 |
"אבל, בילדותי הייתי עד לדבר נוסף. התחנה המרכזית בירושלים החלה להבנות על חורבות מושב הזקנים ועם הפעלתה, השתתפנו בכל שבת בהפגנות של מנהיג "נטורי קרתא" הרב עמרם בלוי זצ"ל. גם אבא נהג מידי שבת לצאת מהבית ולהצטרף להפגנה, וכל ילדי השכונה החרדים המתינו בקוצר רוח לניידות המשטרה ולמפגינים.
ולא פחות מכל הדברים האחרים שציינתי קודם שנחרטו אצלי, הרי שההפגנות האלו עשו עלי את הרושם העז ביותר. במסירות ובעקביות לא רגילים, עזבו עשרות יהודים את בתיהם, ובאו למטרה אחת: להביע מחאה על השבת הנרמסת בגלגלי האוטובוסים הציבוריים בראש חוצות.
את כאבו של אבא לא אוכל לשכוח. הוא שמסר את נפשו שלא לחלל ולו שבת אחת בכל תקופת ישיבתו בכלא הסובייטי, שהיה מוכן לשבת תקופות ארוכות בצינוק בתנאים בלתי אפשריים, היה צריך לצאת ולמחות על הסמל היהודי המובהק ביותר – השבת."
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
