לצערי, נזקקתי לשהות בשנים האחרונות מספר פעמים בבתי חולים שונים.החולים, שלצידם שהיתי, היו בכל הגילאים-
מתינוקת בת ארבעה שבועות עד קשישים בני 80+.
התובנה שלי:בית חולים הוא אכן מקום מסוכן לחולים!!!
כדי לא להסתכן בתביעות דיבה ובמשפטים ממושכים,
לא אפרט את שמות בתי החולים.
אציין רק את העובדה, שכולם בגוש דן או בירושלים.
בתי חולים נחשבים.
איני מאשים פה מישהו. בתי החולים עובדים תחת לחץ כבד ועומס מחריד.
אין מספיק כוח אדם במחלקות השונות, בעיקר לא בחדר מיון.
דבר זה לכשעצמו עלול לעלות בחיי אדם!!!
אין מספיק מיטות, חדרי אשפוז ואף חדרי ניתוח!!!
ניתוחים דחופים, ואפילו ניתוחי אפנדיציט, נידחים ליממה ומעלה.
חולים, אפילו אחרי ניתוח, נאלצים להתאשפז במחלקות אחרות מחוסר מקום.
הכרעות כבדות משקל עלולות להחתך ללא חוות דעת נוספת או שיקול דעת
הולם, רק בגלל העומס המטורף.
וזה עוד לפני הטעויות...
בני אדם עלולים לטעות. ואם הם רופאים טרוטי עיניים מעייפות,
או אחיות כושלות מעומס עבודה מחריד, הסיכויים לטעות טעות
מסכנת חיים,חלילה, הינם מאיימים ממש.
* * *
איני רוצה להפחיד, אבל המצב מפחיד.
הצוות הרפואי מתאמץ כמיטב יכולתו, אבל להם יש חולים רבים כל כך,
ולכל אחד מאיתנו רק יקירו המאושפז.
בן משפחה עירני, שידרוש תשובות מתאימות/ טיפול הולם,
שיבדוק אם הטיפול מתבצע כראוי, ואם לא נפלה טעות בסוג או מינון
התרופה, יכול להיות השליח להצלת חיי יקירו.
שימרו על יקיריכם!!!
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
