"כל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה. ... כל הדר בחוצה לארץ - כאילו עובד עבודת כוכבים".

"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד, ל-לא).

מדוע יראו ישראל את ה' והאמינו בו ובנביאו רק לאחר שראו את מצרים מת? והלא כבר חזו מכבר בניסים ובנפלאות בעשרת המכות ובקריעת ים סוף?

אלא שכל עוד שרויים ישראל בחוצה לארץ תחת יד אימת הגויים, דומין הם כמי שאין לו אלוה, כי אינם מסוגלים להאמין בשלימות בהקב"ה. מתוך אימת השולטים המאיימים חשים בצורך להזדהות איתם ועם אמונותיהם. תופעה מוכרת זו מכונה תסמונת סטוקהולם. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9D