בתחילת מסכת כריתות שנויים גם חייבי חטאת שאינם על חטאים של אכילה, וגם באותם חטאים אין החסידים נכשלים, שאם לא כן כבר היו מקריבין חטאת.
מכאן ראיה לדברי הרמב"ן במסכת חולין דף ז ע"א:
"ור"ת ז"ל היה אומר שאין אומרים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן אלא בדבר אכילה שגנאי הדבר כמו שאמרו בגיטין (ז' א') שהרי אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול האכילוהו ס"ד השתא בהמתן של צדיקים וכו', אבל באיסורין לא. ואין בטעם הזה לא טעם ולא ריח, ועוד דאמרינן בפ' [האשה] שנתארמלה (כ"ח ב') והעלו עבד לכהונה על פיו העלו ס"ד השתא בהמתן של צדיקים וכו' ".