בפסק הדין ההיסטורי בו ביטל בג"צ את חוק טל, ציטט השופט חנן מלצר את דברי ראש ישיבת פוניבז' רבי גרשון אדלשטיין שפורסמו ב'כיכר השבת' וחוללו סערה. הציטוט אותו הביא השופט, הכיל קטע מדברי הרב אדלשטיין ממנו נשמע באופן ברור כי הרב מעניק יחס חיובי כלפי חיילי צה"ל.

הנה לפניכם חלק מדברי השופט מלצר בפסק ההיסטורי בו צוטט את 'כיכר השבת' שחשף את דברי מרן הרב אדלשטיין:

"הנה קראנו לאחרונה שאחד מראשי ישיבת פוניבז' (העומדת בשורה הראשונה של הישיבות החרדיות), הרב הגאון ירחמיאל גרשון אדלשטיין יבדל"א, השיב לתוקפיו (שביקרו אותו על "חיבת יתר" לציונות ולחיילי צה"ל) כך: 'גם חילונים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם מוסרים את נפשם על הצלת אחרים מתוך אהבת הבריות, יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר'. (עד כאן דברי מרן ראש הישיבה. י.פ.) בהמשך דבריו סיפר הרב את סיפורם של הרוגי לוד: 'בלוד היתה בת מלך שנהרגה, וחשדו שהיהודים הם הרוצחים, והיתה גזירה שאם לא ימצאו את הרוצח – יהרגו את כל היהודים. באו שני אחים ואמרו שהם הרוצחים, למרות שהם לא היו הרוצחים, כדי להציל את כל בני העיר, ואמרו חז"ל שאין אדם יכול לעמוד במחיצתם של הרוגי לוד'. פורסם בכיכר השבת ב- ח' בשבט התשע"ב".

האם היה סילוף בדברים אותם צוטט השופט? בואו נבדוק.

גיליון 'דרכי החיזוק' לפרשת בא תשע"ב. מכיל את שיחתו של מרן ראש הישיבה. את העלון מוציאים תלמידיו הקרובים שאינם חשודים בסילוף דבריו. וכך נכתב בין היתר בעלון:

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"יש מעשי חסד ויש אהבת חסד, לא מספיק שאדם עושה מעשי חסד אלא צריך גם שתהא בלבו אהבת חסד, וכמו שהביא רבינו יונה בשערי תשובה את הפסוק "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" הוזהרנו להסיר מנפשנו מידת האכזריות ולנטוע בה נטעי נעמנים הם הרחמים והחסדים הנאמנים. (עכ"ל). והיינו שצריך שאהבת החסד תהא נטועה בלבו, ויעשה את מעשי החסד מתוך אהבת חסד ואהבת הבריות. וידוע המעשה שמובא בגמרא (תענית יח ב, ) על הרוגי לוד שמסרו את נפשם להציל את כל העיר, והמעשה היה שמצאו בלוד בת מלך שנהרגה, וחשדו ביהודים שהם הרוצחים, והייתה גזירה שאם לא ימצאו את הרוצח יהרגו את כל היהודים, ובאו שני אחים ואמרו שהם הרוצחים, למרות שהם לא היו הרוצחים, כדי להציל את כל בני העיר, ואמרו חז"ל (פסחים נא. ) הרוגי לוד אין אדם יכול לעמוד במחיצתם". 

מכאן המשיך מרן ראש הישיבה והביא מקרים מהגמרא בהם מסופר על בני אדם שקנו את עולם הבא שלהם באמצעות מעשי חסד.
למרות ההתקפות, ראש הישיבה בשלו

לאחר מכן הביא הרב סיפור על נער חילוני בזמן המנדט, שמסר נפשו לטובת הפליטים היהודיים, ולמרות שהיה רחוק מאוד מתורה ומצוות זכה לחיי עולם הבא כהרוגי לוד: "ומעשה שהיה בילדותי עם אחד שהיה בן של רב בחוץ לארץ ונעשה חילוני והפסיק לבוא לבית הכנסת, ורק פעם אחת בשנה בימים הנוראים היה מגיע להתפלל, אבל הייתה לו ידידות עם בני הקהילה והיה בא להשתתף בשמחות, ופעם אחת הגיע לשמחה ודרש שם בחור מבוגר בעל מדרגה שלמד בקלצק, ואמר דברי חיזוק ושבחים על דרגתו של החתן ברוחניות, והעיר לו בן הרב, הרי רחמנא לבא בעי והיתה כוונתו שהעיקר זה המידות הטובות.

"והשיב לו הדרשן כי חוץ מהלב יש גם נשמה, והיינו שהנשמה אינה מסתפקת במידות טובות, אלא צריך גם תורה ומצוות. ולאחר תקופה נפטר אותו אדם בגיל צעיר, והיה לו בן בחור צעיר שהיה בעל רגש גדול ולא רצה להגיד קדיש אחר מיטתו, מפני שלא היה מאמין ולא הבין מדוע עשו ככה מן השמים, ובאותה תקופה שלטו הבריטים בארץ, וקבעו מכסה כמה יהודים יוכלו להיכנס לארץ וניצולי שואה רבים שהגיעו לארץ גורשו על ידי הבריטים לקפריסין והוא הלך ועמד בראש קבוצת מפגינים כדי שיניחו לפליטים להיכנס לארץ, והשוטרים הבריטיים הזהירו אותם שלא יפגינו, אך הוא לא שמע להם והלך והפגין, והבריטים ירו בו והרגוהו.

"הנה בחור צעיר זה שלא היה מאמין ולא רצה לומר קדיש אחר מיטת אביו, למרות הכל כיון שמסר את נפשו לטובת הפליטים, יש לו עולם הבא כמו הרוגי לוד, ואף על פי שהוא עשה זאת מתוך לאומיות, אין זה כמו לאומיות אצל גויים הנובעת רק מגאווה, אלא עשה זאת מתוך אהבת הבריות של יהודים".

וכאן באים דבריו של הרב שצוטטו בבית-המשפט העליון: "גם חילוניים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם מוסרים את נפשם על הצלת אחרים מתוך אהבת הבריות, יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר".

שבוע לאחר מכן, הדברים קיבלו פרסום רחב במגזר החרדי, וחוגים קיצוניים תקפו את האמירות של ראש הישיבה הרב אדלשטיין. גם לאחר המתקפה נגדו, חזר מרן ראש הישיבה ואמר כי כל דבריו מבוססים על דברי גדולי הדור לדורותיהם, מתוך הדברים שצוטטו בעלון 'דרכי החיזוק' לפרשת בשלח: דיברנו בשבוע שעבר על אהבת הבריות גם כלפי הרשעים, שהמצוה היא לשנוא רק את המעשים הרעים ולא את החוטאים, וכמו שכתוב (תהלים צז, י ) "אוהבי השם שנאו רע", והיינו לשנוא את הרע אך לא את הרשעים, ובאמת הדברים מפורשים בספר 'אור יחזקאל' למרן המשגיח הגר"י לווינשטיין זצ"ל (מידות עמ' קמג) וכותרת המאמר היא "שנאת רֶשע ולא שנאת הרשעים".

בסוף השיחה, לאחר שפירט והביא מקורות לדבריו לפיהם אין לשנוא את החילונים (את השיחה המלאה תוכלו לקרוא בקובץ המצורף) קרא הרב לתוקפי דבריו, שיבואו לשאול את שאלותיהם על דבריו - והוא יענה להם. "אם יש עוד התקפות עלי, אם יש עוד קושיות, אדרבה. צריך שיתבררו הדברים".

סילוף? עיוות? הוצאת דברים מהקשרם? דיווח דמגוגי מול מציאות מאומתת.

אלא מה, האם השופט על פי דעתו עצמו החליט לקשר בין הדברים שאמר מרן ראש הישיבה וללמוד מהם לעניין שירות בני ישיבות בצה"ל? ממש לא יתכן. אין שום קשר בין הדברים שאמר הרב לנושא שירות בני ישיבות בצה"ל. הרב דיבר על החובה להעריך ולכבד גם אדם שאינו שומר תורה ומצוות, בגלל מסירות נפשו להצלת יהודים.

סערה בישיבת פונוביז' סביב דבריו של ראש הישיבה, הרב גרשון אדלשטיין, שהשווה בין חיילי צה"ל להרוגי לוד.
לאחר החשיפה בערוץ 7 כי בדרשתו השבועית השווה הרב בין הרוגי לוד לחיילי צה"ל, טענו גורמים בפונוביז' כי דבריו סולפו וזו לא הייתה כוונתו. גורמים מ-"העדה החרדית" החלו להתקיף את הרב על התמיכה הבלתי מסוייגת שלו בחיילי צה"ל והאשימו אותו בכך שהוא נהפך לציוני.
הרב אדלשטיין הגיב אמש (שלישי) בשיחה עם תלמידים על הסערה שנוצרה ואמר "יש אנשים שעסוקים בקביעות לשנוא אותם (חילונים) וקבוע מוציאים עלונים על שנאת רשעים". הרב הוסיף כי הם מגיעים גם לידי ליצנות על גדולי ישראל, "החזון איש והסטייפלער אמרו להצביע בבחירות, ואותם אנשים עושים ליצנות מהחזון איש והסטייפלער בגלל זה. יוצא שכל מטרתם המתבטאת בשנאת רשעים הינה לא לשם שמיים".
הרב ציין "אנשים התקיפו אותי שאני מדבר נגד הגמרות ונגד הרמב"ם. כל מה שאמרתי זה לא דברים שלי זה רק מגדולי ישראל. המשגיח הגר"י לווינשטיין והחזון איש אמרו שאסור לשנוא אותם (חילונים). אין מה לשנוא אותם, צריך לשנוא את החטא וצריך לרחם עליהם. הם תינוקות שנשבו ואסור לנו לשנוא אותם. מותר לנו להוכיח אותם, אבל היום אנחנו לא יודעים איך להוכיח, ועל כן אסור לנו לשנוא אותם. אם יש כאלה שרוצים להתקיף אותי אדרבה שיתקיפו, על כל השאלות יש תשובות".
לפני יומיים פרסמנו כי הרב אמר לתלמידיו "הנה בחור צעיר זה שלא היה מאמין ולא רצה לאמר קדיש אחר מיטת אביו, למרות הכל כיון שמסר את נפשו לטובת הפליטים, יש לו עולם הבא כמו הרוגי לוד, ואף על פי שהוא עשה את זה מתוך לאומיות, אין זה כמו לאומיות אצל גויים הנובעת רק מגאווה, אלא עשה זאת מתוך אהבת הבריות של יהודים, וגם חילונים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם מוסרים את נפשם על הצלת אחרים מתוך אהבת הבריות, יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר"

ראש ישיבת פוניבז' מרן רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין, חיזק אמש בשיחה שמסר למקורביו - את דבריו מסוף השבוע שעבר בשבח חיילי צה"ל, בנוסף השיב הגרי"ג לתוקפיו שהאשימו אותו ב'חיבת יתר' לציונות ולחיילי צה"ל.

קטע מתוך הדברים אותם נשא הרב אדלשטיין בשבוע שעבר בפני תלמידיו, וקוממו את ראשי הקיצוניים: "גם חילונים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם מוסרים את נפשם על הצלת אחרים מתוך אהבת הבריות יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר".

בהמשך דבריו סיפר הרב את סיפורם של הרוגי לוד: "בלוד הייתה בת מלך שנהרגה, וחשדו שהיהודים הם הרוצחים. והייתה גזירה שאם לא ימצאו את הרוצח יהרגו את כל היהודים, באו שני אחים ואמרו שהם הרוצחים למרות שהם לא היו הרוצחים כדי להציל את כל בני העיר, ואמרו חז"ל שאין אדם יכול לעמוד במחיצתם של הרוגי לוד".

לאחר פרסומם של הדברים, החלו מתקפות על הרב מקרב גורמים המשתייכים לחוגי 'הקנאים', ומקרב גורמים המתנגדים לכהונתו של הרב כראש ישיבת פוניבז' - שהאשימו את הרב ב'חיבת יתר' לציונות ולחיילי צה"ל.

תלמידים בישיבת פוניבז' המשתייכים ל'העדה החרדית' ביקשו להבין את דבריו של מרן ראש הישיבה ופנו אליו. אמש, בשיחה שמסר לחוג תלמידיו הקרובים, השיב הרב לטענות ולמתקפה נגדו ואף השווה את הקנאים למי שעושים בדרך קבע ליצנות מגדולי הדור.

מדבריו אמש שהועברו ל'כיכר השבת' על ידי תלמידים שהשתתפו בשיחה: "התקיפו אותי אנשים, שאני מדבר נגד גמרות ונגד רמב"ם וכ"ו, כל מה שאמרתי זה לא דברים שלי, רק מגדולי ישראל". הבהיר ראש הישיבה.

בהמשך דבריו חזר הרב וחיזק את דבריו על המגזר החילוני "המשגיח הגר"י לווינשטיין והחזון איש זצ"ל אמרו שאסור לשנוא אותם. אין מה לשנוא אותם, צריך לשנוא את החטא וצריך לרחם עליהם. האור יחזקאל והחזון איש אומרים מפורש הם תינוקות שנשבו, אסור לנו לשנוא אותם. מותר לנו רק להוכיח אותם. אבל היום אנחנו לא יודעים איך להוכיח, ועל כן אסור לנו לשנוא אותם.

לאחר מכן האשים מרן ראש הישיבה את הקיצוניים שעסוקים בדרך קבע בשנאת חילונים ובסופו של דבר מגיעים לידי ליצנות על גדולי ישראל. "יש את אלה שעסוקים בקביעות לשנוא אותם וקבוע מוציאים עלונים על שנאת רשעים, ובסוף מגיעים גם לידי ליצנות על גדולי ישראל". ראש הישיבה הסביר - "החזון איש והסטייפלער אמרו להצביע בבחירות והם עושים ליצנות מהחזון איש והסטייפלער, יוצא מזה שכל מטרתם המתבטאת בשנאת רשעים הינה שלא לשם שמיים".

לפני מספר שבועות פרסמו מספר כלי תקשורת בלתי אחראיים ציטוטים משמו של ראש ישיבת פוניבז', הגרי"ג אדלשטיין, וגרמו לחילול ה' גדול ולהמשך מסע הרדיפה נגד הציבור החרדי.

הפרשנות שהעניקו כלי התקשורת לדבריו של ראש הישיבה, המודד את מילותיו בפלס היושר והאמת, שורבבו לפסיקה של שופט בג"צ חנן מלצר בנוגע לחוק טל והביאו, כאמור, להחרפת הטונים בפסיקת בג"ץ, השוללת את חוקיותו של 'חוק טל', הפוטר את בחורי הישיבות משירות צבאי.

בשיחה שצוטטה שלא כהלכה, אמר הגרי"ג כי אסור לשנוא את החילונים וכי יש לרחם עליהם בשל העובדה שאינם שומרים תורה ומצוות. כלי התקשורת בחר משום-מה לצטט בשמו של ראש הישיבה כי יש להתחבר לחילונים ולהתקרב אליהם כמה שיותר.

בעקבות הסערה התקשורתית, ניגשו תלמידיו של ראש הישיבה וביקשו ממנו שיחזור על הדברים ובכך יסכור את פי דוברי השקר. הגרי"ג נענה לבקשה – ובשיחה המובאת כאן (בדיוק!) באתר 'בחדרי חרדים' – אמר: ""שמעתי שבתקשורת התחילו לפרסם כאילו שעכשיו יש סיבה שבחורי ישיבה יתגייסו לצבא, וצריך קשר עם החילוניים, זה התכניות שיש להם, הקשר לקרב את החילוניים לחרדים, התקרבות, שיהיה קירוב לבבות, את זה לא אמרתי בכלל להתקרב אליהם.

"אמרתי שבלב צריך לאהוב ולא לשנוא, בלב, אבל קשר? להיות קרובים אליהם? זה נגד דברים מפורשים שזה אסור שיהיה דבר כזה".

ירון לונדון: נניח שחס וחלילה היה נגמר באסון, והחייל הזה היה מאבד את חייו. יש לי שאלה הלכתית, לאור פסיקה...

*כבוד הרב פה...

ירון: כן, מה הגאון, רבי גרשון אדלשטיין שליטא, יש לומר, מישיבת פוניבז'', היה פוסק? האם הוא בן העולם הבא, יש לו חלק בעולם הבא, או הוא מזומן לחיי העולם הבא?

*ראש ישיבת פונזביז''...

*איזה קישור, איזה קישור...

*יש פה טקסט מדהים בהתייחסות של חרדים לצה"ל, אנחנו לא מכירים כזה דבר, שלא יהיו אי הבנות. זה טקסט נדיר של ראש ישיבת פונוביזץ'', בעצם מי שיושב על כיסאו של הרב שח, המנהיג המיתולוגי של החרדים, ומעצב יחסם לישראליות, ובכלל זה לצה"ל. עכשיו כשאנחנו מדברים על הטקסט הזה, בעצם יש לנו דברים שלא שמענו קודם, כמו שאני אומר...הרב אדלשטיין, מדבר על חיילי צה"ל, בהערכה עצומה. כלומר, אנחנו מדברים על שיעור מוסר שהוא מוסר לבני הישיבות. ובניגוד לגישה החרדית שאנחנו שומעים, גם בימים האחרונים יכולנו לשמוע, לפני שבועיים חשפנו כאן את אלי ישי, שמדבר על חיילי צה"ל, באמירה, שממעיטה מחלקם, בהגנה על עם ישראל. זה לא משהו שמהלל אותם. ושבוע שעבר, הוצאנו כאן ידיעה כתבה ביום ליום, בבטאון ש"ס, שגם כן מדברת על חיילי צה"ל, בנוסח, שאליהם, צה"ל הפרוץ והמופקר, לא מצליח לקלקל את השמירה שמעניקים לנו לומדי התורה. כלומר, ...את חלקם של לוחמי צה"ל, ופה אנחנו רואים שיעור מוסף, של ראש ישיבת פונוביץ'', מול בני הישיבות, שאומר להם במפורש, מדבר איתם על חיילי צה"ל ואומר, על חיילי צה"ל שהולכים מתוך לאומיות. הוא אומר, לאומיות, מה זה לאומיות? לאומיות זה אהבת העם. חילוניים בצבא, מוסרים נפשם להצלת אחרים. מוסרים נפשם ממש מתוך רצון, מתוך אהבת העם, הוא מדבר איתם על החיוב לאהוב את החילוני, שיש איסור לשנוא את החילוני, הוא אומר יותר מזה, בדפים שהוציאו התלמידים שלו, הושמטה השורה הזאת, אבל יש עוד שורה שהוא אומר בהקלטה ששמעתי, על הלוחם הצה"לי, הוא מוכן למסור נפשו יותר ממני, אז הוא יותר ממני, והוא אומר להם גם בטקסט שמופיע, אפילו מי שאינו שומר תורה ומצוות, יכול להיות שהוא גדול,

ממך. וגם יכול להיות שהוא גדול ממך במידות טובות ובאהבת הבריות. עכשיו, אנחנו בתוך כל הפולמוס החרדי חילוני, ובדרך כלל, הקו שדיברתי עליו, שראינו, גם אלי ישי וגם מאחרים, הוא קו מתגונן. ובמסגרת הקו המתגונן הזה בעצם הם לא יכולים לומר דברים טובים על לוחמי צה"ל, כאילו הם אומרים שזה כאילו מעמיד אותם בעמדת נחיתות. עכשיו, אפילו הרב שח שנגיד היה, היה חשש מלהתעמת עם צה"ל, כי זה לא נעים ולא אלגנטי, ולא מנומס, אפילו הרב שח היה מדבר על זה שלומדי התורה תורמים יותר. פה יש לנו טקסט, שבעיני, הוא טקסט שפחות מתייחס, לאידיאולוגיה, מה האידיאולוגיה החרדית, מול לוחמי צה"ל, אלא יותר שיעור מוסר, זה במסגרת שיעור מוסר. ורואים פה בשיעור, שהרב אדלשטיין עובד עם החרדים, כאילו, בני הישיבות, על תחושת המוסר שצריכה להיות ליהודי חרדי, שיושב בישיבה, אל מול לוחם צה"ל שמסכן את נפשו.

ומפה מגיע הטקסט המאד מפתיע הזה, הטקסט רווי גם בדברים אחרים, כאילו יש פה עוד דוגמאות, מהדברים, אתה יכול לשמוע פה גם....

מוטי קירשנבאום: כן, אני קראתי על זה קצת, וקראתי גם בעיקר על הביקורת שמושמעת עליו עכשיו, דוקא בקהילה החרדית, בהרבה חצרות, על ההזדהות הזו עם הציונות, כביכול, ועם כל הדברים, והוא כבר מתגונן גם, ומתחיל להביא ציטוטים מהחזון איש, ומהסטייפלר, ומזה....מביא ציטוטים שמרכך את זה, וכל מה שהוא מזכיר, זה שבעצם, דינם כדין הרוגי לוד.

*שזה גם לשים את לוחמי צה"ל במקום...הרוגי לוב זה סיפור מיתולוגי מהגמרה, על שני אחים, שרצו להרוג את כל העיר בגלל שבת מלך נהרגה ...

מוטי: והם באו ואמרו, אנחנו הרגנו אותה.

*נכון, והרוגי לוד, הם מושג של מסירות נפש למען עם ישראל.

*אבל לא מהפיכה גדולה.

*לא, לא, כן מהפיכה גדולה, זה מה שאני מנסה לומר. זה לכאורה, אלה דברים מתבקשים מאליהם, אבל כשאתה אומר בתוך הפולמוס הזה, ולאור ההיכרות שלנו את הטקסטים החרדיים, הטקסט הזה הוא טקסט נדיר, כלומר זה טקסט שאומר לחרדים, אני מקריא את המשפט מפי ראש ישיבת פונוביז'', הישיבה הכי חשובה. מוכן למסור נפשו יותר ממני, אז הוא יותר ממני.

ירון: הרוח היהודית, שאני לא ...אפוף בה, שלא מפעמת בי, מצווה עלי לקבל את זה בברכה. אבל, בעיני, זה רק עדות לשפל המדרגה שאליה התדרדר עולם הישיבות. המחשבה שרואים בדבר שמובן לנכדי בן ה-15, שהוא אמור להגן בגופו ובנפשו, עלי, על סבא שלו, ועל בני משפחתו, ועל בני עמו, ולהקריב את נפשו, בשבילו או בשבילך כפרשן שלו, וואו...זה פשוט נפלא, איזה יופי. מה זה? הוא מתפלפל במשך עמוד שלם ומביא הבלים גמורים, הגדות מופרכות מטופשות מתוך התלמוד שקורא להם עובדות. יצאה בת קול מהשמיים, גהינום...כל זה....

*יכול להיות, המיתה, עובדה היסטורית, בניגוד לעובדה ארכיאולוגית, לימד אותנו אחד העם, יכולה להיות עובדה שקיימת בנשמות בתור עובדה נכונה, אבל תראה את הטקסט, כל הטקסט הזה, אני אומר עוד פעם, זה לא שיעור ביחס לצבא, זה שיעור מוסר. ואתה יכול לראות לאורך כל הדרך, שזה מתחיל מהאמירה שאתה הולך לבעל חיים, לעזור לבעל חיים, שהוא אומר, לפרוק בעל חיים זה מצווה יותר גדולה מטעינה, כי אז אתה עוד לא עוזר לבן אדם, אלא גם עוזר לצער בעלי חיים, שהוא אומר לתלמידים, שיותר קל לרחם על השני ולהשתתף בצערו, מאשר להשתתף בשמחתו. ושצריך לתקן את המידות הללו. ובמסגרת הקונטקסט הזה של תיקון המידות, הוא אומר לבני הישיבות תשמעו, גם את המידה הזאת של יחסינו לחיילי צה"ל, צריך לתקן.

מוטי: אבל גם במסגרת הקונטקסט הזה של תיקון המידות, והמוסר וכל זה, זה אמור בעצם, לעודד אותם גם כן, למסור את נפשם במדי צה"ל?

*לא, בכלל לא. ודאי שלא...

מוטי: זה בכלל לא....

*בודאי לא החבר''ה האלה שהם חבר''ה שבאמת, תורתם אומנותם ובאמת נהרגים באוהלה של תורה....או...

ירון: טוב, תודה, בוא נהיה תמימים לאוהבי ישראל...

*בוא נקשיב ונתלהב, זה טקסט מדהים.

מוטי: אם אבישי מבקש, אני מתלהב.