מכון 'סקר כהלכה' מפרסם היום סקר חדש ומקיף על נתוני התעסוקה במגזר החרדי • הסקר מפולח לפי שכבות גיל, וזרמים - חסידי, ספרדי וליטאי • ועוד נתון חדש: עובדים בעבודות תורניות • בפנים - הנתונים המלאים והמרתקים

אלי ביתאן ומשה ויסברג 19:19 20/05/2015

פרסום ראשון: סקר מקיף שנערך לראשונה במגזר החרדי, חוושף נתונים מדויקים על אחוזי התעסוקה במגזר, ומפלח לפי הזרמים השונים - חסידי, ליטאי וספרדי.

הסקר, שנערך על ידי מכון "סקר כהלכה", ומתפרסם לראשונה ב'בחדרי חרדים', נערך על קבוצה של כ-1000 נסקרים, מה שמגביר את אמינותו - לפי הסוקרים, סקרים דומים נערכים בדרך כלל בהשתתפות כ-400 נסקרים בלבד. בנוסף, הסקר נערך על פני תקופה של כמה חודשים, בכדי להגיע לתוצאות המדויקות ביותר.

אז ראשית הנתונים הכוללים: בקרב הגברים החרדים, 54% לא עובדים או אברכים, ו-46% עובדים לפרנסתם (20% שכירים בעבודה תורנית, 18% שכירים בעבודה לא תורנית, ו-8% עצמאים). בקרב הנשים לעומת זאת - 24% לא עובדות, 24% שכירות חצי משרה, ו-52% עובדות במשרה מלאה (43% שכירות במשרה מלאה, ו-9% עצמאיות).

אחד הנתונים המעניינים שנבדקו בסקר - הוא אחוז המועסקים בעבודות תורניות. זהו נתון שלא נסקר עד כה, חשיבותו של הנתון הזה היא גם פנים מגזרית - הנתון הזה מלמד כי אחוז "העוסקים בתורה" גדול יותר מאחוז הגברים החרדים שלא עובדים ומוגדרים כאברכים, זאת למרות שהם חלק משוק התעסוקה, ונחשבים עמלים לפרנסתם.

פילוח הנתונים על פי גיל מגלה (ראו טבלאות מצורפות) כי בקרב הגברים, ככל שהגיל עולה היציאה לשוק העבודה גוברת, ועיקר האברכים הם צעירים עד לגילאי 30-35. לאחר מכן יורד אחוז הלומדים באופן ניכר.

בקרב הנשים לעומת זאת, הנתון המעניין מראה שבעוד אחוז הנשים העובדות בגילאי 18-26, בגיל בו הן ללא ילדים או אימהות לילד אחד או שניים, אחוז העובדות במשרה מלאה והעצמאיות גבוה מהעשור שלאחר מכן, אז יורד היקף המשרה. לקראת גיל 35, שהילדים כבר גדלים, היקף המשרה עולה שוב ואחוז הנשים החרדיות השכירות במשרה מלאה או עצמאיות, עולה שוב.

בסקר אף ניתן לראות קשר ישיר בין תעסוקת הגברים לתעסוקת הנשים - במגזר החסידי לדוגמה, יותר גברים עובדים, ובהתאמה - אחוז הנשים העובדות יורד באופן ניכר.

נתון נוסף שנבדק הוא הפילוח השונה של כמות הלומדים והעובדים בזרמים השונים. ובכן, בעוד בזרם הליטאי והספרדי, אחוז הגברים האברכים והלא עובדים מגיע עד למעלה מ-60%, בזרם החסידי הוא עומד על 42% בלבד - מה שאומר שרוב הגברים החסידים עובדים לפרנסתם. כך גם בקרב גברים שאינם חלק משלושת הזרמים הגדולים - אחוז הלא עובדים שם עומד על כ-34.5% בלבד.

הבדל מעניין בין הזרמים הוא כמות העובדים בעבודות תורניות - בעוד בזרם החסידי יש פחות כאלה, ורוב העובדים מועסקים בעבודות שאינן תורניות או עצמאים, בזרם הליטאי היחס הוא הפוך, וחלק גדול עובד בעבודות תורניות. בזרם הספרדי היחס דומה בין העובדים בעבודות תורניות לעובדים בעבודות שאינן תורניות.

לפי לאה בלוי מ'סקר כהלכה', הזרם החסידי הוא הגדול במגזר, ומונה 36 אחוז ממנו. אחריו הזרם הליטאי עם 35%, הספרדי עם 25% ןעוד ארבעה אחוזים מוגדרים 'אחר' - כאלה שלא מוגדרים לפי אחד הזרמים הגדולים, בעיקר חרדים לאומיים, משפחות מודרניות, ועוד כאלה שאין מדד חיצוני להגדרתם, אך הינם חרדים.

את השיוך לפי זרמים שונים עשו בסקר לפי מספר שאלות - איך אתה מגדיר את עצמך, היכן אתה מתגורר, איזו כשרות אתה אוכל ואיזה עיתון אתה קורא בבית. לפי השאלות הללו חולקו הנבחנים לפי מגזרים, או נפלטו מקבוצת הנסקרים.

בהקשר לכך, ראוי להציב את הנתונים העדכניים במגזר הכללי, על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

שיעור התעסוקה בקרב גברים ישראלים בני 25-64 עומד ברבעון האחרון על 80.7%, ירידה קלה של עשירית האחוז מהרבעון הקודם.

בקרב הנשים במגזר הכללי בגילאים הללו, עומד שיעור התעסוקה על 70.9% .

'סקר כהלכה' הינו מכון המחקר של המגזר החרדי ועליו. המכון הוקם ע"י מרדכי רפפורט ודודי שכטר, שני יזמים חרדיים מתחום העסקים והמדיה שראו את הצורך במיפוי נכון ומקצועי של המגזר החרדי על תתי המגזר השונים והרבים.

המכון מנוהל מקצועית ע"י ד״ר רון קדם, בעל שני דוקטורטים להתנהגות צרכנים ופסיכולוגיה דידקטית, תואר שני בסטטיסטיקה ובעל ניסיון רב בייעוץ לגופים וחברות ממשלתיות ובינלאומיות ולמכוני מחקר שונים. ניהול המחקר נעשה ע"י הגב' לאה בלוי - אסטרטגית חרדית ותיקה, בעלת משרד לאסטרטגיה במגזר החרדי.

צוות המכון והסוקרים מורכב מחרדים בלבד, אשר מכירים את המנטליות והשפה המקובלת במגזר. עובדה בעלת משמעות גבוהה לפיענוח נכון של התוצאות, ופילוח מדויק יותר.

בנוסף, המכון פועל "כהלכה" - המכון מפוקח ע"י ועדת רבנים המעניקה את הגב החרדי ואת הביטחון כלפי הנסקרים. במכון מסבירים את אחוזי המענה גבוהים אצל ׳סקר כהלכה׳ יותר מכל מכון מחקר אחר גם בזכות היותו ״כהלכה״.

• מקור: http://www.bhol.co.il/article_old.aspx?id=83782&utm_source=mivzakimnet&utm_medium=rss&utm_campaign=mivzakimnet