רוב הרחובות בארץ על שם אישים נקראו רק לאחר מותם של האישים. היו מספר מקרים יוצאי דופן (בעיקר המדובר על תקופת המנדט) שבהם נקראו רחובות וגנים ע"ש אישים בעודם בחיים כמו למשל: רחוב אלנבי בת"א שנקרא על שם גנרל אדמונד אלנבי עוד בחייו. רחוב דיזנגוף בת"א שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, רחוב בוגרשוב בתל אביב שנקרא על שמו של מנהל הגימנסיה, חיים בוגרשוב עוד בחייו, רחוב מנחם אוסישקין בשכונת רחביה בירושלים שנקרא על שמו עוד בחייו ולרגל יום הולדתו ה-70. רחוב ביאליק, שדרות רוטשילד בתל אביב (ע"ש הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד) אף הם נקראו על שמות האישים עוד כשהיו בחיים.

בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על שמות של רחובות, כיכרות ומוסדות ציבור בארץ הנקראים על שם אישים בעודם בחיים. ואישים אלה אף זוכים להשתתף בטקס הסרת הלוט מהשלט שנועד להנציח זכרם. אם כי צריך לדייק ולומר כי, הדבר הוא עדיין בגדר יוצא דופן ועדיין רוב האישים בארץ מונצחים ברחובות, כיכרות, מוסדות ציבור רק לאחר מותם.

אור יהודה מובילה בקריאת רחובות וכיכרות ע"ש אישים בעודם חיים

דומה, כי העיר אור יהודה היא אולי המובילה מבין הרשויות המקומיות בנושא קריאת שמות רחובות, כיכרות וכדו' על שם אישים בעודם בחיים ובניהם אנשים במחצית החיים. לפני מספר שנים החליטה מועצת אור יהודה לקרא את אחד מרחובותיה הראשיים של הישוב על שמו של השר וחבר הכנסת לשעבר מרדכי בן פורת יבל"א ( יבדל לחיים ארוכים) ומי שהיה ראש המועצה המקומית אור יהודה בשנים 1955-1969 (לפני הפיכתה לעיר). לפני כשבועיים נחנכה באור יהודה כיכר על שמה של הסופרת, המשוררת והפזמונאית תלמה אליגון, בטקס חגיגי ובנוכחותה. לפני למעלה משנתיים נחנכה כיכר על שמו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ובמרס2012 נקרא רחוב על שמו של אשכנזי(שדרות גבי אשכנזי) והוא נחנך בטקס חגיגי בנוכחותו של אשכנזי שאף גזר בטקס את הסרט. אגב, מעניין לדעת כיצד תנהג עריית אור יהודה אם יוחלט להגיש כתב אישום כנגד גבי אשכנזי בפרשת הרפז, ואם הוא יורשע בדין עם קלון. האם יוחלט במצב כזה לבטל את קריאת הכיכר והרחוב על שמו? בנוסף החליטה ואישרה מועצת העיר אור יהודה קריאת רחוב על שמו של שר הפנים לשעבר גדעון סער יבדל לחיים ארוכים אבל בעקבות לחץ ופניות נראה כי הרעיון נגנז בשלב זה ולא יצא לפועל, לפחות לא בקרוב.

ישוב נוסף שהחליט לקרא רחוב על שמו של אדם בעודו בחייו היה הישוב גן- יבנה. מועצת הישוב אישרה לפני מספר שנים את קריאת רחובה הראשי של גן יבנה על שמו של שר הביטחון לשעבר, בנימין (פואד) בן-אליעזר שכידוע חי עמנו כיום. אך בעקבות מחאות הציבור הוחלף השם.

לרשימת הרשויות שהחליטו להנציח אישים בעודם בחיים יש להוסיף את ראשון לציון שהחליטה לקרא להיכל התרבות המרכזי בעיר על שם ראש העיר מאיר ניצן החי עמנו כיום. להיכל קראו על שמו של ניצן, תוך כדי כהונתו כראש העירייה. והדבר עורר מחאת תושבים והאשמות על מגלומניה והאדרה עצמית. יש עוד מספר ישובים שהנציחו בקריאת רחובות מוסדות ציבור כיכרות וכדומה אישים בעודם בחיים. באשקלון למשל כך לפחות פורסם בתקשורת החליטה ועדת השמות העירונית לקרא רחוב על שם שבתאי צור חבר מועצת העיר. בעקבות מחאה ציבורית החליט ראש העיר לשקול את הדבר שוב ולהעלות את הנושא להצבעה במועצת העיר.

יש שיגידו שיש משהו פאתטי, מבדח משהו בקריאת רחוב, כיכר, בית ספר וכדומה על שמו של אדם בעודו בחייו שנועד במהותו להנציח זכרו ופעלו של האיש .אף נשמעות בדיחות בעניין זה שקריאת רחוב כיכר וכיוצא באלה על שם אדם בעודו בחייו בא להודיע לו, זמנך עבר עשיתה את שלך אתה הולך לסיים את חייך.

כיום כשקוראים רחוב, כיכר מוסד ציבורי וכדומה על שם אדם בעודו בחייו ובמיוחד אם הוא מכהן בתפקידים בכירים, עולים באופן טבעי חשדות והאשמות כי הדבר נעשה לשם שיקולים מפלגתיים ולא תמיד עניינים .לא לחינם בתקנונים של ועדות שמות והנצחה יש סעיף או סעיפים הקובעים כי יונצח אדם רק לאחר שנה שנתיים או תקופת זמן כלשהי אחר מותו.

על פניו, אין כל סיבה שלא לקרא רחוב או כיכר גם על שמו של אדם בעודו בחייו. זאת כדי שיזכה עוד בחייו לראות ולרוות נחת מההוקרה על פעלו ותרומתו. זאת כמובן בתנאי שהאיש ראוי לכך וההחלטה על קריאת רחוב כיכר וכדו' על שמו היא עניינית ובשל תרומתו לעיר ולחברה ולא נובעת משיקולי אינטרסים כאלה ואחרים.