האיש דרעי הפך ל"קהה חושים" בלשון המעטה בכל הנוגע לשמירת תורת ישראל - ואפילו בהתנהגותו בפרהסיה בעניין. זה לא רק מוכיח על זלזול בתורת ישראל אלא גם מוכיח על קיום אורח חיים שאינו עוד על-פי ה"שולחן הערוך" ושגורם לדרעי להתנהג ככופר בעיקר, ללא שום בושה מתוך הרגל. זהו בדיוק המצב בו האיש - המורד במלכות שמים בסתר, מגיע למושג שנקרא "חילול השם". באותה התנהגות, ההפוכה מציווי המצווה, מציג מחלל השמים - על מדיו ה"תורתיים", כי שם ה' אינו מעניינו וכי אפשר לעשות את תורת ה' לפלסתר. ואילו חכמים טוענים כי חילול השם היא דרגת הכפירה הגדולה ביותר והעבירה הקשה ביותר, וכל זאת משום שמחלל שם ה' גורם בהצגת העבירה זו לקהל הרחב - בהיותו לבוש במחלצות "תורתיות" של שחור ולבן, להבין כי כל התורה איננה קודש אלא שטיח לרמיסה בלבד.