בלימוד הענין בנביא (מלכים א יא כט) ובדברי הגמ' (סנהדרין קב.) מתגלה, שאחיה השילוני, הנביא קדוש ה', הוא שהכתירו לירבעם בן נבט למלך, והוא שהמליכו בדבר ה' על עשרת השבטים, ובהתאם לכך שהוא היה הנביא שמסר הנבואה על המלכת ירבעם הוסיף אחיה השילוני לחזקו, ולא זו בלבד אלא שאחר כך אחיה השילוני אמר לישראל, ואף חתם בחתימת ידו בחותמו של אחיה השילוני, חתימת 'בלנקו' צריך לשמוע לכל הוראותיו של ירבעם בן נבט! ואף שכבר היו רמזים ורינונים שירבעם יאמר לעבוד עבודה זרה, אבל הדבר היה מופרך לגמרי מלהעלות על הלב, "חס ושלום", והיועצים אשר ירבעם נועץ בהם, "ויועץ", הם הסתובבו וישבו בין הצדיקים, ואמרו – כמסופר בגמרא ק"א: - חס ושלום, וכי יתכן הדבר, לחשוב כן על ירבעם חס ושלום, אלא ודאי רק לנסויי הוא דעביד, שהרי הוא מוחזק מאוד מאוד בגודל צדקותו.