כן, מורי ורבותי המוכיחים בשער. כן, גם אני הייתי שייך לחבורת השוטים והמטומטמים שהלכו אחרי נביא השקר הזה, כפי שאתם מכנים אותו.

ברשותך קורא יקר, הרשה לי לתאר בפניך את דמותו, הנהגותיו והליכותיו, כפי שנתגלו לעינינו, של נביא השקר הזה. ובסיום אמור נא בגילוי לב, האם היית מוצא נביא אמת כשר יותר מנביא שקר זה.

נביא השקר הזה, התייצב בכל בוקר בבית המדרש בשעה 4:00 לפנות בוקר, ולמד בשקידה עצומה עד לתפילת הנץ. לאחר התפילה נשאר ללמוד עוד כשעה ארוכה, ולאיש לא ניתן להפריע לו.

נביא השקר הזה, סיים ש"ס בכל שנה – לימוד של כשבע דפים ביום. גם למד תלמוד ירושלמי בחברותא מדי יום.

נביא השקר הזה נתן בכל שבוע ששה שעורים בישיבה, ועוד רבים מחוצה לה.

נביא השקר הזה, מעולם לא ביטל שעור בישיבה משום סיבה, תמיד דאג להשלימו בזמנים לא זמנים, וכך גם דרש מהרמי"ם.

נביא השקר הזה, עמד על כך שחתונות של תלמידים יתקיימו אך ורק בימי חמישי, וברדיוס קרוב לישיבה, לבל יהיה ביטול תורה. מאותה סיבה גם בריתות נערכו רק בהפסקת צהרים או בנץ החמה. הכל כדי לא לבטל תורה.

נביא השקר הזה, עשה לפעמים בלילי שישי "משמר" עם התלמידים, כדי שלא יהיה ביטול תורה בימי שישי, כמקובל בישיבות.

נביא השקר הזה, מסר נפשו בכל שבת, גם בשבתות חופשיות, לארח תלמידים בביתו לסעודה שלישית ושעור תורה.

נביא השקר הזה, הקים רשת של מוסדות תורה, החל מפעוטונים, גני ילדים, ישיבה תיכונית, ישיבה גבוהה, וכולל של כ 60 אברכים עמלי תורה. (מעטות הן ישיבות הציונות הדתית להן מספר אברכים כזה).

נביא השקר הזה, לקח בחורים צעירים רחוקים מתורה ומצוות, קרב אותם לתורה, והפך אותם לאברכים שיושבים והוגים בתורה באוכלם פת במלח, גם כשהם בני 35 ואפילו 40.

נביא השקר הזה, דירבן רק ללימוד תורה, ודחף אברכים להמשיך עוד ועוד בלימוד, זו הייתה הדרכתו לכל מי שביקש לעזוב את הכולל. אחת הייתה הוראתו: להמשיך ללמוד ולהתעלות, מתוך אהבת תורה ויראת שמים.

נביא השקר הזה, הקים קהילה של תורה, שאנשיה עוסקים בגמילות חסד והפצת תורה בכל העיר, ובעזרה למשפחות נזקקות בחלוקת עשרות מנות מזון מדי שבוע לכל נצרך בלי שום השתייכות מיגזרית.

נביא השקר הזה, עזר באלפי שקלים לאברכים שלא הסתפקו במילגת הכולל הזעומה שלהם, ועכשיו נשבר מטה לחמם.

נביא השקר הזה, מעולם לא כעס!!! והיינו במחיצתו אין סוף שעות.

נביא השקר הזה, ענה בכל יום למאות שאלות שהופנו אליו מכל רחבי הארץ, חילונים כדתיים , עניים כשועי עולם. רבים נושעו מעצותיו. ביניהם גם כאלה שעכשיו מעבירים ביקורת על הנהיה אחריו. לא מעט מאלה שהזדרזו לגנות את תופעת הסגידה וכינו אותנו כשוטים, שכחו שבשעת צרה כשנצרכו לאבחון רפואי וכד' מיהרו לשאול בעצתו.

כל זאת ראו עיני ולא זר.

דווקא אנשי קהילת הקודש שלנו נהו אחרי התורה, העבודה, החסד, והעמל שהוא דרש מעצמו ומתלמידיו. לא קמיעות, לא סגולות, ולא סיפורי מופתים היו אלה שלכדו אותנו, אלא דווקא הקריאה בשם ה', והדרישה לעמל תורה ומצוות. ה"טיפשים" שראו זאת הם רבני הישיבה, תלמידי חכמים בעלי חוש ביקורת נוקב ובעלי עיין חודרת, שבמשך שנים התחקו אחר עקבותיו ולא מצאו בהן מתום, שום סדק, שום רמז, לא אש, לא עשן, ואפילו לא ריח של עשן. בין החכמים האלה היו גם הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל, ובנו הרב שמואל שיבדל לחיים טובים וארוכים.

הן בין תבין קורא יקר, עד כמה גדולה תדהמתנו, עד כמה גדול שברנו, עד כמה קשה היה לנו לקבל להבין ולהאמין למשמע אוזנינו, ולהכיל את המעשים הקשים שנפלו כרעם ביום בהיר על ראשינו. דווקא בגלל שלעיננו ניצבה הדמות האולטימטיבית לאיש תורה, ומנהיג קהילה אך ורק בדרכה של תורה. ובאחת נכזבה תוחלתנו כשראינו עד כמה ובאיזה תחכום הצליח לסמא את עיננו.

אולי גם תבין עכשיו קורא יקר, על מה ולמה נפלו ברשתו אותן נשים יקרות וצדיקות. לא בגלל האותות והמופתים שעשה, אלא בגלל האיצטלא דרבנן שעטה עליו, והאמינו שכל מעשיו בקדושה ובטהרה לשם שמים.

הגע בעצמך אישי היקר, אם היית מתהלך בחוצות ירושלים לצידו של ירמיהו הנביא, והיית פוגש את צדקיה בן כנענה, איזו דמות היתה ניצבת לפניך? לא הצדיק המושלם, המדקדק בקלה כבחמורה, שכל חזותו ואורחותיו רק תורה ודבר ה'? ההיית מצליח להבדיל בין השניים?

אולי היית נוהה אחר צדקיה דווקא?

אגב, נביא השקר שלנו עמד בכל תבחיני התורה של בדיקת הנביא, לא זו בלבד שמעולם לא אמר לעבור על דברי תורה, אלא תמיד הדריך להדר במצוות והוסיף בתורה ובקדושה.

מורי ורבותי כבוד הרבנים המוכיחים בשער, ומבקשים לסגור את קהילתנו הקדושה, לפני שבאתם לחקור ולדרוש מקרוב. לא קיימתם "ארדה נא ואראה", גם לא עשיתם "שמוע בין אחיכם". העדפתם לחרוץ את גורלנו בשבט עטכם ממרומי מושבכם, במרחק מאות קילומטרים כשאתם ניזונים אך ורק מצהובוני התקשורת.

אני מזמין אתכם לראות קהילת קודש של אנשים חכמים ונבונים, עמלי תורה יראי שמים המחנכים את ילדיהם על ברכי התורה והקדושה. כולם אנשי חסד בעלי מידות תרומיות, שביקשו רק אחת - שבתי בבית ה' כל ימי חיי. רבים מהם משמשים בקודש ברבנות, בהוראה, ובקירוב ישראל לאביהם שבשמים. אלה לא נהו אחרי רבם בגלל כוחותיו הסגוליים, אלא דווקא בגלל הדרכותיו הנגלות לעמל תורה לדקדוק במצוות ולדיבוק חברים.

קהילה זאת זקוקה עכשיו לעידוד, חיזוק ונחמה, ולא להטפת מוסר של חכמים לאחר מעשה.

קהילה זאת שהצליחה להשתקם במהירות שלא תיאמן, ישיבה שלא עזב אותה תלמיד למרות המשבר, קהילה שגילתה שמתוך השבר הנורא צמחה דרך חדשה, זכה ונקיה לעבודת ה', בצורה ישירה, אמיתית, וללא כל אמצעים ומתווכים. קהילה שלמדה את ההבדל בין "עשה לך רב", לבין "סגוד לך לרב", היא אכן זכתה ללימוד לזיקוק ולבירור אמיתי. עבודה מתוך חירות ובחירה חופשית, "בלתי אם לה' לבדו". קהילה שצליחה לסלק מעליה את המסכה, את האיש ונשארה דבקה באמת בתורה בעבודה וביראת ה'.

במחילת כבודכם הרבנים המוכיחים בשער, את חוליי הדור כולו, דור האינסטנט, אתם חפצים להטיל על קהילתנו. שהרי קיצורי הדרך בעבודת ה', בקשת הסגולות, הקמיעות, ומגידי העתידות היא מגיפת הדור כולו. רבים יציעו לך להגיע לציון מסויים ביום ובשעה מסויימת ובאמירה קלה יזדככו חטאיך, אפילו חי רוטל יכול להציע לך חיי נצח . מי כמוני יודע זאת הלא איש מירון אנכי.

אין צורך בעמל, אין צורך ביגיעה, אחרים יעשו לך את העבודה ואת קיצור הדרך. דווקא אנחנו היינו ההיפך מכך. אנחנו העמדנו בראש מעייננו את עמל התורה, את העבודה, את זיכוך המידות, הארת הפנים לכל אורח, הקדושה, והחסד.

קהילתנו מודה לכל אותם אלה שבחרו לא לקבול על הרשעה אלא להוסיף חסד. הם באו לעזור לעודד ולנחם. ביניהם רבנים שבאו לתת שיעורי חיזוק, מטפלים ואנשי מקצוע שבאו לתת סיוע נפשי לנשברי לב, ועוד רבים וטובים. וכמובן בראשם הרב הגיבור העז, העשוי ללא חת, הרב שמואל אליהו שליט"א. שנלחם בעוז, עמד כחומה בצורה, וקיים ללא מורא את דברי תורתנו הקדושה "לא תגורו מפני איש", והוקיע את הרע מתוכנו. ובאותה שעה ידע להיות, כעדינו העצני, רגיש לכל פניה של כל אישה פגועה, ולטפל באהבה, ברגישות, ובסבלנות ללא הגבלת זמן, ביום ובלילה, לכל פניה של כל אחד מהתלמידים ומאנשי הקהילה.

אכן, בבקרים האחרונים אני מברך אחרת ברכת "פוקח עורים", ומודה לה' שפקח את עיני ועיני כל ישראל, ללמוד את הדרך האמיתית והנכונה של עבודת ה' מתוך עמל ויגיעה, בחינה חקירה והשגה עצמית, יחד עם אמונת חכמים, בבחינה, בבדיקת אמת, ללא סגידה עיוורת, אלא בשימוש בכת התבונה והביקורת שחנן אותנו הבורא.