שאלות מאגר 5+6 בהיסטוריה:
(5הציגו את הישגי הישוב היהודי הציוני בא"י בשנים 1914-1881, בתחומי ההתיישבות, ביטחון ותרבות.
6) ציינו את הצדדים היריבים שנלחמו במלחמת העולם הראשונה ואת המדינות שהשתייכו לכל צד. הסבירו את המאפיינים של מלחמה זאת.
תשובות:

5
השיגי הישוב היהודי ציוני בארץ ישראל בשנים 1914- 1881 בתחומי ההתיישבות הטחון ותרבות

עד 1881 חיו כ-25,000 יהודים בארץ "בישוב הישן" בארבע "בערי הקודש" ירושלים, חברון, צפת וטבריה.
ברובם התפרנסו מכספי "החלוקה"- נדבות ותרומות מקהילות היהודים בחו"ל.
במחצית השנייה של המאה ה-19 התחיל שינוי עוד לפני תחילת העליות. בסיוע כספי נדבנים הקימו אנשים מבני היישוב הישן שכונות מחוץ לחומות בירושלים צעירים מירושלים הקימו את המושבה פתח תקווה וצעירים מצפת את ראש פינה שהיו למושבות חקלאיות.
בתחום החינוך, הוקמו בתי ספר שלמדו הם לימודים כללים (בהבדל מלימודי קודש) והוקם בית ספר החקלאי מקווה ישראל שנועד להכשיר את תלמידיו לעבודה בחקלאות.

ב"עלייה הראשונה" שהתחוללה בשנים 1881- 1803 עלו כ- 25,000 יהודים שמאפיין אותם הזיקה לאגודות חובבי ציון שמטרתם הייתה לשוב אל עבודת האדמה בארץ ישראל ולהשיב ליהודים את עצמאותם המדינית, רובם היו בעלי משפחות ובעלי זיקה לדת

ה"עליה השנייה" שהתחוללה בשנים 1904- 1914 הגיעו כ- 30,000 עולים שאפיין את רובם השתייכות לתנועות סוציאליסטיות. צעירים רווקים שהיו מרוחקים מקיום מצוות הדת. התנאים בארץ הקשו מאוד: תנאי אקלים קשים, מחסור בהון, קשיי תעבורה, העדר שירותי בריאות, התנכלות השלטון העות'מאני וחוסר ידע בחקלאות רבים מן העולים עזבו את הארץ וחזרו לארצות מוצאן או היגרו לאמריקה

למרות הקשיים הוקמו בעלייה הראשונה 23 מושבות חקלאיות שנעזר בידי הברון אדמונד דה רוטשילד מפריז.
אנשי העלייה השנייה הקימו צורת התיישבות חדשה- ה"קבוצה" שהתבססה על עיקרון השיתוף והשוויון החברתי הם הקימו את המפלגות "הפועל הצעיר" ו- "פועלי ציון" שביקשו לייצג את הפועל העברי ולשפר את מצבו. הקימו לשכות עבודה, שירותי בריאות, ספריות ציבוריות וארגנו שעורי ערב ללימוד עברי. מנהיגים שצמחו בקרב אנשי העלייה השנייה הם ברל כצנלסון, דוד בן גוריון ויצחק בן צבי.
אנשי העלייה השנייה הקימו את ארגון "השומר" שחבריו פעלו לביסוס השמירה העברית במושבות, ואחר כך הקימו ישובים חדשים.
שתי העליות תרמו להתפתחות התרבות העברית בארץ ישראל השפה העברית הייתה לשפה השלטת בבתי הספר במושבות. הוקמו בתי ספר וגני ילדים גימנסיה ביפו ובירושלים. התפתחו הספרות התיאטרון והעיתונות העברית.
החייאת השפה העברית והפיכתה לשפה שימושית לחיי היום יום נעשתה בעיקר בזכות אליעזר בן יהודה שהגיע ב-1881 עם אישתו ארצה והם התיישבו בירושלים, הוא הקים את אגודת "תחיית ישראל" שהטיפה נגד החלוקה ועודדה התיישבות יהודית ובעיקר להפצת השפה והתרבות העברית. בן יהודה פרסם בעיתון החבצלת ולאחר מכן בעיתונים שייסד וערך בעצמו, בכתיבתו הניח את היסוד לעיתונות העברית החדשה.

6
הצדדים היריבים שנלחמו במלחמת העולם הראשונה, המדינות שהשתייכו לכל צד והמאפיינים של מלחמה זאת:

מלחמת העולם הראשונה החלה ביוני 1914 והסתיימה בנובמבר 1918.
בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה שררה אווירת חשדנות בין מדינות אירופה שהשקיעו משאבים רבים להתחמשות המתיחות בין המדינות נגרמה בשל חשש להשתלטות על שטחים מצד מדינות שונות וסכסוכים לאומיים היו קבוצות אתניות , כמו באזור אלזס לורן בגבול צרפת גרמניה שהיה שייך לגרמניה למרות שתושביו דוברי צרפתית.
באזור הבלקן נלחמו בבולגרי סרביה מונטנגרו ויוון למלחמה באימפריה העות'מאנית ואז לטשו עיניים לאזור זה רוסיה והקיסרות האוסטרו הונגרית.
הגפרור שהצית את המלחמה היה רצח יורש העצר האוסטרו הונגרי פרנס פרנדיננד בידי סרבי לאומני בעיר סרייבו שבבוסניה. ממשלת אוסטרו הונגריה האשימה את סרביה והחריזה עלייה מלחמה ב-8 ביולי 1914. בתוך כמה שבועות היו כל מעצמות אירופה היו מעורבות במלחמה שבה היו שתי בריתות:
מדינות המרכז- גרמניה, אוסטרו הונגריה, האימפריה העותומאנית(טורקיה) ובולגריה.
ומולן, מדינות ההסכמה- רוסיה, צרפת ובריטניה ובשנת 1917 הצטרפה למדינות ההסכמה לקראת סוף המלחמה ארה"ב .

מאפייני המלחמה:

• מלחמה זו היוותה כמלחמה טוטאלית, היא הקיפה מספר רב של מדינות בהן כל האזרחים גויסו. הכל למען המלחמה- כל האמצעים כשרים. (משאבים כלכליים פוליטיים וצבאיים תרמו(.
• גיוס המוני- כל האזרחים גויסו- נתרמו בעורף למען המאמץ המלחמתי, כל מי שהתאים מבחינה בריאותית. נשים, קשישים ונוער נדרשו לעבוד ולהחליף את הלוחמים. לדוגמא, נשים נדרשו לחסוך בביתן למען המלחמה.
• המלחמה הייתה מאופיינת כמלחמה סטטית. הצדדים נערכו אחד מול השני במערב אירופה בחזית צרפת באורך של כ- 750 ק"מ ובמזרח אירופה בין הים הבלטי לים השחור. כל צד התחפר, הפגיז את הצד השני ומדי פעם תקפו את קווי האוייב וחזרו לחפירותיהם. במלחמה זאת, תקופה ארוכה לא הייתה הכרעה.
• הנשק- כלי הנשק היו חדשים ( מכונות ירייה, מרגמות, תותחים, טנקים, שהופיעו לראשונה במלחמה זו, מטוסים שהפציצו וצפו מלמעלה, אוניות מלחמה וצוללות) כמו כן נעשה שימוש לראשונה בגדר תיל, הסוואה ואמצעי מיגון חדשים ( לדוגמא, מסכת הגז(.
• מאפיינים כלכליים- כלכלת אירופה נפגעה קשות- המשק הלאומי נרתם להבסת האויב על חשבון הציבור. אל הצבא גויסו בעלי מקצוע(מדענים, מכונאים, נהגי משאיות, מהנדסים, רופאים, חובשים). המדינה החרימה מזון למען הצבא וקבעה כמה לייצר ומה לייצר. כך נוצר מחסור של מצרכים בסיסיים בשוק. האויב פגע בכלכלה ע"י הטלת מצור שהביא לשבירת החזית הסטטית. הממשלה החרימה גם רכוש פרטי ומזון למען הצבא והתושבים נקראו לאכול פחות. העורף גם נפגע מבחינה כלכלית.
• מאפיינים חברתיים- חל טשטוש בין העורף לחזית וכל האוכלוסייה נפגעה. החיילים חזרו נכים, פגועים נפשית מהמראות, או שלא חזרו כלל. מעמד האישה השתנה עקב כך שהנשים החליפו את הגברים ויצאו לעבודה.
• לוחמה פסיכולוגית- התעמולה נועדה לרתום את ההומונים, לגייס אותם ולהעלות את המורל. לעודד את הגיוס ומצד שני להמציא שקרים על האויב במטרה להחלישם. מלחמה זו פגעה בעורף אשר השתתף בה ונשא בנטל המלחמה בשם הלאום והמדינה.