בעיני רוחנו, ניתן כבר לראות את עשרות בני העשרים עם הביפרים, האייפונים, המכוניות המהודרות. כולם בניו. הקול יהיה קול ש"ס וגם הידיים. הלברטל מעדיף שר דתות נכרי (מאמרים)

עו"ד דב הלברטל
|
כ"ח באייר תשעה 18:30 17.05.15

(צילום: שלומי כהן, כיכר השבת)

זה לא אישי נגד השר אזולאי. אבל אפשר לצפות את מה שיקרה למשרד הדתות בשליטתה של ש"ס. הם לא המציאו את השיטה. מפד"ל ההיסטורית התחילה בה, ש"ס רק משכללת אותה. היא יותר אנרגטית.

זו תהיה חגיגה, הילולא, לאנשי שלומם. בעיקר למקורבי דרעי (הוא הרי יהיה השר האמתי). התנזים, הם יפרחו. משרד הדתות, העתיר משרות וכיבודים, יהפוך לסניף המפלגה. משיקולי חיסכון, כדאי יהיה להעביר את הנהלת המשרד להר החוצבים. איחוד ראוי עם משרדי המפלגה.

בעיני רוחנו, ניתן כבר לראות את עשרות בני העשרים עם הביפרים, האייפונים המשוכללים, המכוניות המהודרות. כולם היו בניו. המשרד יתמלא מהם. המסדרונות ישקקו חיים. דוברים. עוזרים. מסייעים. יועצים. שם יהיו הגיסים. האחים. בני הדודים. הקרובים. המקורבים.

משרד הדתות הוא ייחודי. משרדי הבריאות, הכלכלה, הביטחון, החוץ וכל השאר, מורכבים בעיקר מאנשי מקצוע. רופאים. קצינים. מדענים. שגרירים. כלכלנים. מפתחי תעשיות החלל. במשרד הדתות לא נדרשים שום כישורים, לשום תפקיד. עדיף שתהיה עסקן משלנו. בכירותך היא כגודל עסקנותך.

המשרד חולש על אלפי משרות. במשרד עצמו. במועצות הדתיות. בבתי כנסת. ברבנויות. במקוואות. בכשרויות. פוטנציאל של משכורת עתק. הרי אין גבול לסגני ראשי מועצות דתיות בשכר. זו רק דוגמא. מתכוננים גם לתת שכר לכל רב בית כנסת. ועוד היד נטויה. הקול יהיה קול ש"ס וגם הידיים ידי ש"ס.

משרד הדתות רחוק מעיני הציבור הרחב ומהתקשורת. הוא לא מעניין אותם. אפשר לעשות שם הכול. למנות מכל הבא ליד. ממילא אף אחד לא ישים לב. חגיגה לכל לב מתרונן, שוחר ש"ס.

כך נחזור לימי מפא"י העליזים. אז הקופה הציבורית הייתה מפלגתית וגם אישית (כי הכול, חד הוא). השירות לציבור יהיה בהתאם - ותמלא הארץ ש"ס. הרבנים. הפקידים. משגיחי הכשרות. הבלניות. הרי הגיע הזמן לאפליה מתקנת. זה תמיד מגיע. עד סוף כל הדורות.

פוליטיקה זו, אינה מכילה מושגים של הגינות וצדק. המוסר היחיד שלה, הוא שלי שלי ושלך שלי. מה זה משנה שמדובר בכספי ציבור. אנחנו הציבור. במשרד הכלכלה, דרעי לא יוכל לנהוג כך. גם לא במשרדי האוצר או החינוך. שם צריך מומחים. שם יש פיקוח. אך עוול זה, יתוקן במשרד הדתות. ועוד איך.

לא ניתן לשנות תודעה פוליטית זו. היא משותפת גם לדתיים. קשה לשכנע שהגינות היא בראש וראשונה ערך דתי. אפילו אם רק חלק מהמצופה יתרחש בפועל, די בעצם התחושה כי זה יתכן. זה מה שקובע.

בראש משרד הדתות, צריך להעמיד אדם המבין מהי משמעותה של קופה ציבורית. שיודע שהכספים לא שייכים לו או למפלגתו. שיודע באמת מה תפקידו של משרת ציבור וחובת נאמנותו לכל אחד. שיודע שכל מנהיגות ורמה פקידותית טעונה כישורים מקצועיים. שיודע מהי הגינות ומהו מוסר ציבורי.

אדם שלא יודע מה הם אשכנזים, ספרדים, חרדים, דתיים, חילונים, אך יודע שכולם בני אדם. הוא אדם שמבין רק במושג של קריטריונים, ללא הבדל דת גזע ומין.

ההיסטוריה של השליטה על משרד הדתות מוכיחה, שהאדם היחיד הראוי לכך הוא גוי, לא דתי. אולי ראש עיר שוויצרי שיצא לפנסיה. אולי הוא.

• מקור: http://www.kikar.co.il/171081.html