בעקבות גל הנפילות ומעשי העוקץ בציבור החרדי, שאמללו מאות ואלפי משפחות שאיבדו את כל חסכונותיהן, יוזמת קבוצת בעלי עסקים חרדים מוכרים הקמת 'ועדת רבנים לענייני השקעות', שתפעל בדומה לוועדות רבנים אחרות ותמנע הפסדי ממון והרס משפחות כתוצאה מהשקעות אצל שרלטנים.

היוזמה להקמת 'ועדת השקעות על פי דעת תורה' יצאה השבוע לדרכה, והיא תפעל בדומה לוועדות האחרות הפועלות על פי הוראת והדרכת גדולי ישראל בתחומים שונים שיש בהם איסורי תורה.

היוזמה קמה בעקבות מקרים רבים שבהם אנשים מאבדים את כספם ודירותיהם, ומשפחתם נהרסת, בגלל פתיונות והצעות 'קוסמות' להשקעות המגיעות לציבור בני תורה ואברכים. כזכור, רק השבוע גילו מאות משקיעים כי הם שמו את כספם על קרן הצבי אצל מלווה בריבית קצוצה מדאורייתא.

אחד היוזמים מסביר בשיחה עם 'בחדרי חרדים', כי לרוב מדובר באנשים שאינם מבינים דבר וחצי דבר בעסקים, והם הולכים שבי אחר הצעות המנצלות את העובדה הזו ונשארים חסרי כל. לדבריו, הדבר חמור יותר משום שהציבור החרדי נתקל בהצעות הללו בצינורות שאמינותם אינה מוטלת בספק אצלו, כמו עיתון חרדי או חברים לכולל, ולכן הוא נוטה להאמין לנכונות ההצעות.

כאמור, בעקבות ריבוי המקרים לאחרונה, פנתה קבוצה של בעלי עסקים ידועים ובעלי חברות השקעה אל גדולי ישראל וביקשה מהם להקים ועדת השקעות ע"פ דעת תורה. בעלי העסקים הביעו נכונות להיות הראשונים שיכפיפו עצמם לאישור והוראת הרבנים, ובתי הדין לממונות שיעמדו מאחורי הוועדה. ההשקעות יהיו רק בעסקי נדל"ן מבוססים ועסקים שיש בהם ממשות, ולא בהצעות ערטילאיות.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי את התוואי החדש מרכז היזם שוקי סלומון, מבעלי 'סלומון נכסים והשקעות', בשיתוף עם אנשי עסקים מוכרים מהשורה הראשונה בציבור.

אחת המטרות היא, כי תחת פיקוח בתי הדין לממונות יוכל המשקיע הקטן להשקיע גם בעסקים גדולים בכסף קטן שצירוף שלו יהפוך לכסף גדול ואז יהיה ניתן להרוויח עליו תשואות נאות כמו כל איש עסקים או יזם שמגיע עם כסף גדול, אך כמובן במתח הרווחים המקובל וההגיוני בשוק, וללא הבטחות שווא, כאשר הכל בכפוף לאישור הלכתי ולבטחונות מסודרים.

"הקבוצה השנייה של המשקיעים'-הנפגעים כוללת משפחות ואנשים שהעבירו לדומב צ'קים, לאחר שאמרו לו כי אין בידם כסף במזומן. במקרה זה עבדה השיטה לכאורה באופן הבא: דומב מסר למשקיעים צ'ק מטעמו, על שמו או על שם חברה כלשהי, שהתאריך המוטבע עליו היה יומיים לפני מועד הפירעון של הצ'ק שנמסר לו. למשקיעים אלה הציג דומב מצג-שווא לכאורה, לפיו הצ'קים שנתן להם מבוטחים בחברת אי.אר.אן המבטחת אשראי וצ'קים - דבר שבפועל התברר לחלק מהמשקיעים כלא נכון. כאשר הגיע מועד פירעון הצ'קים, הם לא כובדו.

"הקבוצה השלישית של הנפגעים כוללת צ'יינג'ים וחברות לניכיון צ'קים, אשר באמצעותם פדה את הצ'קים שנמסרו לו. חלק מהם מחזיקים בידם כיום צ'קים של אנשים שאין בכוונתם לכבד אותם או שאינם יכולים לפרוע אותם".

פרופיל המשקיעים מגוון, כמו גם מצבם הכלכלי וסכום הכסף שאיבדו. בחלק מהמקרים מדובר באנשים אמידים, אברכים, רבנים, משפחות חרדיות אמידות, שהשקיעו מאות אלפי שקלים ויותר (לדברי עו"ד גל, ארגון חרדי אף השקיע כ-9 מיליון שקל אצל דומב); באחרים מדובר במשפחות ממעמד בינוני ואף נמוך

ותר, כאשר לדברי עו"ד גל, פנו אליו גם משקיעים שמכרו דירתם ושמו את הכסף אצל דומב, ומשפחה שחסכה כסף לצורך ניתוח לפעוט אך ניסתה להגדיל את התשואה על הכסף עד לניתוח.

עוד נאמר בדיווח, כי אחד מבעלי ה"צ'יינג'ים" בבני ברק, שאיבד אצל דומב סכום המוערך ביותר משני מיליון שקלים, נמצא תחת חסותו של העבריין מוטי חסין. לפי עדות נוספת, המצוטטת בוואלה, "דומב היה בקשר עם משפחת הפשע חרירי ועם אבי סולטנה".

גורמים באגף השיווק ב'המודיע' טוענים, כי היות ולאנשים יש אימון בלתי מסויג בכל מה שמתפרסם בעיתון, לכן מקפידים ב'המודיע' שלא לפרסם מודעות של השקעות, למרות שמדובר בהפסדי עתק למערכת העיתון מידי חודש בחודשו. יותר מכך, לפחות פעם בחודש מתפרסמות כתבות וידיעות יזומות נגד השקעות אלו ואחרות בעיתון - ולפי התגובות יש לכך הד ציבורי רחב שמונע מאנשים ליפול ברשותם של הנוכלים.

מנכ"ל עיתון 'יתד נאמן', זליג אורלנסקי, אומר בשיחה עם 'בחדרי חרדים': "הוועדה הרוחנית של העיתון תתכנס לקבוע סוג של כללים בנושא פרסום מודעות מהסוג הזה, יש מקרים של מודעות שכבר כשהן מגיעות אלינו יש מהן 'ריח לא טוב' ואנו לא מכניסים אותן, כאשר לרוב אנחנו יכולים לבדוק את זה. מצד שני יש עסקאות שיש כן אנשים שמרוויחים מהסוג הזה ושלא מדובר בבלוף ואנשים מצליחים בהשקעות, קשה מאוד למערכת של עיתון לזהות לפי הבנאדם, אנחנו לא עוסקים בנדל"ן. צריך שהעיתונים ייצרו לעצמם קשר שאם מישהו שומע על מקרה - שיתאמו ביניהם לבין עצמם, וכן שיכתבו על כך כתבות המתריעות מפני השקעות מן הסוג הזה".

מנכ"ל עיתון 'המבשר' משה פרוש אומר בשיחה עם 'בחדרי חרדים': "כל חברה שלא מוכרת ואין לה היתר עיסקא אנחנו בכלל לא מתקרבים אליהם ולא מפרסמים, גם ניירות ערך למיניהם אנחנו לא מפרסמים רק השקעות נדל"ן ודברים בטוחים, לא תמצא אצלנו מודעות של קניות של דברים שאין להם בסיס. המבקר של הוועדה הרוחנית שלנו הוא מומחה גדול, וכל מודעה נבדקת על ידו והוא שם דגש על כל נושא ההשקעות. וכמובן שכל מה שמתפרסם אנחנו לא לוקחים אחריות ובאם יצא תקלה אנחנו פועלים לתקן אותה במיידית".

ככל שסכומי ההשקעות עולים כך האפשרויות יותר מתרבות. זה הסיבה שאנשים מתפתים להשקיע את כספם בכאלה דברים. (אגב שמעתי שהרב סילמן סמך את ידו על הדומב הזה ואישר לאנשים להשקיע אצלו).

שלום שכנא כהן
ע"י ב"כ - עו"ד יואל אייזנברג
נ ג ד
הכל למוסדות ולמטבח (י.ד) בע"מ

2. יעקב ישראל דומב

ע"י ב"כ - עו"ד אלקנה בישיץ

בית דין אזורי לעבודה בירושלים

כב' השופט דניאל גולדברג

נציג ציבור (עובדים) מר אבי אליהו

נציג ציבור (מעבידים) גב' שרה זימן

פסקי דין המאוזכרים במסמך זה: בבג"צ 4485/08, בדב"ע נא/2-5, עע 242/09
החלטה

1. המבקש, מר שלום כהן, הגיש בקשה זו לצו מניעה זמני למניעת פיטוריו מעבודתו במשיבה 1, חברת הכל למוסדות ולמטבח (י.ד.) בע"מ (להלן: "החברה").

2. המשיב 2, מר יעקב דומב, הינו בעל המניות היחיד בחברה ומנהלה היחיד (להלן: "דומב").

רקע עובדתי

3. המבקש עבד שנים רבות כאיש מכירות של מוצרי ניקיון וציוד מטבח ללקוחות מוסדיים. לאחר שנים רבות של עבודה כשכיר הקים המבקש עסק לשיווק מוצרים בתחומים האמורים. את פעילות העסק ניהל המבקש בחברה אותה רשם בחודש 10/11 בשם "הכל למוסדות בע"מ". המבקש היה בעל המניות היחיד והמנהל היחיד בה.

4. עסקו של המבקש נקלע לקשיים כספיים, לחובות ולהפסדים. על רקע זה התקשרו המבקש ודומב בהסכם שותפות, בו נרשם בכתב יד כדלהלן:

"יג סיון תשע"ב

סוכם בין שלום כהן ויעקב דומב

נכנסים לשותפות בעסק הכל למוסדות כדלהלן:

תיפתח חברה ב"ע יעקב דומב

יעקבו דומב יזרים 250 א' לחברה כהשקעה.

בנוסף יתן הלואה לחברה של 50 א' ₪.

יעקבו דומב ידאג למשכנתא על ביתו של שלום כהן בסך

300 א' ₪ וסכום זה יהיה לכיסוי חובותיה של הכל למוסדות וישולם ע"י החברה.

כל סכום שיוצרך לעסק מעבר לזה תנתן הלואה ע"י שני הצדדים כ"א לפי חלקו.

במידה ולשלום כהן לא יהא כסף לכך יעקבו דומב ילווה לו בריבית בנקאית הכל לפי היתר עיסקא אשר נחתם בין הצדדים.

חלוקת רווחים:

יעקב: 57

שלום 43

משכורת: הצדדים יקחו משכורת של 9 א' ברוטו

במידה והעסק לא יעמוד בציפיות שני הצדדים ישבו הצדדים שוב על המשכורות.

במודעה שהתפרסמה ב"בעצמה", עלון חרדי שיוצא לאור בבני ברק ובירושלים נכתב: "זה לא חלום! 4-6% תשואה מובטחת. צלצל עכשיו והתחל להרוויח". אבי גרינצייג, עורך האתר "בחדרי חרדים" טוען כי סיפורים כמו של דומב יש כל הזמן. "המצב הוא שאם במשך תקופה אין סיפור שמתפוצץ על נוכל או עוקץ במגזר החרדי, זה כבר מפתיע". לדבריו, "בכל זמן מה צץ נוכל חדש שהפיל בפח עוד עשרות משפחות, בדרך כלל של אברכים שחסכו מפת לחמם".

הגורמים לכך, הוא הסביר, הם "הגישה החרדית של 'סמוך'. כלומר, אם המשקיע יושב לידי בשטיבל (בית כנסת קטן – י"א), אז כנראה שהוא בסדר או זה הלחץ לפעמים לסכומי כסף גדולים בזמן קצר, לרוב אצל מי שמגיע לשלב של נישואי ילדיו. יש כאן גם נטייה של המגזר, שמייחס חשיבות ואמינות לכל מילה שנאמרת בעיתון, ונוטה להאמין למודעות מפוקפקות של השקעות המתפרסמות מדי יום בעיתונות החרדית. אני מקווה שהאחרונים יחליטו סוף סוף להפיק לקחים ולבלום את הפרסומים המכשילים הללו".בתוך כך, סיפורו של דומב הפך לשיחת היום ברחוב החרדי - לא רק בשל העובדה כי הוא ממשפחה מוכרת במגזר החרדי (אביו הוא הדיין החרדי הרב דב דומב), אלא גם משום שכ-300 עד 400 משפחות נפגעו מכך שהוא קרס כלכלית. חלק מהמשפחות השקיעו כספים וקיבלו תמורתו הבטחה לתשואה גבוהה, חלק אחר הגיעו אליו כחלק משירותיו בעסק לניכיון צ'קים. על אף שדומב עצמו הודיע לאנשים בסביבתו כי נמלט לחו"ל וכתב להם: "גרמתי לרבים מכם צער גדול שאני לא יכול לתאר", גורמים המעורים בפרשה אומרים כי קשה להעריך את מיקומו המדויק. אחד מהם הוסיף כי "ייתכן והוא ירד למחתרת בישראל ומחכה שיירגעו הרוחות".

דומב נכנס בשנה האחרונה לעסקי החלפת כספים וניכיון צ׳קים. במסגרת זו הוא הבטיח למשקים, חלקן משפחות חרדיות וארגונים, תשואה מובטחת חודשית של 2.5%. בסוף השבוע הוא הודיע למכריו כי עזב את הארץ לאחר ששקע בחובות.

עבור רבים זו רק כותרת. אך למרבה הצער, ככל שחולפים הימים ישנם מאות אנשים שמגלים אט-אט את גובה הנזק. בכל יום עוד אדם או עורך דין יוצר קשר עם ה'נעקצים', ומבקש פידיון להמחאה שבידו.

במקרים רבים מדובר בהמחאות שפוזרו ונרשמו בסכומים הנעים בין 20,000₪ ל-100,000₪. ישנם גם אנשים שהעניקו את ההמחאות כהלוואה, ללא רווח או כבטחון וסיוע, ונאמר להם כי השיק אינו מיועד לפדיון.

אותם אנשים שנפלו ברשת ומסרו המחאות-פתוחות כביטחון ולא קיבלו תמורה עבורם, מקבלים כעת שיחות טלפון, ובדרך כלל השאלה הראשונה והמכשילה היא: "האם קיבלת תמורה עבור השיק?"

באם התשובה היא "כן" – והדבר מוקלט, השיחה תשמש ראייה כנגד אותו 'נעקץ'.

השלב הבא יהיה הגשת השיק לביצוע בהוצאה לפועל.

והשאלות המטרידות הן:

מדוע אני צריך להתגונן ולהתחיל להיאבק משפטית ולהתמודד עם הוצאות יקרות של הגנה משפטית, כאשר השיק נמסר לצד ג' שלא בהסכמה ובגניבה?

האם כדאי להתפשר עם מחזיק השיק ולשלם את 'החוב' בתשלומים?

ראשית, אם אכן השיק נגנב או ניתן שלא לשם מימוש, יש לגשת למשטרה ולהתלונן על כך שבוצעה גניבה ולמסור את הפרטים שיש בידכם. חשוב לדעת: גם אם מדובר בגניבה או בעקיצה אנשים יכולים, כמובן, לתבוע אתכם.

יתכן מאוד כי האוחז בשיק אינו יודע כי מדובר בהמחאה בעייתית, והוא בסך הכל מבקש לממש את השטר שבידו, שתמורתו הוא נתן מוצר או שירות ואולי אפילו כסף מזומן.

אין ברירה, עליכם לפעול משפטית ולא להזניח. צריך להגיש התנגדות לכל שיק כזה המוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. יתכן מאוד כי בסופו של הליך, עמדתכם תתקבל ולא תחויבו. לכן, לא כדאי לקפוץ לפשרות.

איך זה עובד?

ההליך בדרך כלל מתחיל בהוצאה לפועל ואם ההתנגדות שלכם לביצוע השטר מתקבלת – הדיון עובר לבית המשפט. אם אתם מקבלים לפני כן מכתב התראה מעורך דין, נסו לשוחח עמו ולהציג בפניו אסמכתאות על התלונה שהגשתם עקב גניבת השיקים.

מסתבר, שאין הרבה הבנה ורגישות כלפי אנשים שמסרו המחאות, ככל שהכוונות היו טובות. אם לא תתמודדו, תאלצו לשלם.

אל תגידו שקיבלתם תמורה כאשר האמת היא שלא קיבלתם, אמירה כזו היא לרעתכם.

מומלץ לפנות לעורך דין ולהקפיד ולהתגונן לגוף העניין בגין כל שיק המוגש לביצוע.

אתם רשאים לפנות ללשכה לסיוע משפטי, ובהתאם למבחני הכנסה, ימנו לכם עורך דין חינם.

אם אינכם עומדים בתנאי הלשכה לסיוע משפטי, תוכלו לפנות ללשכת עורכי הדין המפעילה גם היא סיוע לחסרי יכולת.

נורת האזהרה הראשונה היא מצג שווא של הצלחה, שגשוג, רווחה ועושר. למשל, עמר היה מארגן כנסים נוצצים עם אין ספור אנשי מכירות מול מחשבים, ואילו יעקב דומב - על פי שכניו ומקורביו - היה נוהג ברחובות העיר במכוניות יוקרה. מיותר לציין כי תופעה זו איננה ייחודית רק לנוכלים במגזר החרדי. לדוגמה, כאשר בית ההשקעות אקזיט קרס, וכאשר התברר שאת מרבית כספיו הוא גבה מקשישים (המשקיע ה"צעיר" מכולם היה יליד 1942), דו"ח המפרק הדגיש היטב "משרדים יוקרתיים ומנקרי עין" לשם יצירת "מצג שווא של איתנות פיננסית".

ריבית לא הגיונית

נורת האזהרה השנייה היא כמובן הריבית החלומית. בימים בהם הריבית על הפיקדון הבנקאי מגיעה לכ-0.3%-2% לכל היותר, משקיעים פרטיים מבטיחים ללקוחותיהם ריביות חלומיות אשר מטפסות לאזור 5%-10% (ואצל עמר אפילו ל-25%). לא בכדי, גורם בכיר שהתייחס לנושא במאמר שפורסם במגזין גלובס, ואשר הוגדר כ"מנהל השקעות בגוף גדול בתחום החיסכון הפנסיוני", הזהיר את הקוראים מפני אותן ריביות מפתות. לדבריו, "כאשר מציעים ללקוח ריבית של 10% עם סיכון מינימאלי, צריכות מיד להידלק כל הנורות האדומות. הסיבה היא פשוטה, אין בשוק ההון דברים כאלה".

תחושה של אמינות בזכות ייחוס משפחתי

אחד הכלים החשובים אשר היו בידיו של יעקב דומב הוא ייחוסו המשפחתי. הוא הגיע מ"משפחה מוכרת במגזר החרדי" ואביו הוא הדיין הרב דב דומב. ואכן, לא רק שבמגזר החרדי ידוע שהציבור נוטה לתת אמון רב במילים מודפסות ובמודעות בעיתונים, אלא שהייחוס המשפחתי משחק תפקיד. כמו כן, חשוב להיזהר מבתי השקעות לא מקצועיים אשר מקימים את עסקם בסמוך לשטיבל בכדי לנסוך בקרב המשקיעים תחושת אמינות.

לסיכום – מה תוכלו לעשות אם נעקצתם?

מיד עם פרסום דבר בריחתו של דומב מישראל, צצות יותר ויותר תלונות מצד משקיעים אשר מבינים כעת את היקף הנזק שנגרם להם בעקבות פעילותו. כמעט מדי יום, משקיעי דומב נאלצים להתמודד עם גורמים שונים אשר דורשים מהם את הסכומים תחת השיקים שלא כובדו. לא אחת, אלו המחאות אשר נרשמו ופוזרו בסכומים של עשרות אלפי שקלים. לעיתים הן נמסרו כלל ללא רווח (כהלוואה או ערבות), וניתנו שלא לפירעון וללא סכום כסף נזיל מאחוריהם.

לרוב, השאלה שפותחת את שיחת הטלפון הקשה היא – "האם קיבלת דבר מה כתמורה בגין השיק?". שימו לב, כאשר התשובה היא חיובית והתוכן של השיחה מוקלט, עסקינן בראיה שעלולה לשמש כנגד המשקיע הנעקץ בהמשך. למשל, לצורך פתיחת תיק בהוצאה לפועל. חשוב לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי ולברר היטב את כל האלמנטים שעומדים על הפרק במקרה הספציפי.

לדוגמה, להגיש בקשות התנגדות לביצוע שיקים (כל שיק לגופו), לא לקפוץ לעסקאות פשרה ולא להסכים מיד ל"תשלום החוב לפנים משורת הדין". רק ייעוץ משפטי מקצועי שיכול לעיתים להתקבל גם בסיוע מימון מצד המדינה בהתאם למצב כלכלי יספק תשובה נכונה להתמודדות עם הבעיה.