק מדרום. המבצר מתנשא לגובה 180 מטר מעל לאפיק הנחל. מורדות השלוחה תלולים מאוד לצד צפון ודרום ואילו בצד מערב מודרג השיפוע. גב צר מחבר את השלוחה בצידה המזרחי אל רמת ההר. הצלבנים נתקו חיבור זה ע"י חציבתם בסלע של חפירים עמוקים. השיפוע המודרג ממערב איפשר לבנות את המבצר במפלסים שונים , זה על זה דבר שהבטיח הגנה לעומק. המבצר מוקף חומת-היקף ובה נבנו מגדלים במרחקים קבועים. חומה זו נהרסה ברובה, אך נשתמרה בחלקה בצד המערבי של המבצר. בצידו החדיר ביותר, הצד המזרחי, נבנתה מאחורי החפיר חומה גדולה ומאחוריה הוקם המגדל הגדול ביותר של המבצר , שהיה המעוז החזק ביותר בו. שטחו הפנימי של המבצר מחולק ל 7 חלקים והם (ממערב למזרח): • מעונו של ראש המסדר • אולם הטקסים • הכניסה • חדרי מלאכה ומטבח • מעונות האבירים • חצר פנימית • המגדל הגדול המבצר נבנה בשני שלבם: במאה ה12 נבנה במקום מבצר קטן, ובמאה ה13 הורחב המבצר. מונפור הוא מבצר בעל ארך אסטרטגי מצומצם. המבצר בנוי הרחק מכל דרך חשובה. שתי הדרכים שקושרו אותו למרכז הישוב, האחת למעיליא והשניה למנות , היו דרכים מקומיות בעלות חשיבות משנית בלבד. המבצר שולט על שטח מצומצם, והוא מתגלה לעין הקרב אליו רק בהגיעו סמוך לחומותיו. נראה שבוניו בחרו במתכוון במקום מוצנע, בעל חוסן טבעי מעולה, ורחוק מדרכים העיקריות, שהיו משובשות בשודדים. תולדות המבצר המקום היה מבוצר ומיושב בתקוות שקדמו לצלבנים. אבני הענק של המגדל הגדול הן כנראה מן התקופה הרומית. בזמן החפירות הארכיאולוגיות (ב 1926) נמצאו בשטח המבצר מטבעות רומיות וכן כד רומי מסוגנן. המבצר נבנה מחדש על ידי הצלבנים באמצע המאה ה 12 והשתייך לנחלה פיאודלית, שמרכזה היה במעיליא. בתחילה נקרא המבצר "קסטלום נובוס רגיס" (Castellum Novum Regis - מבצר המלך החדש) . אין שום ידיעות היסטוריות על תולדות המבצר, עד לכיבושו על ידי המוסלמים , בשנת 1187, לאחר קרב חיטין. המבצר נכבש בחזרה על ידי הנוצרים בשנת 1192 . בשנת 1220 הופרד מבצר מונפור מנחלת מעיליא, לאחר שזו נמכרה למסדר הטבטוני. בשנת 1228 מכר בעליו של המבצר, ז'ק דה אמיגדלה ממשפחת קורטני גם את מונפור למסדר הטבטוניץ הטבטונים החלו מיד בהרחבת המבצר בתחילת 1229 הוכרה שליטת הנוצרים במונפור בתוקף חוזה השלום בין פרידריך השני הוהנשטאופן ואל מאלח אל-כאמל. באותו זמן כבר מכונה המבצר בשם מונפור (ההר החזק). הטבטונים תרגמו את השם לגרמנית וכינוהו בשם "שטרקנברג" בשנת 1266 צר ביברס על מבצר מונפור, אך גורשו ממנו לאחר מצור קשה. חמש שנים לאחר מכן, ביוני 1271 הופיעו המוסלמים פעם נוספת לפני חומות המבצר. לאחר מאמצים רבים הצליחו חפריהם לפרוץ בחומת המבצר הדרומית על ידי חפירת מנהרה, וכבשו את החצר הפנימית של המבצר. הצלבנים המשיכו תחילה בהתנגדותם, בהתבצרם במגדל הגדול, אך עד מהרה נכנעו והורישו ללכת בשלום לעכו. ביברס ציוה להרוס את מבני העץ. כמות גדולה של כלי המלחמה שנמצאו במבצר נבוזה. ארכיון המסדר ואוצרו הועברו בשלום לעכו ומשם לאירופה. זהו אחד הארכיונים שנשתמר בשלמותו והוא משמש מקור חשוב למחקר הגיאוגרפי-היסטורי של הגליל בתקופת הצלבנים. בשנת 1926 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות על ידי משלחת המוזיאון המטרופוליטני מניו-יורק. לקוח מהאתר.. www.schoolsucks.co.il                                                          (ניהול: מחק תגובה) מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

SilveR    18:18   04.12.03        2. משום מה האתר הזה לא עולה לי   בתגובה להודעה מספר 1      תוכל לעלות את הקובץ ? פה זה נורא לא מאורגן.                                                          (ניהול: מחק תגובה) מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

Meny חבר מתאריך 13.4.03 195 הודעות    18:22   04.12.03        3. מכתב..   בתגובה להודעה מספר 2      האתר עולה.. תחכה איזה חצי דקה לוקח לו קצת זמן לעלות.. אממממ אני ניסיתי לעשות את הדהבסט שיכולתי ולמצוא את ההכי מאורגן =\                                                          (ניהול: מחק תגובה) מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד