גם בסיפורי חילול שבת ופריצות בצבא, גם בסיפורי קלקול חמורים ונוראים במשירות לאומי אתה מקבל את אותה תגובה רפלקסיבית...

הכל זה מלמעלה....

גם כשהילדים שלכם ילכו לצבא לא תגידו מילה,

בטרום תקופת העציצים היינו מסתפקים נניח ב 5 חקירות ודרישות לפני שנצא למחאה ולזעזוע.

כיום עם תקופת העציצים - אתם הכרחתם אותנו להיזהר יותר ונחקור יותר...

אני מקווה שתבין, בלי להיעלב, אנחנו לא רוצים להיראות כמוכם. יש לנו את הערכים שלנו, הם חשובים לנו.

היחס הזהיר לדברים שאתם מבליטים ביהדות זהה לדברים שכתבתי לעיל. משיח, ארץ ישראל, עם ישראל וכו'

אגב, נראה שאתה מסכים איתי שהצורה שלכם היא קבוצה שהקנאות בראש מעיינה...

יש קנאים על קיום התורה, על מצוות, ועל רוחניות,

ויש קנאים על כבוד עצמם / שליטה / כבוד מנהיגיהם.

אנחנו מתגאים בקנאות שלנו, שהיא על כל דבר שבקדושה.

כפנחס שקינא לאלוקיו והציל את עם ישראל.

וכדברי החזו"א שחובת חינוכנו לקיצוניות.

המציאות מוכיחה שבשנים האחרונות אתם לא מקנאים על שום דבר שבקדושה

אתה רואה אותם יוצאים להילחם על כבוד הגדוילים בקנאות ? ראית חברונר נלחם על שליטה במשהו ? ראית מירר שולף הפלס מאיזה עיתון ? תענה בכנות !

נכון ייתכן וראית את התנהגות הבעייתית הזאת בישיבות מאד מאד מסוימות ( פונביז' שונאים ואלי אורחות..)

ומן הצד השני הישיבות שלכם חדרה ופונביז' מחבלים. כל מה שיש לכם תראה במה הם נלחמים בקנאות שכזו ?

בקיצור אנחנו (רובנו, איננו קנאים ) ואתם ? שה' ישמור - דת חדשה !

אני גדלתי בישיבות הללו. ואתה ? כנראה מישיבת "תורה ויראה"

חשוב להוסיף, שגם ראשי הישיבות באותם ישיבות נשמעים לדעת תורה ברורה של צד ברור. ככה להניח שרוב תלמידיהם לא נוקטים צד ?

תמהני על שיקול דעתך !

אכן מבין ריסי עינך ניכר שגדלת (במידת נעליים) ב"ישיבות הללו", לשון רבים... מה שנהוג לכנות "ועד הישיבות". אולי לכן אתה מבולבל כל כך.

ובמחשבה שניה, כמה לא מפתיע. הרי זה הסגנון שהיה כל השנים. עד שפיטרו מישהו מאיזה עיתון.. ואחר הרגיש מאוים שהוא ייאבד את ישיבתו. וד"ל

בשביל הקנאות הזאת הסכמתם לנסות לפרק ישיבות לזרוק אברכים ומורות לרחוב ולהלבין פני חזנים ברבים, להשחית את נפשות ילדיכם, לנסות לפרק משפחות ולהסית אישה נגד בעלה ותלמיד נגד רבו, ואלימות וטרור גם נגד ת"ח מופלגים עוברים ללא שום מחאה מצדכם.

מי כאן הקנאי? זה שמקנא לכבוד שמים (גם אם לדעתכם בטעות או מתוך אינטרסים) או זה שמקנא כל הזמן אך ורק על כבוד רבו.
וכבר אמר מרן הסטייפלר על הערצת אנשי חב"ד את רבם, שכל זה מיצר הרע דעבודה זרה, המצוי בלב כל אחד, וכאן מצא בקעה להתגדר בה.

נדרים לט, ב על מחאת השמש והירח על הפגיעה בכבוד משה על ידי עדת קרח: אמר רבי יצחק מאי דכתיב שמש ירח עמד זבולה, שמש וירח בזבול מאי בעיין, והא ברקיע קביעי, מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול, ואמרו לפניו רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירין, באותה שעה ירה בהן חיצים וחניתות, אמר להם בכל יום ויום משתחוים לכם ואתם מאירים, בכבודי לא מחיתם בכבוד בשר ודם מחיתם.

בלי לשים לב אתה משווה בין היתפסות למצוה אחת: משיח, ארץ ישראל, זוהר. כך גם מה שאתה מכנה כקנאות.

זה בדיוק כמו שתגיד שמאז שהעצניקים מתייחדים בדיקדוק הלכה, הם יצרו עבורך רפלקס לכך.

תיזכר בעשרות ומאות העצורים מציבור זה..

תסתכל על הזלזול הבוטה בכל מי שלא חושב כשיטת היחידאה שלכם..

שים לב בשיח והשימוש החוזר ונשנה במנטרת המילים של "שמד" ו"מסירות נפש"..

תזהה את השהידיות והלהט בעיניים של מאות הצעירים - העציצים ( תרתי משמע )

איך אומרים - הולך כברווז מגעגע כברווז ונראה כברווז - כנראה שהוא אכן ברווז..

אנחנו לא קונים סגנון כזה כדאגה לאידישקייט. ממש אבל ממש לא..

לי זה נראה יותר כמופרעות נפשית..

היהדות החרדית מעולם נאבקה על הזכות לשמירת התורה בארץ ישראל באמצעות הפגנות, ובגיבוי ועידוד כל גדולי ישראל, החל בתקופת החזון איש. זוהי דרך חוקית ומקובלת בכל ארץ חפשיה בעולם. (וכשהמחאה על מחיר של לבן - זה לגיטימי כמובן. רק כשזה על ציפור נפשנו, זה נקרא שהחרדים מתפרעים).

ר' שלמה זלמן אוירבך, הנתפס כמתון וסובלני - אם מותר בכלל לומר כך, אמר פעם (לפי השמועה) כי היהדות החרדית רשמה הצלחות נגד השלטון הציוני רק בדברים שקיבלנו עליהם מכות.

אם הדרך הזו לא נראית בעיני הגראי"ל, אולי זכותו לדעה עצמית, אבל הוא הוא היחידאה כאן.

מלבד זאת, זה עצמו לא ברור כלל. שכן מיהו זה ואיזה הוא ששלח (לטענתכם...) להפגין נגד רפורמיות עלובות חיים בכותל? לא הגראי"ל?
אז על מעשי אחרים ולמען כפיה דתית כן נכון להפגין, ואילו על מה שמעוללים לנו, בכפיה חילונית, על סכנה קיומית לעולם התורה וחיי נפש האומה, אסור למחות?

ומעשרים אחוז מהציבור הרחב.

וזה אחרי שחשבנתי את הקנאים של מאז ומעולם....

אולי כדאי שתברר מה המשמעות של יחידאה...

יחידאה זהו הגראי"ל שטיינמן שיהיה בריא, כבודו במקומו מונח, שנחלקו עליו כל חבריו נוחם עדן.

זכורני כיצד לאחר פטירתו של הרב שך ניסיתם בקמפיין אגרסיבי נלעג לדחוף לכולם לתוך הגרון "מרן ראש הישיבה". אז עוד גיחכו עליכם, איך אתם מנסים "למנות" גדול בכח באמצעות מודעות רחוב ועיתונים פסולים. לא לקחו אתכם ברצינות. הצחוק צרב אתכם, קלטתם שזה לא עובד כך, וכל ימי הגריש"א רגנתם באהליכם ככלב מובס ומגרגר.

כל האירועים וההפגנות שלנו היו רק מסביב לדבר אחד ויחיד -
גזירת הגיוס לצבא.

לא על קברים, שבת, דבר אחר, ניתוחי מתים, ועוד.

ממילא אין לזה שום שייכות לסגנון סאטמר.

והזלזול הבוטה הוא בקרירות הנוראה שנושבת ממכם.

אתם מסכנים שאין לכם להט לכל דבר שבקדושה אלא רק קרירות וחוסר איכפתיות.