שלמה, בחור מבית חרדי חזק ברגעים של חולשה
בסדר א' הוא כבר שבועיים לא מבין מה כל הבלאגן בסוגיא, הוא יוצא יעני לחשוב בלימוד עם סגריה 4-5 פעמים ב"סדר", מנסה לחבר את כל הקצוות ושברי הסברות
'לחזור על השיעור או לנסות פעם אחת לסדר את התוספות?' הוא מתחבט
'אולי לגשת ל"מישיב" להקריץ לו איזו שאלה מתחת לאדמה ולהקשיב לנאומים המשמימים שלו אח"כ'?אמרו עלי שאני למדן, מהרהר לעצמו שלמה בעצב
אולי זה סתם או שזו באמת סוגיא קשה?
אני כבר שבועיים מת משיעמום, את הגמרא הבנתי, גם את התוספות תפסתי פחות או יותר, אבל יש כאן כמה נקודות לא מובנות כאלו מעורפלות שכבר שלש פעמים ניגשתי לבחורים מבוגרים שיסבירו לי וחטפתי מהם צרור של שברי סברות ורסיסים של "לשיטתו עם הצד הראשון שהקציי'ס מעלה בדעת התייס'ס"
השיטה של העיון מעצבנת וקשה ועם הבקיאות אני משתעמם... לסיידר ב' אין לי טיפת כוח לקום.. החברותא קורא את הגמרא בקצב רצחני בשיטת 'תפוס ת'עיקרון' ומדקלם את כל הרש"י על כל העמוד כמו ספר תהילים, הוא באמת חושב שכל 'דיבור המתחיל' אני נזכר בדיוק איפה הגמרא 'אחזה' ?
****
שלמה שלנו נפל כפרי בשל לידיו של מוטי - ילדון טיפש שחיפש בהתחלה קצת צומי ובהמשך למד גם לעשות כסף, והרבה כסף
מוטי, האמת שהוא לא חשב להיות כזה גרוע... הוא בין כה וכה לא לומד ועושה קצת בלאגנים בשכונה... ומטבע הדברים נגרר לשירות צבאי על ידי כמה נשמות טובות בשכונתו...
מוטי סה"כ מנסה לעשות קצת כסף ובצבא הסבירו לו שכל בחור שיקבל ממנו עזרה... זה חסד גדול ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ובריה...
ההורים של מוטי לא חולמים איזה 'כישרען' גדל להם בבית, 'הילד הטיפש של המשפחה' הוא סומן על ידי כל מכיריו, אף אחד לא אמר מילה - אבל מוטי הרגיש את זה
וכעת, לא עוד! מהרהר מוטי כל יום בעודו מסדר אתת מגבעתו(!) מול המראה, הם עוד יראו מי "דופק פה קופה" שלא מביישת 'כישרעיינעס' כמוני
---
תראה שלמה, אתה כבר הבנת כמוני שזה לא תאכלעס, נכון?
מוטי, מסכים איתך, אבל איך מסתדרים עם ההורים?
מה, אני בא פתאום שבת חופשית מהישיבה ואומר להם 'צ'מעו החלטתי ללכת לצבא', זה לא הולך ככה...
אתה צודק שלמה, יש לנו כאן תוכנית מסודרת, תוך חודש אבא שלך מחזיק אותך באזניים וסוחב אותך לכאן
מוטי??? אתה רציני?
צ'מע, דבר ראשון קח את הטאבלט הזה... המשגיח בישיבה כבר יודע ממנו.. הבנת ברוך?