אז איזה חלק אתה צריך ???

המיקוד שלי מופיע שם בעמוד 24- 26
אם אם אתה מסתכל על המספור אז דפים 4-6

מקווה שככה יהיה לך יותר ברור.

אוקיי לגבי פרק 2:

אתה צריך לדעת על מאפייני המשטר או בצרפת או ברוסיה או בגרמניה.
השאלה תהיה(אם תהיה כזו) ואתה תצטרך לענות לפי המדינה שלמדת.
לי יש סיכום רק על גרמניה.
אז תלמד על גרמניה מה זה משנה

אוקיי אז מאפייני המשטר הם כאלה:

* גרמניה הייתה מדינה פדרלית. היו בה 25 מדיניות כשלכל מדינה היו נציגים בבית העליון ובבית התחתון. לכל מדינה ניתנה מידה מסוימת של אוטונומיה בתחומים שונים: משטר,משפט וכו'.
המדינות היו נתונות תחת שלטון מרכזי אחד בעל סמכויות כמעט אבסולוטיות.

*בגרמניה היו מפלגות כמו השמרנית והליברלית. המפלגה השמרנית התנגדה לחזרה לסדר הישן ובניגוד לה המפלגה הליברלית דגלה בסחר חופשי.

*גרמניה הייתה מחולקת לרשויות.

בקבצים הבאים יש לך את זה מפורט:

ובסופו של דבר ביסמרק הקנצלר היה מעל כולם וריכז בידו את כל הסמכויות, כלומר בגרמניה היה משפט אבסולוטי.

-------------------------------------

אני לא ממש בטוח אם אתה צריך על המאבקים שלו אבל לדעתי כן כי זה קשור לזה:

מאבקו של ביסמרק בליברלים :
(הליברלים דוגלים בממשל חוקתי ובסחר חופשי. כלומר, ללא התערבות של המדינה. בליברלים בגרמניה ייצגו את המעמד הבינוני ותמכו במדיניות הריכוזית של ביסמרק).

בשלב ראשון תמך ביסמרק בליברים משום שהיה זקוק לעזרתם בהשגת מטרתו-איחוד גרמניה. אולם, בשלב השני הוא יוצא למאבק נגדם.

מהלך המאבק:
ביסמרק מחליט להטיל מס על הייבוא כדי להגן על התוצרת החקלאית הגרמנית שנקלעה לתחרות קשה עם תוצרת זולה יותר שהגיעה ממדינות אחרות. הליברלים התנגדו להטלת מסים אלו משום שהדבר פגע בתפיסת עולמם. בנוסף הם התנגדו לצעדיו של ביסמרק נגד הסוציאלים.

תוצאות המאבק:
התחזק הקשר של ביסמרק עם גורמים שמרניים והוא ניתק את קשריו עם הליברלים.

מאבקו בסוציאליסטים:

הסוציאליזם-תנועה שדוגלת ביצירת חברה חדשה בעלת שוויון בין בני האדם ברכוש, בעבודה, בפני החוק. הסוציאליזם שואף לבטל את המעמדות ואת האפליה בין הגזעים, הדתות והעמים. התנועות הסוציאליסטיות תמכו ועודדו את המאבק של הפועלים לשיפור תנאי עבודתם.

הסיבות למאבק:

א. ביסמרק ראה בהם איום על שלטונו האוטוקרטי(ריכוזי) והצבאי.
ב. ביסמרק טען כי הסוציאליסטים שרואים עצמם מתאחדים עם פועלי העולם כולו לא יכולים להיות נאמנים באופן מוחלט לגרמניה.
ג. ביסמרק שהיה בן המעמד הגבוה התנגד לדרישת הסוציאליסטים ולחיזוק מעמד הפועלים. בסוף שנות ה-70 ניצל ביסמרק שני ניסיונות של רצח הקייזר(הסוציאליסטים כלל לא היו מעורבים בכך) כתירוץ לנקוט בצעדים נגדם.

מהלך המאבק:

לאחר סיום המאבק בקתולים פונה ביסמרק לפעול נגד הסוציאליסטים. הוא עושה זאת בשני מישורים. במישור אחד פועל נגד המפלגה באמצעות חקיקת חוקים אנטי-סוציאליסטיים כגון הוצאת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית מחוץ לחוק, הפעלת צנזורה על העיתונות הסוציאליסטית וכו. במישור השני פועל לחקיקת חוקים סוציאליסטיים שישפרו את מצב הפועלים בגרמניה. כדי להוכיח להם כי המדינה יכולה לדאוג להם והם לא צריכים לתמוך במפלגה הסוציאל-דמוקרטית וכך יוכל לנטרל את כוח. במסגרת זו נחקקו חוקים כגון ביטוח חובה לפועלים, תוכנית פנסיה לקשישים וכו'.

תוצאות המאבק:

ביסמרק נכשל במאבקו ובשנת 1890 השיגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית קלות רבים. יש לציין כי לראשונה נחקקו חוקים בעד השכבות החלשות דווקא בגרמניה הלא דמוקרטית. חקיקה זו תקדם בעתיד את גרמניה לכיוון של מדינת סעד דמוקרטית.

מה רצה ביסמרק להשיג במאבק זה?

בשני המאבקים, הן בליברלים והן בסוציאליסטים, ביסמרק רצה להחליש את מי שמאיים על אחדותה של גרמנייה ועל שלטונו-הוא רוצה לנטרל את המפלגה הסוציאל דמוקרטית.

המאבק בקתולים - "מלחמת התרבות של ביסמרק":

הסיבות למאבק:

א. הקתולים התנגדו לשלטונו הריכוזי.
ב. ביסמרק רצה לחזק את כוחה של גרמניה מבחוץ ע"י יצירת קשרים עם מדינות לא קתוליות כגון רוסיה וכך לפגוע באופן עקיף בצרפת.
ג. ביסמרק רצה להחליש כל גורם שהתנגד לשלטונו.

מהלך המאבק:
ביסמרק מפרסם שורה של חוקים שכונו "חוקי מאי". חוקי אלה היו מנוגדים לתפיסת עולמם של הקותים.

1. הנהגת נישואים אזרחיים כחובה.
2. החינוך יממסר לידי המדינה ולא לדת.
3. מינוי הכמרים יימסר למדינה.
4. מינוי מסדרים דתיים.

תוצאות המאבק: ביסמרק נכשל והמפלגה הקתולית התחזקה.

דוגמאות:
בתחום הצבאי : היו יהודים שהתגייסו לצבא של המדינה בה הם חיו ואף השתתפו במלחמות של אותה מדינה. דרייפוס הוא דוגמא להשתלבות היהודים בתחום הצבאי.

בתחום המוזיקה: הלחין היהודי מנדלסון הוא דוגמא להשתלבות היהודים בתחום זה.

בתחום הכלכלי: היהודים הצליחו להשתלב בחברה הקפיטליסטית ובמקצועות החופשיים(רופאים, עורכי דין וכו').

2. אנטישמיות(הגדרה,דוגמא לפעילות אנטישמית עד ל-1914 ושתי השפעות של האנטישמיות).

אנטי=נגד. שמי = הגזע השמי - נגד הגזע השמי.
דוגמא לפעילות אנטישמית : הקמת מפלגות,ארגונים,מפלגות אנטישמיות ותנועות אנטישמיות כגון: התנועה שהקים מאר שנקראה "ליגת האנטישמים". תנועות אלו שמו להן למטרה למנוע את השתלבותם של היהודים בחברה.

שתי השפעות:

התבוללות: הייתה זו דרך לנסות לברוח מאנטישמיות ולרצות את החברה.

הגירה: מעבר של יהודים לארץ אחרת בעיקר לארה"ב משום שלא הייתה הגבלה במספר המהגרים. הייתה מדינה דמוקרטית וליברלית ונתפסה כמקום שניתן להתעשר בו בקלות.

3. צ'רטר(הגדרת המושג, משמעותו בתפיסתו של הרצל

זיכיון, אישור ממעצמות העולם כדי להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. הצ'רטר הוא דבר הכרחי ומרכזי בתפיסתו של הרצל. ללא הצ'רטר לא ניתן יהיה להקים מדינה ליהודים. הרצל פועל רבות כדי להשיג את הצ'רטר למשל הוא נפגש עם הסולטן הטורקי על מנת לשכנע אותו להסכים לעלייה של יהודים לארץ ישראל והקמת מדינה ליהודים בארת ישראל.

יתר המושגים בקובץ הנל

התנועה הציונית בזמן המלחמה:

מושגים:
איגרות חוסיין מקמהון 1915 – 1916
מי הם החתומים על האיגרות – במהלך מחמת העולם הראשונה חיפשו הברטים דרכים לזכות בתמיכת הערבים, שהיו תחת השלטון התורכי, כדי למוטט באופן סופי את האמפריה התורכית. בשנת 1915 נוצר קשר בין הנציב הבריטי במצרים, מק-מהון, לבין חוסיין, שהיה המושל במכה והמנהיג המוכר של הערבים בתקופה זו. המו"ו בין שני האישים התנהל במערכת איגרות שנקראו: "איגרות חוסיין – מק מהון".
עיקרי תוכנן – חוסיין הבטיח לעורר במזרח התיכון מרד ערבי נגד האיפריה העות'מאנית, ובתמורה ביקש להקים, בראשותו, פדרציה ערבית במזרח התיכון. לבסוף שלח מק מהון איגרת לחוסיין, שבה הבטיח במעורפל עצמאות לארצות הערביות, מהים התיכון ועד למרץ הפרסי, אם יתקוממו הערבים נגד תורכיה. לאחר המלחמה התברר כי חוסיין הובטחה אוטונומיה שהוגבלה למספר אזורים. הערבים השתמשו באיגרות כקלף מיקוח וכהוכחה שהבריטים הבטיחו להם את ארץ ישראל.

הסכם סייקס – פיקו 1916
מי הם החתומים על ההסכם – בשנת 1916 במהלך מלחמת העולם הראשונה, נחתם הסכם חשאי בין נציגי בריטניה וצרפת שנקרא "הסכם סייקס – פיקו". ההסכם בין סייקס הבריטי ופיקו הנציג הצרפתי נחתם מתוך הנחה שהאימפריה העות'מאנית עומדת להתפרק והוא נועד לקבוע את חלוקתה מחדש.
עיקרי ההסכם – עפ"י הסכם זה חולק המזה"ת לחמישה אזורים נפרדים של איזורי השפעה של המעצמות ואיזורים של שלטון ישיר שלהן. נקבע שכל האזור מהגליל העליון וצפונה יהיה תחת שלטון צרפץי ישיר. עירק ומובלעת של אזור החוף בין חיפה לעכו יהיה תחת שלטון בריטי ישיר. בכל אזור סוריה תוקם מדינה ערבית בחסות צרפת ואילו בעבר הירדן המזרחי ובכל איזור הנגב ורצועת החוף מעזה דרומה, תקום מדינה ערבית בחסות בריטית. השטח הנותר של ארץ ישראל, שבין הגליל לנגב, יימסר לניהול בינלאומי שפרטיו ייקבעו בסיום המלחמה.

המרד הערבי 1916 – 1918
הנסיבות שהביאו למרד – בעידודה של בריטניה פרץ "המרד הערבי" בחצי האי ערב, נגד האימפריה העות'מאנית. המרד הונהג ע"י השריף ממכה חוסיין, שניהל מו"מ עם הנציב הבריטי במצרים בעניין זה ("איגרות חוסיין מק מהון). מרד זה כונה: "המרד במדבר", והוא קיבל תמיכה כספית בריטית שכללה: אספקת נשק, סיוע של חיל התותחנים סיוע בתחומים אחרים. אחת הדמויות הידועות שסייעה למרד הייתה: "לורנס איש ערב". בראשית המרד מנו המורדים כ – 10000 איש אולם כוח זה גדל בהתמדה והגיע לכ – 70000 איש.
שתי פעולות שנעשו במסגרת המרד – 1. המרד החל בחיג'אז, שם כבשו הערבים מספר עמדות מפתח מידי התורכים כולל עקבה . 2. ביצוע פעולות חבלה במסילת הברזל החיג'אזית שמוטטו את קווי התעבורה התורכיים באיזור והקלו על התקדמות המורדים צפונה בראשות לורנס איש ערב ובניו של חוסיין.

הגדודים העבריים
תקופה – הגדודים העבריים הוקמו במסגרת הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה, שהתקיימה בשנים 1914 – 1918.
מטרה אחת להקמתם – הרצון לסייע לבריטניה לנצח במלחמה, כדי שלעם היהודי תהיה אח"כ הזכות לתבוע תמורה בדמות הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
פעולה אחת של אחד הגדודים – בשנת 1915 השתתף "גדוד נהגי הפרדות" בקרב על גליפולי, שבסופו נחלו הבריטים תבוסה בשדה הקרב. הגדוד העביר אספקה ונשק ללוחמים הבריטיים בחזית. בתום המערכה עסקו אנשי הגדוד בפינוי ציוד.

האחרים אין לי

*משפחת בית טוביה - משפחת בית טוביה היא דוגמא בולטת להתייוונות בקרב בני המעמד הגבוה בתקופת שלטונו של תלמי(מלך הלניסטי) בארץ ישראל. משפחה זו הייתה בין המשפחות המכובדות שהובילו את תהליך ההתייוונות. טוביה יצר קשרים אדוקים עם המלך. הוא קיבל את הזכות לגבות מסים בארץ(תפקיד שהיה נתון במשך דורות לכהן הגדול). קשריה הכלכליים של המשפחה עם הנכרים החדירו לתוכם את התרבות ההלניסטית. משפחת בית טוביה התייוונה ואימצה לעצמה מנהגים הלניסטיים כגון: שמות, השתתפות במסיבות, בניית מבנים בסגנון הלניסטי וכו'.

*ביטול "חוקת האבות" וקבלת חוקה חדשה - בוטל התוקף שהיה לתורת משה כסמכות העליונה הפוסקת בכל עניין פוליטי, חברתי, כלכלי וכו'. סמכות זו הועברה לידי חבר האזרחים של הפוליס שהוא זה שקבע עכשיו את החוקים וזאת בהתאם לאינטרסים שלו. תפיסה זו מנוגדת להשקפת העולם היהודית שרואה את החוקים ככפופים לתוקפו של חוק מוסרי עליון. למרות הנהגת חוקת הפוליס לא היה חוק שאסר על קיום מצוות התורה, וכל מי שרצה יכול היה להמשיך ולחיות על-פי הדת היהודית.

בגזרות אנטיכוס

בסיבות לגזרות תוסיף:

* הגזרות פרי שגעונו של אנטיוכוס- יש הטוענים כי אנטיוכוס היה מטורף ומוזר ובשל אישיותו המיוחדת, והיוצאת דופן, הטיל את הגזרות.

*כתגובה על התסיסה ביהודה- הגזרות באו כתגובה על התסיסה והמהומות מצד היהודים שהתנגדו לפעולותיו של אפולוניוס(המצביא של אנטיוכוס). כגון ניפוץ חומות העיר, החרמת קרקעות וכו'.