דוח חמור של מבקר המדינה על התמודדות ממשלות אולמרט ונתניהו עם משבר הדיור ■ המחדלים ■ הגרפים שמציירים משבר ■ התגובות ■ הפרשנויות

Posted by: גלובסin בחירות 2015 25 בפברואר 2015

דוח מבקר המדינה מצביע על שרשרת של כשלים בפעילות הממשלות האחרונות בכל הקשור לענף הנדל"ן למגורים. אי זיהוי הבעיה, החלטות שהתקבלו אך לא מומשו, חוסר יכולת תכנון אסטרטגי וגם אוזלת יד בכל הנוגע למעקב אחרי החלטות שכן התקבלו ובכוחן היה למנוע או להקל את המשבר.

"בשנים 1999-2009 היה מספר הדירות שנבנה קטן מהנדרש לפי צורכי השוק", כותב המבקר, "עקב כך נוצר מחסור מצטבר של עשרות אלפי דירות". המבקר מצביע על שתי סיבות עיקריות להיוצרות המחסור: היעדר מדיניות דיור ממשלתית ואי יישום החלטות שהתקבלו לצד יישום בעייתי של מדיניות הממשלה.

בעוד המבקר מדגיש את החשיבות של גיבוש תוכנית סדורה לענף ואת סמכותה וחובתה של הממשלה בישראל לעשות כן, כמו גם סמכותה של הממשלה להאציל סמכויות בנושא זה על ועדות או שרים, מהדוח עולה כי ממשלות ישראל מאז 2005, שבראשן עמדו אריאל שרון ז"ל, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו, לא עמדו בחובה זו המוטלת עליהן.

"ממשלות אלה לא החליטו לאצול את סמכויותיהן בעניין התווית מדיניות הדיור הלאומית לאחד השרים או לוועדות השרים, והסמכות והאחריות לקביעתה נותרו בידיהן", נכתב בדוח, ורק בשנת 2013 עסקה הממשלה, שאלה הם ימיה אחרונים, בצורך בקביעת מדיניות דיור לאומית והקימה לצורך כך את קבינט הדיור שבראשו עמד שר האוצר לשעבר יאיר לפיד.

הממשלה שלא זיהתה את המשבר

המבקר מצביע על שורה ארוכה של החלטות שהתקבלו בממשלות מאז 2005 ויישומן התעכב או לא נעשה כלל. בין היתר מדובר ברפורמה ברשות מקרקעי ישראל, החלטה על קיצור וייעול הליכי התכנון, תוכנית אסטרטגית לפיתוח הנגב והגליל, קביעת יעדים לתכנון ועוד. עוד מציין המבקר שלאורך השנים ביצע משרד הבינוי שורה של מחקרים בנוגע לסוגיית הדיור ופיתוח הפריפריה אולם "הביקורת מעירה כי לא נמצאו בידי משרד הבינוי מסמכים שאפשר ללמוד מהם כי ממצאי המחקרים והמלצותיהם נידונו ונקבעו פעולות ליישומן".

אחת מהחלטות הממשלה הבולטות שאליה מתייחס מבקר המדינה בדוח היא זו שקיבלה ממשלת אולמרט באוגוסט 2007 על "ייעול התכנון והפיתוח במקרקעי ישראל" ותכליתה הייתה לגבש תוכנית חומש לתכנון ופיתוח של קרקע למגורים ולתעסוקה. החלטה זו, שהתקבלה ואושרה בממשלת ישראל, הטילה על צוות בראשותו של יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה יחד עם נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים (בינוי, אוצר, רמ"י ועוד) בתוך חצי שנה ולהציגה לממשלה.

על-פי הדוח, החלטה זו מעולם לא יושמה. דוח המבקר מאשר בכך את חשיפת "גלובס" בנושא זה ביוני 2014. "על אף שההחלטה האמורה היא החלטה עקרונית, שהיה בה בכדי להביא לידי הסדרת תוכנית ארוכת טווח שתשקף את מדיניות הדיור הלאומית, היא לא יושמה", נכתב בדוח, "יוצא אפוא שפעולות ייזום התכנון והפיתוח של הקרקע למגורים ולתעסוקה המשיכו להיעשות ללא כל ראייה אסטרטגית כוללת ומשולבת של מגמותיו ויעדיו של הפיתוח הרצויים למדינה".

עוד קובע המבקר שממשלות ישראל המבוקרות בדוח, והשרים הרלוונטיים ומשרדיהם, לא הפעילו מנגנון ניהול סיכונים הנוגע לענף הנדל"ן, שהיה יכול לאפשר התמודדות עם שינויים לא צפויים וחריגים בענף במחירי הדיור, כפי שבאמת קרה בהמשך הדרך. "היעדרו של מנגנון כזה הורגש בעת פרוץ משבר הדיור בשנת 2008, מאחר ולא היו בידי הממשלה כלים שיכלה להפעיל במועד, לצורך בלימת הזעזועים והתנודות בשוק הדיור".

מבקר המדינה לא חוסך ביקורת מהממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט שכיהנה בזמן פרוץ משבר הדיור וקובע כי "על אף המגמה הברורה של עלייה חדה במחירי הדיור שהסתמנה כבר בשנת 2008, ואף שעלולות להיות לה השלכות רוחב, לא קיימה הממשלה ה-31 בתקופה זו דיון אסטרטגי בנושא זה, וממילא לא גיבשה תוכנית כוללת למיתון העלייה במחירי הדיור". עוד מוסיף המבקר כי רק ביולי 2010, בימי הממשלה ה-32 (בראשותו של בינימין נתניהו), עסקה הממשלה לראשונה בנושא.

עוד כותב המבקר את מה שידוע כבר שנים רבות, שהטיפול הממשלתי בענף הנדל"ן מצד משרדי הממשלה לוקה באי שיתוף פעולה מובהק שמקשה על פעילות אפקטיבית: "בשנים 2005-2012 פעלו משרדי הממשלה ומוסדות המדינה בלא תוכנית פעולה אסטרטגית להשגת יעדי מדיניות דיור ממשלתית, וכל משרד פעל לעתים בנפרד, על-פי סדרי העדיפויות שקבע וללא כל תיאום בין משרדי".

המבקר מתייחס גם להחלטה המפורסמת שקיבלה ממשלת אולמרט ב-2008 וקבעה להפסיק את ייזום התוכניות החדשות במרכז הארץ כדי לפתח את הפריפריה. רבים קבעו במרוצת השנים שלהחלטה זו הייתה השפעה מכרעת על משבר הדיור והיא החריפה את המחסור בהיצע במרכז הארץ. נתניהו עצמו התייחס לכך בראיון עמו לפני כמה שבועות כאשר הטיל את האחריות למשבר הדיור על קודמו בתפקיד. מבקר המדינה מציין בדוח כי לא נמצאו עבודות מטה שהוכנו על-ידי מינהל התכנון במשרד הפנים, משרד הבינוי או רמ"י שבחנו את השפעות ההחלטה האמורה טרם התקבלה: "סדרי עבודת המטה של גופים אלה היו לקויים ונעדר מהם תיעוד שלב ניתוח ההשפעות האפשריות של יישום ההחלטה", נכתב.

בתשובתו משרד הבינוי למבקר נכתב שאנשי המשרד כלל לא זומנו לישיבה או להתייעצות טרם קיבלה הממשלה את ההחלטה האמורה וכי במשרד התנגדו להחלטה זו. המבקר מותח ביקורת על תשובה זו וכותב שאם המשרד התנגד בשעתו להחלטה ראוי היה שיציג את התנגדותו לממשלה אולם בדיקת המבקר העלתה כי לא כך היה הדבר. בדוח הביקורת מאשר המבקר כי החלטה זו של הממשלה לא הניבה את מטרתה המקורית ומחירי הדיור המשיכו לעלות גם במרכז וגם בפריפריה ורק לאחר שנתיים, ב-2010, קיבלה הממשלה החלטה לבטל החלטה זו.

דוח מבקר המדינה מייחס חשיבות להחלטה זו, אך אינו קובע שזו הייתה ההחלטה המשמעותית ביותר שהובילה למשבר הנוכחי אלא שלב נוסף בהתנהלות כושלת בטיפול במשבר שרק הלך והחריף בשנים אלה.

"אף שכבר בשנת 2008 הסתמנה מגמה ברורה של עלייה חדה במחירי הדיור, הממשלה ה-31 לא זיהתה מגמה זו כסיכון הדורש התייחסות מיוחדת… בשנים 2008-2010 (בתקופת הממשלות ה-31 וה-32) המשיכו הפערים בין ההיצע לביקוש בשוק הדיור לגדול וחלה עלייה ניכרת במחירי הדיור שהגיעה בשנת 2010 לכ-36% במונחים ריאליים. הממשלה ה-32 זיהתה באיחור, יותר משנה לאחר הקמתה, את הצורך לעצור את העלייה החריפה במחירי הדיור".

מעקב ופיקוח לוקים בחסר

מבקר המדינה בחן גם את הליכי הפיקוח, המעקב והדיווח אחרי קבלת ההחלטות והיישום בממשלות ישראל בתחום הדיור. על-פי ממצאיו, מי שאחראי על תחום זה הוא מזכיר הממשלה. מדוח מבקר המדינה עולה תמונה עגומה שעל-פיה המעקב, הפיקוח והדיווח על יישום החלטות הממשלה לקה בחסר.

עוד עולה מתשובתו של משרד ראש הממשלה למבקר בנושא זה כי המצב בפועל היא שלא רק שהמעקב והפיקוח לוקים בחסר, בפועל אין לממשלה, ואפילו לראש הממשלה, כלל סמכות לאכוף את ביצוע החלטות הממשלה שלא בוצעו.

"אין הוראת חוק המאפשרת לממשלה או לראש הממשלה להיכנס לחצרי משרדו של שר כדי לוודא או לפקח על ביצוע עבודתו או על ביצוע החלטות הממשלה שהוטלו עליו", כתב בתשובתו.

הפיקוח על הבנקים אינו עוקב מספיק אחרי רמות הסיכון בהלוואות הבנקים

גם בנק ישראל זוכה לביקורת על חלקו במשבר בדיור. במסגרת הצעדים לצינון הביקוש בשוק הנדל"ן פרסם הפיקוח על הבנקים, בראשות דודו זקן, כמה מגבלות על מתן משכנתאות לציבור. אחת ההגבלות קבעה לראשונה רף מקסימלי להיקף ההלוואה שיכולים רוכשי דירה ראשונה לקבל מהבנק: רוכשי דירה ראשונה יוכלו לקבל מימון בשיעור 75% מהבנק, משפרי דיור יוכלו לקבל 70% מימון ומשקיעים 50% בלבד. עם זאת, המבקר שלבנק ישראל אין די נתונים כדי להפריד בין רוכשי דירה להשקעה לבין משפרי דיור.

נכון להיום, רוכש דירה מצהיר שבכוונתו למכור את דירתו הנוכחית בתוך 24 חודשים ביום רכישת הדירה החדשה, ועל-פי דיווח זה נקבע סיווגו. "כל רוכש דירה ששינה את דעתו ולא מכר את דירתו הישנה הופך בעצם למשקיע", מסביר המבקר, "אף שקיבל משכנתא בשיעור גבוה יותר מזה שקיבל המשקיע. הפיקוח על הבנקים אינו מבצע מעקב אחר מספר המקרים שמחליפי דיור הפכו למשקיעים ואחר רמת הסיכון בהלוואות אלה".

בתשובת בנק ישראל למבקר נכתב שהם ערים לחשש שהועלה, ואף שלהערכת בנק ישראל פוטנציאל השימוש לרעה בהליך זה נמוך, הוא יבחן חידוד הנחיה לבנקים בנושא זה. עוד העיר מבקר המדינה כי "לא נמצא שבנק ישראל ניתח את שיעור עליית מחירי הדירות או מידת הסיכון הנשקפת בגין המשקיעים השונים, על-פי חלוקת המשקיעים לפי מספר הדירות שברשותם".

שר הבינוי לא גיבש מדיניות ארוכת טווח, אף שנדרש לכך בהחלטת קבינט הדיור

רק ב-2013, לאחר הקמתה של הממשלה ה-33 בראשות בנימין נתניהו, הוקם קבינט הדיור בראשות שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. בדוח מתייחס מבקר המדינה גם לחלק מההחלטות שקיבל הקבינט, ובין היתר מטיל אשמה על שר הבינוי, אורי אריאל, שלא עמד במשימה שהוטלה עליו באחת מהישיבות הראשונות של הקבינט.

"ביוני 2013 קיבלה הממשלה את החלטה מספר 367 ולפיה הוטל על שר הבינוי להוביל גיבוש מדיניות דיור ארוכת טווח", נכתב בדוח. "ממועד סיום הביקורת עד יולי 2014 החליטה הממשלה החלטות רבות הנוגעות לשוק הדיור. אולם בפרק הזמן האמור שר הבינוי עדיין לא קבע מדיניות ארוכת טווח אף שהממשלה הטילה זאת עליו".

בתגובה להאשמה זו נמסר ממשרד הבינוי למבקר המדינה כי "מימוש החלטת קבינט הדיור הקובעת כי שר הבינוי אחראי לקביעת מדיניות הדיור הלאומית מתממשת בכך שהמשרד יוזם החלטות העולות להצבעה בקבינט הדיור, ורותם את כלל השותפים להסכמה בנושא". על כך כתב המבקר בדוח כי "אין די בכך כדי לייתר את הצורך בגיבוש מדיניות דיור כוללת וארוכת טווח שעליה יבססו על משרדי הממשלה ומוסדותיה את דרכי הפעולה ליישומה". נציין כי מדובר בהחלטה אחת מני רבות שהתקבלו על-ידי הממשלה בשנים האחרונות בתחום הדיור שלא בוצעו.

המלצות טרכטנברג הסתמכו על נתונים חלקיים

מבקר המדינה סוקר החלטות שונות שקיבלה הממשלה ה-32 בראשות בנימין נתניהו, כמו הקמת הווד"לים, קביעה של כללים לדיור בר-השגה, בניית דירות קטנות, בנייה להשכרה וגם קביעת יעדי התכנון בישראל בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. בעוד מדובר בצעדים הראשונים שנעשו כדי לנסות לטפל במשבר הדיור, מציין מבקר המדינה כי יעדי התכנון והשיווק של קרקע למגורים שקבעה הממשלה בהחלטות שהתקבלו לא הושגו. בנוגע לווד"לים, קובע המבקר כי עד אוגוסט 2013 רק 6.5% מיחידות הדיור שאושרו היו יחידות דיור קטנות ורק 1.7% יועדו להשכרה ומגדיר תוצאות אלה "קטנות מאוד וממילא אין בהן די כדי לספק פתרונות מערכתיים לדיור בר-השגה".

המבקר מתייחס באופן פרטני גם לדוח ועדת טרכטנברג שגובש ופורסם בשלהי המחאה החברתית של קיץ 2011 וקובע כי המלצותיו בתחום הדיור התבססו על נתונים חלקיים ועל הערכות ויעדים ש"התבררו כלא ריאליים", כפי שהגדיר זאת בתשובתו למבקר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. "ועדת טרכטנברג גיבשה המלצות על בסיס נתונים חלקיים שהיא קיבלה והממשלה קיבלה החלטות שהיכולת לממשן מוטלת בספק", כותב המבקר, "על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לרבות משרד ראש הממשלה כגורם שריכז את צוות הדיור במסגרת ועדת טרכטנברג ואת עבודת המטה לקראת החלטות הממשלה בעקבות המלצות הועדה, לעשות בירור מעמיק על תהליכי עבודת המטה ולעמוד על הליקויים שהתגלו בהם כדי לתקנם".

הכדאיות הכלכלית של הפרויקט הלאומי לדיור לא נבחנה

כחלק מפעילות קבינט הדיור גובש הפרויקט הלאומי לדיור הכולל כמה צעדים שתכליתם בין היתר היא הקמת 150 אלף דירות להשכרה במהלך עשור. לצורך הפעלת התוכנית גובש צוות 90 הימים, שעם סיום עבודתו המליץ על שורה של צעדים לקראת יישום התוכנית. נקבע שיקום מטה דיור לאומי שיבטיח את יישום מדיניות הממשלה. החברה הממשלתית דירה להשכיר, שקמה כחלק מפרויקט הדיור הלאומי, שייכת לדרג הביצועי של הפרויקט ומטה הדיור הלאומי היה אמור לפקח עליה ולהיות מעין גוף עליון. על-פי דוח המבקר, עד מאי 2014 טרם הוקם מטה הדיור הלאומי וזאת אף שכבר הוחל בקידומו של הפרויקט הלאומי לדיור.

"יוצא אפוא שאף שמדובר באחד הפרויקטים הגדולים והחשובים שבהם תעסוק הממשלה בעשור הקרוב, הוא פועל ללא כל גוף מטה מתאם, מפקח ועוקב אחר יישום מדיניות הממשלה בתחום הדיור להשכרה", כך המבקר.

באגף תקציבים באוצר ענו למבקר כי הגוף האמון על מימוש הפרויקט הלאומי לדיור הוא החברה הממשלתית דירה להשכיר. על כך כותב המבקר: "הקמת החברה הממשלתית דירה להשכיר מחזקת את הצורך בהקמת מטה הדיור הלאומי שמתפקידו בין היתר לתאם ולתכלל את פעולותיהם של משרדי הממשלה ושל גופי השלטון הנוגעים בדבר ולפקח עליהם".

במקביל, המבקר גם בחן את דרך קבלת ההחלטות לקראת יישום הפרויקט הלאומי לדיור ועבודת המטה שנעשתה כדי לבחון את השפעתו על משק המדינה, במיוחד לאור ניסיונות העבר בתחום הדיור להשכרה שספגו ביקורת. על-פי בדיקת המבקר, "ההחלטה ליישם את הפרויקט הלאומי לדיור התקבלה בלי שנבחנה כדאיותו הכלכלית למשק המדינה, בהסתמך על תפוקותיו העתידיות – הרחבת ההיצע בשוק הדיור, ובייחוד הדיור להשכרה". בתשובת אגף תקציבים נכתב כי נעשו פעולות לבחינת כדאיות הפרויקט, אך המבקר לא הסתפק בכך. "היעדר בחינה מקיפה ושיטתית, לרבות היעדר בחינה של חלופות לפרויקט עצמו וחלופות לאופן יישומו, והיעדר קיום בדיקה בנוגע לרגישותו לתנאי המשק המקומי והעולמי המשתנים כל הזמן, הם בגדר עבודת מטה לקויה של אגף תקציבים, המעלה ספק בנוגע לאיזון שבין השקעת המשאבים שתידרש מהמדינה ליישום הפרויקט ובין תפוקותיו".

• מקור: http://www.kooker.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8-%D7%9B%D7%9A-%D7%A0%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%95-3-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95/

"דו"ח מבקר המדינה על אוזלת היד בטיפול בנושא הדיור בשנים האחרונות אינו מחדש דבר, והציבור בישראל יודע את האמת ויבוא חשבון עם מי שגרם לתוצאות הללו ויעשה הכל כדי שהכשל הזה לא יחזור על עצמו". כך אומר ח"כ הרב אורי מקלב (יהדות התורה) בתגובה לדו"ח מבקר המדינה שפורסם בעניין כשלי הממשלה בטיפול במצוקת הדיור.

Posted by: משה הרמןin בחירות 2015 25 בפברואר 2015

"דו"ח מבקר המדינה על אוזלת היד בטיפול בנושא הדיור בשנים האחרונות אינו מחדש דבר, והציבור בישראל יודע את האמת ויבוא חשבון עם מי שגרם לתוצאות הללו ויעשה הכל כדי שהכשל הזה לא יחזור על עצמו". כך אומר ח"כ הרב אורי מקלב (יהדות התורה) בתגובה לדו"ח מבקר המדינה שפורסם בעניין כשלי הממשלה בטיפול במצוקת הדיור.

לדברי ח"כ הרב מקלב: "כיצד יתכן ששר אחד, מול כל המומחים, נגד כל אנשי המקצוע וראשי הכלכלי, העמיק בעקשנות, ביהירות וברוע את מצוקת הדיור –ייקר את פתרונות הדיור והרחיק את הציבור מרחק רב מהאפשרות להגיע לדיור בר השגה, אסור לציבור לשכוח ויש צורך מיידי לבא עימו חשבון על כך. כולי תקווה שהדו"ח הזה יהיה גורם מרתיע אל מול מקבלי ההחלטות בעתיד, שיצטרכו לפתור את המצוקה.

"הציבור בישראל שבע מדו"חות וביקורת על העבר, שכן הוא רוצה פתרון: רק פעולה דרמטית של הממשלה שתכניסה ידה לכיסה ותקל בשיווק הקרקעות, בכוח העבודה ובמתן האשראי במשכנתאות. רק צעדים משולבים יחד יוכלו לפתור את המצוקה. על הממשלה להעמיד משרד ושר שיעסוק רק בנושא הדיור – וירכז את כל הסמכויות לשיווק, תכנון, בינוי ואת כל הקשור לפתרונות והקלות למצוקת הדיור שהולכת ומחריפה ומגיעה לממדים מסוכנים. רק הפשטת החסמים והבירוקרטיה והחלטה עיקשת שלא עוד להשית על ציבור רוכשי הדירות את העלות שרובה בנויה ממיסוי ומטרתה לחולל אפיק הכנסה נוסף על חשבונו של הציבור והצבת גורם מתכלל שיהיה אחראי לנושא יפתרו את נושא הדיור שהפכו למצוקה הקשה ביותר בישראל".

• מקור: http://www.kooker.co.il/%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%91%D7%90-%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%A2/

מפלגת 'כולנו' תוקפת בחריפות את שר האוצר יאיר לפיד על רקע דו"ח המבקר • לפיד מאשים: "לא הספקנו לעשות - בגלל נתניהו"

אבי שיף 18:32 25/02/2015

'יש עתיד' מברכת במפתיע על דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ד').

"מדובר בדו"ח חשוב החוקר שנים של כישלון והזנחה של נתניהו בטיפול בבעיות הדיור בישראל וראוי שהציבור יידע מי אחראי למשבר הדיור הלאומי.

"במשך שנים הממשלות בישראל הביטו מהצד על משבר הדיור המתעצם ולא עשו דבר כדי לפתור את המשבר, שהפך לאיום אסטרטגי על דור שלם של צעירים שכבר מאבדים את האמונה שיום אחד תהיה להם דירה.

"כל מה שאמרנו כל השנה האחרונה נמצא בדו"ח הזה, שחור על גבי לבן. עכשיו זו כבר לא טענה של מפלגה אחת נגד מפלגה אחרת, זה דו"ח רשמי של מבקר המדינה שנותןגיבוי לכל הטענות שלנו - משבר הדיור בישראל הוא תוצאה ישירה של ההזנחה של נתניהו והליכוד.

לא חיכינו לדוח המבקר כדי להתמודד עם הבעיות והכשלים שנוצרו במשך שנים של התעלמות ממשבר הדיור. הקמנו את קבינט הדיור, שגרם לכל משרדי הממשלה הרלבנטיים וגופי התכנון והשיווק לעבוד יחד. גיבשנו תכנית לאומית לפתרון משבר הדיור שכללה 62,000 דירות שכבר יצאו לדרך בשכונות חדשות במסגרת הסכמי הגג, השקעת 4.5 מיליארד שקלים על מנת לשחרר 50,000 דירות בפרויקטים שנתקעו, פינוי מחנות צה"ל שיאפשרו לבנות 60,000 דירות, בניית 150,000 דירות להשכרה לטווח ארוך וצעדים נוספים. את התכניות האלה נתניהו קטע כשהחליט לפרק את הממשלה וללכת לבחירות".

לעומת זאת מפלגת כולנו תוקפת את לפיד ואומרת כי, "דו"ח מבקר המדינה מעניק ציון נכשל לממשלת יוקר המחייה של נתניהו-לפיד-בנט. הציבור בישראל לא זקוק לדו"ח כזה או אחר בכדי להבין את המצב הקטסטרופלי בו אנו נמצאים. הציבור מרגיש את המצב בכיס שלו יום-יום בסופר, בבנק, במשכנתא ובשכר הדירה.

"לצערנו, הדו"ח לא סוקר את המחדל הגדול ביותר של השנים האחרונות, תכנית מע"מ 0 של יאיר לפיד. תכנית שגרמה לנזק אדיר לציבור בישראל בכלל ולזוגות הצעירים בפרט. הגיע הזמן שהאשמים במחדל ובראשם שר האוצר לשעבר ויו"ר קבינט הדיור יאיר לפיד יקחו אחריות וינהגו ביתר צניעות כאשר הם באים לבקש את תמיכת הציבור פעם נוספת".

• מקור: http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=80327

ח"כ ישראל אייכלר מאשים את שנאת החרדים במצוקת הדיור בישראל: "המשטר החילוני רצה להדיר את החרדים מכל הערים אך פגע בכלל הציבור. חייבים לפרק את מנגנוני הסינון" (ארץ)

שאול כהנא
|
ו' באדר תשעה 18:44 25.02.15
(Miriam Alster/FLASH90)

ח"כ ישראל אייכלר הגיב הערב (רביעי) לממצאי דו"ח המבקר בנושא מצוקת הדיור בישראל ואמר כי "המשטר החילוני רצה להדיר את החרדים מכל הערים ופגע בכלל הציבור".

לדבריו: "ספינת הדיור טבעה על כל נוסעיה, בים הביורוקרטיה. שיטות המכרזים לכל המרבה במחיר, הריצה את מחירי הדיור. רק יהדות התורה זעקה נגד המכרזים המפלים הללו. גם שיטות התכנון ובניה של מגדלים גבוהים וצמודי קרקע יקרים, נועדו למנוע מחרדים להגיע לשכונות ולערים".

אייכלר הוסיף ואמר כי "בנוסף גם הוגשו אלפי התנגדויות אנטישמיות לכל פרוייקט בניה לחרדים. בסופו של דבר זה פגע קשות גם בציבור הציוני".

"שלילת זכויות הדיור מאזרחים מסויימים גרמה לכך שכל אזרחי הארץ נפגעו מאותה ביורוקרטיה והרצת מחירי הדיור על ידי ממשלת הזדון"

לדבריו של ח"כ אייכלר, "מי שרוצה להציל את שוק הדיור חייב לפרק את מנגנוני הביורוקרטיה, הסינון והאפליה. יש לאפשר לכל זוג צעיר ללא הבדל תנאים שוויוניים להשגת דירה. אחרת תימשך כאן המדיניות של 'גם לי גם לך לא יהיה'".

• מקור: http://www.kikar.co.il/164888.html

נתניהו הגיב לדו"ח המבקר לגבי משבר הדיור: "עשינו הרבה, יש עוד הרבה דברים לעשות". יהדות התורה: "אות קלון למדינה בה קורת גג הפכה למשימה שאי אפשר להשיגה" (חדשות)

ישי כהן
|
ו' באדר תשעה 19:16 25.02.15
(Gili Yaari/Flash90)

דו"ח מבקר המדינה: ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב הערב (רביעי) לדו"ח מבקר המדינה בנושא משבר הדיור במדינת ישראל ואמר כי "יש עוד הרבה דברים לעשות".

לדברי נתניהו: ""עשינו הרבה והדו"ח מציין לא מעט דברים שעשינו, והוא אומר בצדק שיש עוד הרבה דברים שיש לעשות, ואני מתכוון לעשות זאת בשנה הבאה עם שותפינו הטבעיים. אני בטוח שבמאמץ משותף נצליח להתגבר גם על המשימה הזו".

נתניהו, כהרגלו, הזכיר גם הפעם את נושא הגרעין האיראני ואמר: "מדברים על מחירי הדיור ויוקר המחיה. אני לא שוכח את עניין החיים עצמם, האתגר הגדול ביותר שאנחנו עומדים בפניו בחיים שלנו כאזרחי ישראל וכמדינה זה האיום של התחמשותה של איראן בנשק גרעיני".

מ'הליכוד' נמסר תגובה: "מדובר בדו"ח חשוב מאוד. אנו נלמד אותו וניישם את מסקנותיו המתבקשות. רק ממשלת ליכוד חזקה בראשות נתניהו תפתור את משבר הדיור, בדיוק כפי שעשינו בשורה ארוכה של רפורמות ושינויים מבניים עמוקים, שהפכו את המשק הישראלי לחזק ותחרותי".

לדבריהם: "ממשלות הליכוד עשו הרבה בתחום הדיור, כפי שמצוין בדו"ח, אבל יש עוד הרבה מה לעשות". במפלגה פרטו את הישגיהם בתחום הדיור, לרבות הגדלת כמות התחלות הבנייה, פינוי מחנות צה"ל מהמרכז לנגב, הובלת מהפכת הכבישים והרכבות שתחבר את הנגב והגליל למרכז הארץ והגדלה של שיווק קרקעות לדיור".

מש"ס נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה מוכיח את מה שהיה ברור מלכתחילה, לא היו אנשים בעלי ניסיון ויכולת ביצועית בהגה ההנהגה. והתוצאה הייתה, ניהול חובבני וחסר אחריות.

במפלגה הצהירו כי "ש"ס תדרוש את תיק הפנים בשילוב מנהל מקרקעי ישראל שיאפשר ליו"ר התנועה אריה דרעי לשחזר את הישגיו כשר הפנים כאשר פעל יחד עם אריק שרון ז"ל בשנות ה-90 לאכלוס מיליון העולים מרוסיה, ללא ועדות וללא פוסטים בפייסבוק. רק עם יכולת ביצועית ועבודה קשה ניתן לעשות מהפכה אמיתית. רק כך יוכל כל זוג צעיר לקנות דירה".

מ'הבית היהודי' נמסר כי: "הדו"ח מוכיח ששר הבינוי אורי אריאל זיהה נכון את הכשלים עם כניסתו לתפקיד וידע לפעול לתיקון נזקים של שנים".

"מדיניותו של השר אריאל, שהביא לשיא שיווקים מאז קום המדינה של מעל 50 אלף דירות, יזם והפעיל את תוכנית מחיר מטרה, חתם על הסכמי גג עם הרשויות המקומיות, שילש את המלאי התכנוני וקידם את תוכנית נתיב לדירה, היא הפתרון היחיד לבעיית הדיור."

מ"יהדות התורה" נמסר: "דו"ח מבקר המדינה המפרט את הכשל הלאומי בטיפול במשבר הדיור בישראל בשנים האחרונות, מהווה שערורייה ואות קלון למדינה, בה קורת גג הפכה למשימה שאי אפשר להשיגה.

מבקר המדינה מגלה לנו היום את מה שאנו יודעים מזמן: בישראל אי אפשר לקנות דירה. אנשים גרים במחסנים, מאות אלפי זוגות סובלים בשקט. אנשים משלמים כל החיים שלהם משכנתא, מתגוררים בשכירות ורבבות אזרחים ללא קורת גג.

מצוקת הדיור בישראל היא תוצאה של חוסר טיפול מערכתי ויסודי של ממשלות ישראל. במקום להביא לנו דירות, ניסו למכור לנו מע"מ-אפס, הקימו ועדות סרק, מינו קבינט דיור ללא עתיד. כל אלה גרמו לבירוקרטיה נוראית, לסחבת מיותרת ולעצירה מוחלטת של פיתוח ושיווק קרקעות לדיור ציבורי. בממשלה הבאה נצטרך לתקן את כל מה שהרסה הממשלה היוצאת בכל התחומים, וביניהם גם משבר הדיור בישראל".

דו"ח מבקר במדינה בנושא הדיור

• מקור: http://www.kikar.co.il/164890.html

טענות המבקר משקפות את הדאגה למעמד הביניים הישראלי ולא למעמד העני בישראל • ניתוח מפתיע של דו"ח הדיור

ברוך פיירשטיין 18:02 25/02/2015

כמה פעמים לדעתכם מופיע בדו"ח המבקר צמד המילים "זוגות צעירים"? התשובה 5 פעמים. המילה "עניים" מופיעה רק פעם אחת בדו"ח.

האם המבקר מנסה לתת מענה לחוסר יכולת של זוגות צעירים להגיע לדירה?

התשובה היא לא.פרק שלם עוסק בהגבלות של בנק ישראל על נוטלי המשכנתאות בישראל (פרק 2), אך בשום מקום המבקר לא בודק האם ההגבלות מונעות מזוגות צעירים לרכוש דירה. ההגבלה של בנק ישראל על משכנתאות של עד 75% או ההגבלה של לא לעבור את רף ה 40% מההכנסה החודשית, גרמה לכך שזוגות צעירים הפסיקו לחלום על דירה.

בעמוד 95-94 מגולל המבקר כי אכן צעדי בנק ישראל מרחיקים זוגות מדירה, אך מציין כי אין זה תפקידו של בנק ישראל לדאוג לזוגות אלא לדאוג ליציבות הבנקים והשוק.

מהאמור עולה כי הצעדים שבנק ישראל נוקט משפיעים בכיוונים שונים על מחירי הדירות ועל עלויות המימון לרכישתן. מצד אחד, הבנק נוקט מדיניות של ריבית נמוכה כדי לתמוך בפעילות המשקית המשליכה על הגדלת הביקוש ועל העלאת מחירי הדיור, ומצד אחר הצעדים היציבותיים שהבנק נוקט בשוק המשכנתאות במטרה לטפל בהתגברות הסיכונים ללווים ולמלווים ממתנים את הביקוש. כאמור, לנוכח העובדה שבנק ישראל פועל על פי מטרותיו הקבועות בחוק, לא ניתן לצפות אפוא כי הוא ישמש הגורם המרכזי הפועל בתחום הדיור.

בכך בעצם מסיים המבקר את דאגתו לזוגות הצעירים, ולא מציין מי כן אמור לדאוג לדיור לזוגות הצעירים.

לא דואג לחלשים

ומפה בעצם אנו עוברים ל"מחיר למשתכן" המסלול שאמור לדאוג לזוגות צעירים ומיעוטי יכולת.

אבל גם כאן מטרות המבקר הם שונות ממה שציפינו ממנו.

דו"ח המבקר בתחום המחיר למשתכן, הוא בעצם דו"ח של חכם לאחר מעשה. המבקר מציג בפרק שלם את הכשלים של המיזם ואפילו נותן פתרונות איך לשפר את המיזם, אך מסלולי מחיר למשתכן הם דבר שעבר מהעולם בשנת 2014.

אחד ה"כשלים" שמציג המבקר (עמוד 259) הוא משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבינוי כי מתכונת הפעלת המכרז, שלפיה הזוכה במכרז לשיווק קרקע במסלול מחיר למשתכן הוא היזם שהציע את המחיר הנמוך ביותר למ"ר בנוי במסגרת המסלול, עשויה לעודד יזמים להציע מחיר נמוך מאוד ליח"ד שיימכרו לזכאים במסלול זה, מתוך הנחה שיחידות הדיור שיימכרו במחיר מוזל יהיו מעטות. לעומת זאת, יתר יחידות הדיור בפרויקט יימכרו במחירים גבוהים יותר שישלימו את הפער בין מחירן המוזל של יחידות הדיור ובין מחירן בשוק החופשי. לנוכח זאת, היה מקום שמשרד הבינוי יבחן קביעת מנגנון שיבטיח גבול עליון וגבול תחתון למחיר יח"ד בהצעות הזוכות במכרזים לשיווק הקרקע במסלול מחיר למשתכן, באופן שמחירה לא יחרוג במידה בלתי סבירה ממחיר יח"ד דומה בשוק החופשי באותה עיר. על המנגנון גם להבטיח שהיקף ההפחתה הכוללת במחירים יתחלק בין יתר יחידות הדיור בפרויקט כדי להרחיב את מעגל הנהנים מהטבה כלכלית זו ולמנוע אי-שוויון בחלוקת משאבי המדינה.

בסעיף זה המבקר חוטא למטרה של מחיר למשתכן שהיא לא הורדת מחירי הדיור אלא דיור בר השגה לזכאים. לטענת המבקר לא הגיוני כי זכאים ייהנו מהטבה משמעותית במחיר הדירה כאשר יתר הרוכשים בפרויקט משלמים מחיר מלא, ולכן יש אי שיווין בחלוקת משאבי המדינה.

סעיף זה מדבר על פרויקטים ששווקו בשלב האחרון של מסלולי מחיר למשתכן שבו על היזמים היה לתת מחיר סופי לדירות לזכאים, דבר שעודד קבלנים לתת מחיר נמוך משמעותית עבור דירות לזכאים. לטענת המבקר בביתר עילית הגיע ההפרש ל55%, זאת אומרת שזכאים נהנו מהנחה משמעותית במחיר הדירה, הרבה יותר ממה שמחיר מטרה או אפילו מע"מ אפס יכול להוזיל עבורם.

אם יש בעיה באופן השיווק הזה, אז הבעיה הוא שלא כל הזכאים יכולים להנות ממנו, בשל השיווקים המצומצמים של דירות במסלול זה, מה שיוצר בעצם אי שוויון בין הזכאים.

אך למבקר בעיה אחרת לגמרי עם המסלול המדובר, לדבריו יש אי שיווין בין הרוכשים הזכאים לבין רוכשי הדירות הגדולות שמשלמים מחיר מלא.

המבקר מתעלם מהעובדה כי הדירות הגדולות נמכרות במחיר השוק החופשי ובעצם כל רוכש משלם מחיר שהיה משלם בכל מצב. המבקר מעוניין כי ההטבה שנותנת המדינה בקרקע, תתבטא גם במחירים של הדירות לשאינם זכאים, ובעצם לעלות את המחיר לזכאים על חשבון הנחה לרוכשים של הדירות הגדולות.

טענת המבקר בעצם מבטאת את ההשקפה של "יש עתיד" לדאגה למעמד הביניים הישראלי ולא למעמד העני בישראל, במקום שהמבקר ישבח את האפשרות לזכאי לקנות דירה במחיר מוזל, הוא ממליץ לקבוע רף תחתון.

מן הראוי היה כי פרויקטים כאלו ימשיכו להיות משווקים בכמויות גדולות, דבר שהיה יוצר אולי אי שוויון בין הזכאים לאילו שאינם זכאים אבל לפחות היה יוצר שיוויון הזדמנויות לכל אחד להגיע לדירה, גם אם אין לו את הסכומים הגבוהים לקנות דירה במחיר השוק.

יתכן ואכן אם ייושם מסקנות המבקר לגבי מחיר למשתכן, מחירי הדירות יירדו במקצת, אבל החלום של זוג צעיר להגיע לדירה משלו יתרחק יותר ויותר.

הכותב, הינו מנהל חברת 'סמארט' - יעוץ נדל"ן ומשכנתאות

• מקור: http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=80323

בני שהינו, מנכ"ל אלומות-הון ליין, טוען כי המשבר האמיתי יגיע כשמאות אלפי ישראלים לא יוכלו לעמוד בהחזרי המשכנתא

Posted by: גלובסin חדשות 25 בפברואר 2015

מאות אלפי ישראלים לא יוכלו לעמוד בהחזרי המשכנתא ויאבדו את הדירות שקנו – כך מזהיר היום (ד') בני שהינו, מנכ"ל אלומות-הון ליין, בעקבות פרסום דוח מבקר המדינהעל משבר הדיור.

"דוח המבקר חושף התנהלות בעייתית של הממשלות האחרונות, אבל נוגע רק בקצה הקרחון של המשבר האמיתי שהולך ומתהווה לנגד עינינו: מאות אלפי נוטלי משכנתאות בישראל שלא יוכלו בשנים הקרובות לעמוד בהחזרי המשכנתא ויאבדו את בתיהם", אמר שהינו.

אלומות-הון ליין מחזיקה בין היתר בפעילות ייעוץ משכנתאות. שהינו מסביר כי על-פי הנתונים, סך ההלוואות לדיור שהעניקו הבנקים עמד בסוף 2014 על כ-300 מיליארד שקל, והוא מזהיר מ"מינוף חסר תקדים שעליו חתומים הבנקים בישראל והגוף המפקח – בנק ישראל".

שהינו מוסיף כי "המפלגות המתמודדות לכנסת הבאה מדברות על הדרכים להורדת מחירי הדיור אך ההתמודדות המרכזית של הממשלה הבאה תהיה עם משבר כלכלי שמקורו בחוסר היכולת של משקי בית להחזרת תשלומי המשכנתאות. אם הנושא הזה לא יטופל בהקדם – הרי שבקרוב יידרש המבקר לכתוב דוח חמור הרבה יותר על קריסתם הכלכלית של עשרות אלפי בתי אב בישראל".

• מקור: http://www.kooker.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%91%D7%A9/