בשבועות ספורים, הפכה יהדות התורה את הקערה על פיה, ולמרות שהזינוק המטורף באחוז ההצבעה מנע לבסוף על חודם של אלפי קולות בודדים את המנדט השביעי, הייתה ג' מפלגת הימין היחידה מלבד הליכוד שרשמה גידול במספר הקולות שקיבלה.

מה קרה כאן?

נראה כי את הקרדיט חייבים לפצל לכמה גורמים:

1. הזרזיף הירושלמי: כפי שטענתי בעבר, ברמה הארצית 'שווה' קבוצת המצביעים הזו פחות מ-10 אלף קול, מאידך, האנטגוניזם שעוררו הוביל לעצרת הרבבות בבני ברק, להתעוררות אדירה ויחידה במינה אצל פעילי השטח של 'דגל' ולראשונה - לחציית רף ה-200 אלף קולות.

למעשה, הקבוצה המדוברת ספגה בשבוע האחרון שלוש מכות חמורות ברצף: בתחילה הכנס הפתטי ב'ארנה', שהעוקץ ניטל ממנו בעצרת הרבבות המדוברת ואשר עד לרגע זה לא ברורה מטרתו .

המכה השניה הייתה תוצאת הבחירות, כשהתברר שלמרות זליגה חסידית קלה ל'יחד' וחרף איומי הזרזיף - עלתה יהדות התורה ב-15 אלף קול, ובעצם רק קיבלה רוח גבית מ'החרמתה' של הקבוצה המדוברת. והמכה השלישית והחמורה מכולן - אי כניסתו של יעקב אשר לכנסת.

כי אכן, למעשה, אין אנשי הזרזיף אשמים באבדן המנדט השביעי, חלקם פעוט עד בלתי קיים, בודאי פחות בהרבה מהשפעת אחוז ההצבעה או מפלגת 'יחד', אך עדיין, בזיכרון החרדי הקולקטיבי הם נתפסו כמי שהביאו לאבדן המנדט בשל שנאה אישית וחשבונות קטנוניים. ואם יש דבר אחד שהציבור החרדי מתקשה לסלוח לו - זו בגידה.

2. תוצאות אפקטיביות: משרד הפרסום בניחוח ליטאי סימן 'וי' ענק. אחרי שהקמפיין שעבר 'נשדד' ממנו, לקח שעיה איצקוביץ את הפרויקט הפעם בכל הכוח. ניצח על הפקת הסרטונים הויראליים , לחץ, ביקש, הפציר, הפעיל ותיזז כל דבר שיכל להשפיע ולשנות. ועם יכולת תמרון דלה במיוחד - מיקסם את ה'תוצאות האפקטיביות'.

לא לחינם זכה הקמפיין לשבחים רבים גם מצד אנשי מקצוע חילונים, ויתכן שלולי הנהירה החוזרת לגושי שמאל-ימין והחשש הטבעי שמקנן בבוחר החילוני כלפי מועמדים בעלי זקן - הייתה יהדות התורה משיגה תוצאות גבוהות יותר.