עצם הנסיון לרצות מצביעים חילוניים, מהווה מכירת חיסול של כל הערכים עליהם הושתתה דגל התורה, ובעצם חורצת את גורלה של מפלגה כזו לאבד את זכות קיומה ולהמחק מהמפה.

כאשר מפלגה באה לשכנע בוחר לתמוך בה, היא משתדלת להראות לו כיצד מטרותיה ועקרונותיה עולים בקנה אחד עם ערכיו.
זו אחת הסיבות שיש כל כך הרבה מפלגות. אין אידיאל אחד שמושך את כולם. כל עמדה באה על חשבון עמדה הפוכה. יש לבחור את קהל היעד, וללכת עם זה עד הסוף. אתה או 'כהנא צדק', או 'שלום עכשיו'. אין גם וגם.
אתה או נגד התורה, או בעד. אין גם וגם.
או נגד גיוס תלמידי ישיבות, או בעד... יש גם וגם?

והרי אין חילוני שמסוגל להזדהות עם רוב עקרונותינו ומאבקינו, ולהשאר בגדר חילוני. אז ממה נפשך, או שהם מרמים ביודעין את הבוחר החילוני, ומסתירים ממנו את מה שיבריח אותו. או... שהם אכן מוכנים להתרפס לרגליו ולשלם כל מחיר למען הכסא הנחשק - אפילו וויתר על עקרונותיה ונכסיה של היהדות החרדית.

צריך לשים לב, כי מעולם הקמפיין של המפלגות החרדיות היה שונה לחלוטין באופן מהותי מזו של מפלגה רגילה. כל מפלגה משווקת אידיאל. או שהיא מנסה לשכנע אותך באידיאל שלה, או שהיא מנסה לשכנע אותך שהיא מאמינה באידיאל שלך.

מפלגה חרדית לא שווקה אידיאלים. היא נלחמה למען אידיאלים ועקרונות קבועים מראש אצל הציבור ומנהיגיו, קרי: העמדת הדת על תילה. התנהלות על פי דעת תורה שקבלו מרבותיהם. כל מה שהמפלגה החרדית עשתה הוא להביא לידיעתנו את העובדה שהם זוכים לאמונם של אלו שאנו סומכים על שיקול דעתם בהגדרת אותם עקרונות, גדולי ישראל. ולהזכיר לנו את חובתינו לפי דעתם, להצביע.

שוב: הם לא שיווקו רעיון. והם גם לא ניסו לשכנע שהם מאמינים ברעיון שלנו, כי זו דרישת סף מובנת מאליה. הם ניסו לשכנע אותנו שמי שאנו סומכים עליהם - נותנים בהם אימון לעשות את מלאכתם נאמנה.

הקמפיין אצל החילונים שתמיד היה - ממילא משך רק אנשים שהיהדות היתה דבר חשוב בעיניהם יותר מאשר אוריינטציה פוליטית. הם לא שכנעו איש. הם רק הביאו את המפלגה ומטרותיה לתודעתם של הנוטים לכך ממילא.

כל גישה אחרת לקמפיין, פירושה השתעבדות לערכיו של הבוחר. פירושה פשרה ויתור והתרפסות.

מסקנות:

- אינני משוכנע כיום שדגל התורה משווקת שמירה על ערכי יהדות. היא משווקת פוליטיקה סטנדרטית, בידים של יהודים חרדיים (לכאורה...).

- אני לא משוכנע שדגל התורה מאמינה בערכים שלי.

- דגל התורה מנסה לשכנע אותי שהם זוכים לתמיכתם ואמונם של כאלו שאני איני סומך על דעתם.

- דגל התורה עושה פעולות כדי לכפות עלי בכח הזרוע לסמוך על אותם אישים, בניגוד להכרתי.

- דגל התורה פועלת לשכנע אותי כמעט בכל דרך שקיימת, כי הם מונחים על ידי עקרונות שמנוגדים להשקפת עולמי.

- דגל התורה אפילו לא מנסים לשכנע אותי כי מי שאני סומך עליו תומך בהם... אדרבה, הם מנסים להסית אותי להפסיק לסמוך עליו!

- אלו שאני סומך עליהם, אומרים לי בפירוש שאינם סומכים על דגל התורה.

ועכשיו את החילונים דגל באה לשכנע שיש להם ערכים משותפים איתם... היא איבדה בכך את זכות קיומה, כי אין לה יותר מה למכור. פעם, גם לחילוני היא מכרה יהדות. היום היא מוכרת כל מה שייראה לה שהבוחר ירצה לקנות.

ברור כשמש: זה או אנחנו או הם. דגל התורה בוחרת את המצביע החילוני על פנינו. כלומר, הם אינם מוכנים יותר להגדיר את מטרתם היחידה בכנסת כהגנה על עקרונותינו, אלא התפקיד עצמו הוא מטרה. אסור להצביע לאנשים כאלה, כי יש דבר שחשוב בעיניהם משמירת הדת. הכיסא...

(התנצלותי על ההתנסחות המפותלת. מוצאי פורים פה...)