בדד, בדד נשארתי והשכינה אף היא
כנף ימינה השבורה על ראשי הרעידה
ידע לבי את לבה: חרוד חרדה עלי,
על בנה, על יחידה.

כבר נתרגשה מכל הזוויות, רק עוד
פינת סתר שוממה וקטנה נשארה -
בית המדרש - ותתכס בצל ואהי
עמה יחד בצרה

וכשכלה לבבי לחלון לאור
וכשצר לי המקום מתחת לכנפה -
כבשה ראשה בכפתי ודמעתה על דף
גמרתי נטפה

חרש בכתה עליי ותתפרק עלי
וכמו שֹכה בכנפה השבורה בעדי:
כולם נשא הרוח, כולם פרחו להם
ואוותר לבדי לבדי

ניצוץ אחד בצור לבי מסתתר
ניצוץ קטן - אך כולו שלי הוא,
לא שאלתיו מאיש, לא גנבתיו -
כי ממני ובי הוא

ותחת פטיש צרותי הגדולות
כי יתפוצץ לבבי, צור עוזי
זה הניצוץ עף, נתז אל עיני
ומעיני - לחרוזי

ומחרוזי יתמלט ללבבכם
ובאור אשכם הצתיו, יתעלם
ואנוכי בחלבי ובדמי
את הבערה אשלם.

שמים, בקשו רחמים עלי!
אם יש בכם אל ולאל בכם נתיב-
ואני לא מצאתיו-
התפללו אתם עלי!
אני- ליבי מת ואין עוד תפילה בשפתי
וכבר אזלת יד אף-אין תקווה עוד-
עד מתי, עד אנה, עד מתי?

התליין! הא צוואר- קום שחט!
ערפני ככלב, לך זרוע עם קרדום,
וכל הארץ לי גרדום-
ואנחנו- אנחנו המעט,
דמי מותר- הך קדקוד, ויזנק דם רצח,
דם יונק ושב על כותנתך-
ולא ימח לנצח, לנצח.

ואם יש צדק- יופע מיד!
אך אם אחרי הישמדי מתחת רקיע
הצדק יופיע-
ימוגר נא כיסאו לעד!
ןברשע עולמים שמים ימקו;
אף אתם לכו, זדים בחמסכם זה, ובדימכם חיו והינקו.

וארור האומר: נקום!
נקמה כזאת, נקמת דם ילד קטן
עוד לא ברא השטן-
ויקוב הדם את התהום!
יקוב הדם עד תהומות מחשכים,
ואכל בחושך וחתר שם,
כל מוסדות הארץ הנמקים.

לקוח מפה:
http://www25.brinkster.com/likud1/shirim1.htm#על%20השחיטה