הפגנת כוח לקראת הבחירות: עשרות אלפים בעצרת המנהיגות החרדית-ליטאיתהעצרת שיזמה דגל התורה נערכת על רקע החשש מאובדן מנדט לרשימת יהדות התורה בבחירות, בשל הקרע עם "הפלג" הירושלמי; הרב שטיינמן נאם באופן חריג. ביום א': עצרת נגד בירושלים
יאיר אטינגר 11.03.2015 18:19
עשרות אלפי בני אדם הגיעו היום (רביעי) לעצרת שיזמו המנהיגות החרדית-ליטאית ומפלגת דגל התורה בבני ברק, בניסיון לגבש את המחנה החרדי-אשכנזי לקראת יום הבחירות ולמנוע הצטמקות בכוחו. חשובי הרבנים נאמו בעצרת במרכז העיר והתריעו מפני אויבי החרדים מחוץ ומפני "הגזרות", אלא שבמוקד תשומת הלב עמדו האויבים מבית - אנשי הפלג הליטאי המרדן בראשות הרב שמואל אוירבך מירושלים. את העצרת מוביל מנהיג המחנה הליטאי הרב אהרן לייב שטיינמן, שגילו המופלג, 101, כבר נותן אותותיו במערכת הבחירות הנוכחית, שבה הוא ממעט לצאת לכינוסי בחירות. הרב שטיינמן נשא נאום בן פחות מדקה, שבו קרא לציבור לצאת ולהצביע: "בידכם להכריע לקידוש השם ולא לחילול השם". לצד הרב שטיינמן ישב מנהיג הציבור הליטאי הבכיר השני, הרב חיים קנייבסקי. בעודו על הבמה הוקרא לקהל מכתב בשמו, הקובע כי "כל הנמנע מהצבעה משותף בחילול שם שמים שנעשה כאן בארץ ישראל".
בין הנואמים היה ח"כ משה גפני, שאמר כי המעמד מזכיר לו את "נאום השפנים" הידוע שנשא הרב אליעזר שך ב-1988. "בשבוע הבא חובה על כולנו להשפיע על כל אחד למען עם ישראל כולו", אמר גפני. בשעה שמתכנסים אלה שרוצים לעקור תורה מישראל, אתה לא יכול להישאר בבית". עוד הוקרא בעצרת מכתב מאת חבר מועצת גדולי התורה, הרב נסים קרליץ, שבו כתב כי "לבחירות השפעה על דברים שעקרי הדת תלויים בהם, לפעמים קול אחד מכריע ומי שנמנע יהיה אחראי לתקלות בעתיד. כולם חייבים להצביע לרשימת ג'".
שורה ארוכה של נאומים הושמעו בעצרת, אבל גולת הכותרת היתה סרט שהוקרן לקראת פיזור. דקות ארוכות עמדו רבבות בני אדם במרכז בני ברק וצפו במה שהוצג כ"מצגת", והיה למעשה סרט אפקטיבי שסחט מהקהל הליטאי המאופק קריאות רגשניות לכל אורכו. הסרט עקב אחרי מאבקי החרדים בשנתיים האחרונות, בעיקר נגד חוק הגיוס.
בכל פעם שנראו על המסך דמויותיהם של יאיר לפיד ונפתלי בנט, הקהל קרא בוז, ובכל פעם שהופיעו הח"כים של יהדות התורה בנאומים חוצבי להבות ובפעולות מחאה - הרחובות התמלאו בתשואות. אבל השיא הרגשני, שספק אם היה בתולדות הפוליטיקה החרדית, היה השימוש בסדרת תמונות סטילס ובהן נראה המנהיג הליטאי הרב שטיינמן מזיל דמעות בחדרו הדל. על המסך נכתב כי זהו מרן "עם הישמע תוצאות ההצבעה" על חוק הגיוס בכנסת.
בתנועת דגל התורה ניכרת תחושת חירום על רקע הקרע הפנים-ליטאי והסקרים החוזים ליהדות התורה בין שישה לשבעה מנדטים. יהדות התורה היא רשימה המשותפת לאגודת ישראל החסידית ולדגל התורה הליטאית. בתהליך הדרגתי ומתמשך, הקשור גם בחילופי דורות בהנהגה וגם בסכסוך בישיבת הדגל פוניבז', חדל חלק לא מבוטל מהציבור הליטאי לראות בדגל התורה נציגתו והתנתק ממנהיגותו של הרב שטיינמן. העצרת היום היא חלק מנסיונה של דגל התורה להוכיח כי המיעוט המציית לרב אוירבך בטל בשישים וההתעלמות ממנו לא פגעה בכוחה של יהדות התורה. אם תזכה הרשימה לשישה מנדטים בבחירות בשבוע הבא, צפויה דגל התורה לשאת באחריות לכישלון ולספוג ביקורת על הדרת "הפלג".את העצרת ארגנה דגל התורה לבדה בתוך יומיים-שלושה. רחובות בני ברק התמלאו לקראת העצרת במודעות ענק שקראו "התקבצו", וכרוזים עברו ברחובות הערים החרדיות ודרבנו את התושבים לבוא אליה. הרבנים שטיינמן וקנייבסקי פרסמו מכתב שבו פנו "לכל אברכי הכוללים ובני הישיבות ולכל אחד ואחד בלי יוצא מן הכלל להשתתף בכינוס חשוב זה ברחובה של עיר (...) כי בנפשנו הדבר". עיתון "יתד נאמן" התגייס גם הוא למערכה, עם הכותרת הראשית "מי לד' אלינו". במאמר המערכת של העיתון נכתב כי "עתיד עולם התורה נמצא על כף המאזניים. ממשלת הרשע זכרונה לדיראון רק סימנה את הדרך לבאה אחריה, אם חלילה וחס היא לא תזדקק לקולות יראי ד'. משמאל ומימין חולמים על כך שניתן יהיה להקים ממשלה ללא חרדים, לרגע בו החרדים שוב לא יהיו 'כף המאזניים' כפי שהיה לאחר הבחירות האחרונות". ברמז שכוון גם כלפי פלג אוירבך, נכתב "נתייצב כחומה בצורה מול אלו המבקשים לנגח בנו, למוטט אותנו. כוחנו בפינו, בתפילתנו, ויחד נזעק אל אבינו מלכנו - סתום פיות משטינינו ומקטרגינו".
פלג הרב אוירבך, שאנשיו משוחררים מהמכובדות הממסדית של דגל התורה ומנוסים בהפגנות ענק למען עריקים חרדים משירות צבאי, אינו מתכוון להזניח את הזירה. ביום ראשון הקרוב יערוך הפלג עצרת המונית בהיכל הספורט ארנה בירושלים, בניסיון להוכיח שאוהדיו מונים עשרות אלפים ויכולים להוריד מנדט מיהדות התורה. בעצרת ישתתף הרב אוירבך עצמו, והציבור החרדי ממתין כעת למוצא פיו בנוגע ליום הבחירות. עד כה כבר נכשלו כמה ניסיונות לשכנע את אוירבך לקרוא לתלמידיו להצביע ג', כבעבר.