"אמר ליה רבא לרב נחמן: רבי יוחנן בן נורי דאמר כמאן? אי כרבן גמליאל, אפילו ברוב פסולין נמי מכשר! אי כרבי יהושע, אפילו ברוב כשרים נמי פסיל! אמר ליה, הכי אמר רב יהודה אמר רב: בקרונות של ציפורי היה מעשה... והוא שהיתה סיעה של בני אדם כשרין עוברת לשם".

קשה, הכיצד יתכן שההיתר של רבי יוחנן בן נורי יהיה כרבן גמליאל? והלא דברי רבן גמליאל איירי בברי: "איש פלוני וכהן הוא" (דף יג ע"א), והכשיר דוקא משום טענת הברי: "עד כאן לא קאמר רבן גמליאיל התם - אלא בברי ושמא" (דף טז ע"א), "לרבן גמליאל, אלים ליה ברי - דאפילו בחד ספיקא נמי מכשיר" (דף יד ע"א). ואילו רבי יוחנן בן נורי איירי בפשטות בשמא, שכן מדובר בתינוקת, בנאנסה, ובקרונות – כלומר בארחי פרחי מזדמנים!
ועוד, שתשובת רב נחמן היא שההיתר הוא רק משום דאיכא תרי רובי ואילו בעלמא הולד שתוקי, ולפי צדדי שאלת רבא היינו כרבי יהושע. אם כן קשיא הילכתא אהילכתא! מצד אחד אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל, בדיעבד (דף יג ע"א; יד ע"א). ומצד שני הלכה כרבי יוסי (דף טו ע"א) ולשון "תינשא לכהונה" הוא לכתחילה!