היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, אימץ עקרונית את המלצות דו"ח הצוות שמצא כי הפיקוח הקיים כיום על צ'יינג'ים וגמ"חים אינו מספק ואישר הקמת רגולטור לפיקוח (כלכלה)

שאול אמסטרדמסקי ועמרי מילמן
|
כ' בשבט תשעה 11:21 09.02.15
יהודה וינשטיין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, אימץ עקרונית את המלצות דו"ח הצוות לבחינת הרגולציה של נותני שירותי מטבע (ציינג'ים). הצוות ממליץ להקים רגולטור חדש שיפקח בצורה הדוקה יותר על הצ'יינג'ים ועל יתר הגופים המספקים שירותים פיננסיים שלא מפוקחים על ידי רגולטורים אחרים (נותני שירותי אשראי וגמ"חים). מדובר למעשה ברגולטור שיורי - לא כזה שיקבל סמכויות מרגולטורים קיימים, אלא יעסוק בכל התחומים הפרוצים.

כיום הרגולציה על צ'יינג'ים נמצאת באחריות אגף שוק ההון של האוצר, אלא שהצוות מצא כי הרגולציה הקיימת "אינה מספקת" וכן כי "אין בנמצא רגולטור פיננסי אחר המעוניין לטפל בנושא או ערוך כשורה לעשות כן".

הרגולטור הפיננסי החדש יפקח לא רק על הצ'יינג'ים ועל הגמ"חים, אלא גם על הריביות בשוק האפור. בניגוד לרגולטורים הפיננסיים הקיימים, המפקח על הבנקים והמפקח על חברות הביטוח, הרגולטור החדש שיוגדר כמפקח על השוק החוץ-בנקאי יהיה אמון בעיקר על הגנה על הצרכנים, ולא על יציבות הגופים הללו.

רשות המסים רצתה להיות זו שתהיה אחראית על הרגולטור, אולם הצוות שהוקם לפני כשנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה לצורך בחינת הנושא סבר שהעברת הפיקוח על הנושא לרשות תהיה מוטעית, היות שזו מתמחית בגביית מסים ולא בפיקוח. הצוות עצמו הוקם בעקבות בקשה של האוצר לבדוק אם ניתן להעביר לרשות את סמכויות האכיפה בנושא הצ'יינג'ים שנמצאות כיום באגף שוק ההון.

טרם הקמת הרשות החדשה אמור לקום צוות משותף לרגולטורים הרלוונטיים שינסח הצעת חוק בתוך 120 יום על מנת לסיים את הקמת הרגולטור על השוק החוץ בנקאי עוד השנה. הקמת הגוף צפויה לדרוש תיקוני חקיקה, ועל פי הערכות יהיה ניסיון להעבירם במסגרת חוק ההסדרים לאחר הבחירות. המהלך צפוי לעורר התנגדות, בין היתר מצד המפלגות החרדיות שהתנגדו בעבר לכל ניסיון להכפיף את קופות הגמ"חים לפיקוח של בנק ישראל.

התנאים לקבלת רישיון להפעלת צ'יינג' יוחמרו

במסגרת המהלך, יוחמרו ההגבלות על צ'יינג'ים, ואלה לא יוכלו יותר לתת אשראי (כיום יכולים צ'יינגרים להעניק מזומן לבעל עסק, ובתמורה הוא משעבד להם חוב של הלקוחות שלהם), אלא רק גורמים שיורשו לתת אשראי ברישיון (שוק אפור).

התנאים לקבלת רישיון להפעלת צ׳יינג' ורישיון נותן אשראי יוחמרו, ותהיה בדיקה קפדנית יותר של האנשים שעומדים מאחוריהם, כך שאפשר יהיה גם לשלול את הרישיון במקרה של הפרת התנאים, אם הצ'יינג' ייתן הלוואות בריבית שגבוהה מהמותר בחוק. סניפי הצ'יינג' יידרשו לפרסם דו"חות כספיים, וכך גם הגמ"חים הגדולים, ותופעל עליהם דרישה של הון עצמי מינימלי.

כחלק מהמהלך, יינתנו לרשות המסים סמכויות אכיפה זמניות בתחום למשך שלוש שנים. אלה יכללו, בין היתר, יכולת לסגור עסקים במקרה של העלמות מס או פעולה ללא רישיון - זאת עד להקמה סופית של הרגולטור החדש על השוק החוץ-בנקאי.

במקביל הגמ"חים הגדולים יוכפפו למפקח על הבנקים. הגמ"חים הקטנים יצטרכו לקבל רישיון, ויוטלו מגבלות על גובה ההלוואות, על היקף הפקדונות, על דרישות ההון העצמי והנזילות. נושא הגבלת הריבית אמור להיות מטופל במסגרת הצעת חוק הלוואות חוץ בנקאיות שכבר הוגש לכנסת בשנה שעברה.

רשות המסים רצתה להיות אחראית

רשות המסים צירפה חוות דעת מיעוט לדו"ח של הצוות. מבחינתה היא צריכה להיות הרגולטור האמון על הנושא, היות שהיא מחזיקה בסמכויות אכיפה ויש לה ראיה הוליסטית בנושא. לטענת הרשות, אם הרגולטור החדש לא יפעל תחתיה הוא עלול להיות לא אפקטיבי במידה מספקת.

חברי הוועדה מציינים בדו"ח כי בדיקות רבות שבוצעו בנושא העלו שארגוני פשיעה וארגונים עבריינים השתלטו עם השנים על שוק הצ'יינג'ים ומשתמשים בו, בין היתר, למטרות של הלבנת הון.

על פי הערכות, כל השוק החוץ בנקאי בישראל מגלגל 130 מיליארד שקל בשנה
לכתבות כלכליות נוספות באתר >>

• מקור: http://www.kikar.co.il/163458.html