את זה ש'הועד למען כבודו' בחר מסיבות שונות "להבליג" ולא לפרסם בקיץ האחרון רשימה שחורה של ישיבות גדולות, אפשר עוד להבין. אבל עדיין הפליאה גדלה שבעתיים מדוע היא בוחרת לא לפתוח שלוחה שתטפל ותפרסם רשימת שחורה של ישיבות בארה"ב.הידיעות שמגיעות מחו"ל הם מחרידות מאוד. גדול"י וראשי הישיבות שם מתבטאים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, ובאופן שכאן בארץ ישראל לא תימצא אצל אף אחד מגדול"י ראשי הישיבות והרבנים.
אם כאן בארץ הם בחרו להילחם בישיבות שיש בהם ראש ישיבה או משגיח או ר"מ שכל חטאם -אף שלא דיברו נגד אף אחד מגדול"י- שהם אינם שייכים לצד הנכון, הרי ששם בוודאי הם מחויבים לשיטתם לצאת למלחמה ביתר עוז.
התשובה לתמיהה פשוטה.
אבל למה רק מול מיעוט הם יודעים לצאת להילחם עם סיסמת היפרד נא מעלי, תוך שהם מגלגלים עיניים צדקניות "שהרי אתם טוענים שאנחנו אנשים גרועים, איך אם כן אתם רוצים ללמוד עם ילדינו", ואילו בארה"ב הם נוקטים באפס מעש ומשום שהם יודעים שהמקסימום שייצא ממלחמה כזו שהם יצטרכו להקים מוסדות למיעוט שבמיעוט שאולי ואולי ירצה ללמוד בכאלה מוסדות.
גירסת הדפסה
שלח לחבר
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
