לונדון החרדית אבלה על פטירתו של הגה"צ רבי אלחנן הלפרין זצ"ל גאב"ד גולדס גרין שהלך לעולמו בגיל 94 • במשך שנים ליווה הצלם משה גולדשטיין אירועים בהשתתפותו של הגאב"ד • תיעוד מיוחד.

Posted by: מוטי סגלin אדמו"רים, גלריות, חרדים 18 בפברואר 2015
צילום: משה גולדשטיין

לפניות לכתב: [email protected]

• מקור: http://www.kooker.co.il/94-׳©׳ ׳•׳×-׳—׳¡׳™׳“׳•׳×-ג€¢-׳”׳’׳¨׳�-׳”׳�׳₪׳¨׳™׳�-׳‘׳¢׳“׳©׳×׳•-׳©׳�-׳�׳©/

הלך לעולמו בגיל 93, אב"ד ראדומישלא, הגאון הצדיק רבי אלחנן (חונה) הלפרין זצ"ל, נשיא התאחדות קהילות החרדים בלונדון • אושפז בשבועות האחרונים בבית החולים המקומי ואמש השיב נשמתו ליוצרה • נודע בגאונותו וחסידותו והשפיע על עיצוב הקהילה החרדית בבריטניה • ארונו יצא היום מבית מדרשו בלונדון בדרכו לארץ ישראל

משה ויסברג 08:00 18/02/2015

אבל כבד בלונדון החרדית: הלך לעולמו הלילה (ד'), הגאון הצדיק רבי אלחנן הלפרין זצ"ל, גאב"ד ראדומישלא, מראשי רבני בריטניה - גאב"ד גולדרס גרין בלונדון ונשיא התאחדות קהילות החרדים.

ארונו יצא היום מבית מדרשו 'בית שמואל' שבשכונת גולדרס גרין בלונדון, בדרכו לארץ ישראל.

בשבועות האחרונים אושפז הגאון בבית החולים רויאל בלונדון, לאחר שלקה בכליותיו. מאז הדרדר מצבו. הוא השיב את נשמתו ליוצרה. במעמד בני המשפחה שזעקו שמע ישראל.

רבי חונא זצ"ל נולד בזאת חנוכה תרפ"ב בעיירת קאשוי (קושיצה) שבצ'כוסלובקיה (כיום סלובקיה), למינדל ולרב דוד הלפרין שכיהן כרבה של דובשיץ, צאצא לבעל ה'דברי חיים' מצאנז. אמו הייתה בתו של הרב שמואל ענגיל.

בבחרותו למד אצל סבו הגאון רבי שמואל ענגיל, ואצל הגאון רבי ישכר פרדס, רבה של דנקוב בפולין. בגיל 14 כתב מכתב בלימוד לרוגוצ'ובר, ובמכתב התשובה כינה את רבי חונא "הרב הגאון".

בשנת תרצ"ט היגר ללונדון והיה משמשו של האדמו"ר רבי שלום מוסקוביץ משאץ זצ"ל, נישא לבתו של הגאון רבי נחום לידזרבסקי זצ"ל, מחסידי אלכסנדר.

בשנת תש"ב פתח את בית הכנסת, "בית שמואל" בשכונת גולדרס גרין, כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. בשנת תש"כ (1960) הקים את בית הספר "פרדס", על שם רבו הרב פרדס. בשנת תשמ"ד לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא התאחדות קהילות החרדים.

רבי חונה הסתופף בחצרות האדמו"רים, בהם רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב שהתגורר בקאשוי, הרבי מצאנז והאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ומחשיב עצמו גם כתלמידו של רבי איצק'ל מפשעוורסק.

חיבר את הספרים שו"ת שדה אלחנן, שיחתן של עבדי אבות ועוד.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך בניו: חתניו האדמו"ר מנדבורנה חיפה, גאב"ד מאקווא, האדמו"ר מטשרנוביל, בנו הרב יצחק אריה לייבוש, רב ברמות ג', בנו הרב ישראל שמואל דוד נחום, רב בשכונת הנדון בלונדון, בנו הרב חיים אהרן צבי, בנו הרב שלום יוסף, רב בניו יורק. בנו הרב משה יהודה דוב, רב בית הכנסת "בית שמואל" שהקים אביו. חתן הרב משה חיים ברנדסרופר מלונדון. חתנו הרב יוסף משה שניאורסון, ראש ישיבת טשעבין.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

• מקור: http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=79962

אבל בלונדון • הלך לעולמו הגאון החסיד ר' אלחנן הלפרין זצ"ל גאב"ד ראדומישלא,המתגורר בשכונת גולדס גרין שבלונדון,• בן 94 בפטירתו היה מאושפז מספר חודשים בבית חולים במצב קשה.•

Posted by: מוטי סגלin חרדים 18 בפברואר 2015

אבל בלונדון הלך לעולמו הגאון הצדיק רבי אלחנן הלפרין זצ"ל גאב"ד ראדומישלא שהתגורר בגולדס גרין. בן 94 בפטירתו היה מאושפז בחודשים האחרונים בבית החולים רויאל בלונדון. בשעות האחרונות חלה החמרה במצבו עד שהשיב את נשמתו ליוצרה..

הרב אלחנן (חונה) הלפרין – (נולד: כ"ה בכסלו תרפ"ב, 26 בינואר 1921) הוא רב בגולדרס גרין בלונדון ונשיא הארגון החרדי התאחדות קהילות החרדים. מכונה אב"ד ראדומישלא על שם מקום רבנות סבו רבי שמואל ענגיל.

תולדותיו: נולד בקאשוי (קושיצה) שבצ'כוסלובקיה (כיום בסלובקיה), למינדל ולרב דוד הלפרין שכיהן כרבה של דובשיץ, צאצא לרבי חיים הלברשטאם מצאנז ועוד. אמו הייתה בתו של הרב שמואל ענגיל.

למד אצל סבו, רבי שמואל ענגיל, ואצל הרב ישכר פרדס, רבה של דנקוב בפולין. בגיל 14 כתב מכתב לרבי יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר), ובמכתב התשובה כונה "הרב הגאון".

בשנת תרצ"ט (1939) היגר ללונדון והיה משמשו ('הויז בחור') של רבי שלום מוסקוביץ', האדמו"ר משאץ. נישא לבתו של הרב נחום לידזרבסקי, חסיד אלכסנדר. בשנת תש"ב (1942) פתח את בית הכנסת, "בית שמואל" בשכונת גולדרס גרין, כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. בשנת תש"כ (1960) הקים את בית הספר "פרדס", על שם רבו הרב פרדס. בשנת תשמ"ד (1984), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.

הסתופף בחצרות אדמו"רים, בהם רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב שהתגורר בקאשוי, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, מקלויזנבורג ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר ומחשיב עצמו גם כתלמידו של הרב משה יצחק גווירצמן מפשעווארסק.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך: חתנו רבי חיים אלתר דוד לייפר, האדמו"ר מנדבורנה חיפה. חתנו הרב שמעון למברגר, גאב"ד מאקווא.

בנו הרב יצחק אריה לייבוש, רב ברמות, חתן הרב שמואל אונסדרופר (חותנו של רבי צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז).

נחמה מרים, אשת רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל בבני ברק.

בנו הרב ישראל שמואל דוד נחום, רב בשכונת הנדון בלונדון, חתן הרב צבי הירש מייזליש אב"ד ווייצן ובהמשך רב בשיקגו..

בנו הרב חיים אהרן צבי, חתן הרב מנדיל שנייבאלג אב"ד מנצ'סטר..

בנו הרב שלום יוסף, רב בניו יורק. חתנו של רבי ברוך אברהם אונגר, האדמו"ר מנדבורנה בורו פארק.

בנו הרב משה יהודה דוב, רב בית הכנסת "בית שמואל" שהקים אביו. חתן הרב משה חיים ברנדסרופר מלונדון.

חתנו הרב יוסף משה שניאורסון, ראש ישיבת טשעבין.

לפניות לכתב: [email protected]

• מקור: http://www.kooker.co.il/%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%aa-%e2%80%a2-%d7%94%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%9c%d7%97%d7%a0%d7%9f-%d7%94%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%99/?utm_source=mivzakimnet&utm_medium=rss&utm_campaign=mivzakimnet

אבל כבד בעולם התורה והחסידות: גאב”ד ראדומישלא, הגה”צ רבי אלחנן היילפרין זצוקללה”ה, התבקש לישיבה של מעלה לאחר תקופה של הזדככות בייסורים קשים • היה מקושר לכל צדיקי הדור זי”ע ויבלחט”א, ובפרט לאדמו”רי בית צאנז • בימים האחרונים חלה החמרה קשה במצבו ובדקות האחרונות ניצחו אראלים את המצוקים • הלווייתו תצא הבוקר בשעה 9:00 מבית מדרשו בלונדון, והערב בשעה 23:00 (משוער) מישיבת טשעבין בי-ם להר הזיתים
אהרן יונג | 1:17 | כ״ט בשבט תשע״ה

כאש בשדה קוצים פושטת הבשורה הקשה והמרה על הסתלקותו לשמי רום של הגאון הצדיק רבי אלחנן היילפרין זצוקללה”ה – גאב”ד ראדומישלא, רבה של גולדרס גרין בלונדון, ונשיא התאחדות קהילת החרדים בלונדון. בן 93 היה בפטירתו.

הגה”צ רבי אלחנן זצוקללה”ה התבקש לישיבה של מעלה, לאחר תקופה של הזדככות ביסורים, ובימים האחרונים חלה החמרה של ממש במצבו ותפילות רבות נערכו לרפואתו, אך בדקות האחרונות ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש.

נולד בזאת חנוכה שנת תרפ”א בעיר קאשווי שבצ’כסלוביה לאביו, מצאאצאי מרן בעל ה”דברי חיים” מצאנז זי”ע, הגאון רבי דוד היילפרין ז”ל אשר כיהן כרבה של העיירה דובשיץ, ולאמו, אף היא מצאצאי מרן בעל ה”דברי חיים” מצאנז, מרת מינדל ע”ה בתו של גאב”ד רדומישלא הגאון רבי שמעון ענגיל זי”ע, הנקרא בפי כל המהר”ש אנגל, על שם חיבורו “שו”ת מהר”ש”.

בצעירותו למד את תורתו אצל סבו, הגאון המהר”ש אנגל שהיה סגי נהור לעת זקנותו, ולמד עם נכדו חביבו מספר שנים עד להסתלקותו. כמו”כ קנה תורה מרבה של העיר דנקוב שבפולין הגאון רבי ישכר פרדס זי”ע.

כבר מצעירותו התבלט ונחשב לעילוי, במכתב שהשיב לו הגאון הצדיק רבי יוסף רוזין זי”ע המכונה הרוגוצ’ובר, כינה אותו כבר בגיל 14 בתואר “הרב הגאון”.

לאחר שבשנת תרצ”ט עבר להתגורר בעיר לונדון, הוכתר כרב בשנת תש”ב בהיותו כבן 19 שנים בלבד, שם כיהן משך שנים ארוכות כגאב”ד ראדומשילא ורבה של שכונת גולדס גרין בלונדון. באותה שנה הקים את בית הכנסת “בית שמואל” המתנוסס בשכונת גולדרס גרין ונחשב לאחר מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. בשנת תש”כ הקים את בית הספר “פרדס”, על שם רבו הרב פרדס. בשנת תשמ”ד, לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.

את תפקידו כרב ומנהיג בישראל נטל על שכמו כבר בהיותו בן תריסר שנים, בעת שעמד והספיד את זקנו המהר”ש ענגיל זצ”ל, גאב”ד רדומישלא. במהלך ההלוויה שהתקיימה בעיר קאשוי שבצ’כסלובקיה נעמד מול המוני מלווים ונשא הספד כוותיק ורגיל.

חיבר את ספריו הנודעים לשם ולתהילה, שו”ת שדה אלחנן, שיחתן של עבדי אבות ועוד.

הסתופף בחצרות רבות, בהם האדמו”ר רבי אברהם שלום הלברשטאם זי”ע מסטרופקוב שהתגורר בעירו קאשווי, ומחשיב עצמו גם כתלמידו של רבי איצק’ל מפשעוורסק. קשר מיוחד היה לו עם כ”ק האדמו”ר הרה”ק רבי משולם זוסיא מטשארנאביל זי”ע, שאף לקח את בנו הגדול לחתן.

ידוע כי אחז עצמו כחסיד מובהק של כ”ק מרנן האדמו”רים מצאנז זי”ע ויבלחט”א והסתופף רבות בצילם. היה מקפיד להגיע לשבות בקרית צאנז שבנתניה שם רכש דירה מיוחדת סמוך לבית מדרשו של מחותנו כ”ק האדמו”ר מצאנז שליט”א.

חמישה בנים וארבעה חתנים זכה והעמיד – כולם מחשובי האדמו”רים והרבנים בעולם החסידות, בהם כ”ק האדמו”ר מטשרנוביל, כ”ק האדמו”ר מנדבורנה חיפה, כ”ק גאב”ד מאקווא והגאון רבי יוסף משה שניאורסהון – ראש ישיבת ‘כוכב מיעקב – טשעבין’. זכה להכיר קרוב ל-1,400 צאצאים, בנים, נכדים, נינים ובני נינים, בליע”ר.

היה מחותנם של כ”ק מרנן האדמו”רים מבעלזא, ויז’ניץ, צאנז, רחמסטריווקא ארה”ב, ויז’ניץ מונסי, ערלוי, ביאלא, לעלוב, בוהוש, זוויעהיל, שומרי אמונים, תולדות אהרן, ספינקא, אמשינוב ודז’יקוב.

הלוויתו תתקיים מחר (ד’) בלונדון בהשתתפות האדמו”רים מסאטמאר, וויז’ניץ ותולדות אהרן שליט”א, לאחר מכן יוטס ארונו ויטמן בחלקת אדמה אותה רכש עוד בחייו.

הלווייתו של הגה”צ רבי אלחנן הלפרין זצ”ל תצא הבוקר בשעה 9:00 מבית מדרשו בלונדון, והערב בשעה 23:00 (משוער) מישיבת טשעבין בי-ם להר הזיתים.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

מסדר הקידושין של הדור >>

• מקור: http://www.jdn.co.il/news/453342?utm_source=mivzakimnet&utm_medium=rss&utm_campaign=mivzakimnet

לו יכול היה הגאון רבי אלחנן היילפרין שליט”א להשתתף בכל שמחות צאצאיו, סביר להניח שלא היה חובש לעולם מגבעת, שכן השטריימל לא היה סר מעל ראשו בכל ימות השבוע.

אהרן רובין | משפחה | 14:46 | י״ד בתשרי תשע״ה

קרוב ל-1,400 צאצאים, בנים, נכדים, נינים ובני נינים, בלי עין רעה, זכה הגר”א הלפרין להעמיד, וכולם כלולים בקטגוריה של ‘בנש”קים’.

הגר”א עצמו, המכהן מזה שנים כגאב”ד ראדומשילא ורבה של שכונת גולדס גרין בלונדון, החל את ה’קריירה’ הרבנית שלו בשנת תש”ב, בהיותו כבן 19 שנים בלבד, עת הוכתר כרב. אולם את ‘תפקידו’ של רב בישראל, כבר נטל על שכמו בהיותו בן תריסר שנים, בעת שעמד והספיד את זקנו, מהר”ש ענגיל זצ”ל, גאב”ד רדומישלא.

במהלך ההלוויה שהתקיימה בעיר קאשוי שבצ’כסלובקיה נעמד הרב הצעיר מול המוני מלווים ונשא הספד כוותיק ורגיל. מהר”ש ענגיל, שהיה סגי נהור לעת זקנותו, למד עם נכדו חביבו שיבלחט”א מספר שנים עד להסתלקותו, כך שהגר”א הינו מוותיקי הרבנים בעולם היהודי. השנה הוא מציין שבעים ואחת שנות רבנות.

חמישה בנים וארבעה חתנים העמיד הגר”א הלפרין – כולם מחשובי האדמו”רים והרבנים בעולם החסידות, בהם כ”ק האדמו”ר מנדבורנה חיפה, כ”ק גאב”ד מאקווא, כ”ק האדמו”ר מטשרנוביל והגאון רבי יוסף משה שניאורסהון – ראש ישיבת ‘כוכב מיעקב – טשעבין’.

הרב היילפרין הוא מחותנם של כ”ק מרנן האדמו”רים מבעלזא, ויז’ניץ, צאנז, רחמסטריווקא ארה”ב, ויז’ניץ מונסי, ערלוי, ביאלא, לעלוב, בוהוש, זוויעהיל, שומרי אמונים, תולדות אהרן, ספינקא, אמשינוב ודז’יקוב. כל אחד בגלריית האדמו”רים המפוארת הזו, כבר זכה להשיא צאצאים וצאצאי צאצאים. לא בכדי זכה הגר”א לתואר ‘מסדר הקידושין של הדור’, שכן בכל חתונה חשובה הגר”א הוא בדרך כלל סבא מצד החתן או הכלה, ומכובד בסידור הקידושין.

בכל שבת, נוהג הגר”א היילפרין לערוך ‘מי שברך’ לכל אחד מיוצאי חלציו שערך שמחה באותו שבוע: ברית, זבד הבת (קידוש), בר מצוה או חתונה וכיוצא באלו. גבאי בית הכנסת בגולדס גרין כבר יודע כי עליו לעדכן את הרשימה בכל שבוע ולערוך ‘מי שברך’ לכל בעלי השמחות, לאחר עליית ה’שישי’ שהגר”א מקבל בבית מדרשו.

בכל השמחות שהגר”א משתתף בהן בפועל, הוא נוהג להביא עמו את הגביע המיוחס לזקנו, הרה”ק רבי מאיר מפרימשלאן זי”ע, אותו קיבל בירושה מאבותיו. בגביע זה נוהג הגר”א גם לכבד אורחים רמים שמגיעים לבקר במעונו. בכל שבוע, יוצאות מביתו תשורות ומתנות שאותן הוא משגר לכל בעלי השמחות מקרב צאצאיו ואינו מחמיץ אף אחד מהם.

את הדור המבוגר יותר, מכיר הגר”א היטב, אולם את הדור הצעיר מתקשה הגר”א לזהות, מחמת ריבויים בלי עין הרע. בין צאצאיו ישנם למעלה מעשרה אנשים העונים לשם ‘אהרן טברסקי’ או ‘דוד היילפרין’ למשל, וכיצד יידע לזהות? לפיכך, כאשר אחד מהם פונה אליו , מבקש הגר”א מהם להציג עצמו ולהזדהות בשם אמם ואם אמם, כדי שידע לשייך את הפרי לענף ולשורש המתאים…

כאשר הגר”א מבקר בארץ ישראל, הוא עורך אחת לכמה שנים שבת גיבוש והתאחדות לכל הצאצאים, בכל פעם בעיר אחרת. הגר”א גם נוהג ללמוד בחברת צאצאיו בכל יום, מכיוון שהראייה כבדה עליו לאחרונה. בלונדון הוא לומד עם נכדיו המקומיים, וכשהוא מגיע לארץ הוא שוקד על תלמודו עם הצאצאים הישראליים. מכיוון שהנכדים מרובים בלהע”ר ומשך שהותו קצר, הרי שמתקיימת תורנות או הטלת גורל על זהות הנכד או הנין שיזכה ללמוד עם הסבא הגדול.

לקראת השנה החדשה, כל הצאצאים נוהגים לכתוב או לטלפן לסבא הדגול, כדי לברך ולהתברך ב’ברכת השנים’. מסכת האיחולים ההדדית כבר מתחילה באלול ונמשכת עד כניסת יום הדין.

(צילום א.מ.ש.)

• מקור: http://www.jdn.co.il/news/401330