ביום ראשון בליל, י"ח באב 2.8.2015 ימלאו 86 שנה לטבח תרפ"ט, בו נטבחו 133 יהודים בחברון, ירושלים, תל אביב, חיפה, צפת, חולדה ובאר טוביה. ביחס לאוכלוסייה של אז, התוצאה, כאילו היום נטבחו תוך יומיים כ- 6,000 יהודים, נקיים. מנהיג הכנופיות בחברון, שיח טאלב, הלהיב את הרוצחים בזו הלשון: "אתם מוסלמים, שחטו את היהודים, שתו את דמם, היום יוםהאסלם, אללה אכבר, הירגו ביהודים, עלו אתי, הנה לפניכם בחורות יהודיות יפות".
זה לא היה טרור של ירי, בו הנרצחים מאבדים את חייהם תוך שניות, מדובר בפוגרום של ממש, שנמשך 3 ימים תוך הרג אנשים, בדרכים האכזריות ביותר, תוך כדי עינויים שלא יאומנו. הם הכו אב על בנים ואימהות יחד עם עולליהן.
כלי הנשק היו:
אלות לרוצץ גולגולת
סכיני מטבח כדי לשחוט
גרזנים לקטוע אברים
קרדומים כדי לערוף ראשים
מוטות ברזל -לנפץ ראשים ועצמות
מברגים -כדי לנקר עיניים
מראות הזוועות, של ההתעללות ביהודים חסרי ההגנה, היתה נוראיות, כגון:
א. מעיים מרוטשים
ב. מוח שהוצא מהגולגולת.
ג. זקן שסורס לפני שהומת.
ד. אישה תלויה עם רגליה למעלה ושערה מרוט.
ה. שריפת ראש על גבי פרימוס דלוק.
ו. עלמה שנאנסה לפני הרצחה ,ע"י 13 ערבים.
ז. צעירה שנאנסה לעיני אביה, ואחר כך, ניקרו את עיני האב ורצחו את שניהם
קצת ממה שהתרחש
ביום שישי נכנסו פורעים לבית המדרש של ישיבת חברון ורצחו את שמואל רוזנהולץ, תלמיד הישיבה. בשבת אלפי ערבים נאספו, מצוידים בסכינים, גרזנים, קלשונים ועוד והכריזו "הממשלה הבריטית אתנו!", והתנפלו על בתי היהודים, בתחילה פרצו ל"בית אבושדיד", הרגו את אליהו אבושדיד ודקרו למוות שלושה גברים נוספים ואת הנשים והילדים דקרו ופצעו קשה. בהמשך פרצו לבית הרב הזקן, חכם יוסף קאשטיל (קסטל), רצחוהו ושרפו את הבית. הרב חנוך חסון, רב הקהילה הספרדית, נרצח עם אשתו. בן ציון גרשון, הרוקח במרפאת "בית הדסה" שהגיש עזרה רבה לחולים - יהודים וערבים, נהרג בעינויים, לאחר שבִּתו נאנסה לעיניו על ידי עשרות פורעים. ידי רעייתו נקטעו והיא מתה בייסורים. פורעים רבים הסתערו על ביתו של אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק וחבר מועצת עירית חברון. יהודים רבים נמלטו לביתו בתקווה למצוא בו מקלט. סלונים, שהיה מצויד באקדח לא ירה בפורעים, אלא זעק אליהם לשלום בניסיון להרגיע את הרוחות. הפורעים ריסקו את ראשו במוט ברזל, לאחר מכן הפורעים רצחו את היהודים בבית תוך כדי עינויים. מלבד רעייתו ובנו של סלונים נרצח גם חותנו - הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב ואשתו. ניצל רק בנו הקטן, שלמה, בן השנה, אשר שכב פצוע מתחת לגוויות בני משפחתו. מנהל בית ספר "תל נורדוי" בתל אביב, הסופר חיים אליעזר דובניקוב ואשתו, שבאו עם ילדיהם לחופשה בחברון, נרצחו בעינויים. ילדיהם, בן שמונה ובת שתיים עשרה, הסתתרו בארון סמוך, ושמעו לידם את רצח הוריהם. האופה נח אימרמן נשרף למוות, כשהרוצחים הכניסהו בכח לתוך תנור האפיה.
באותו יום נטבחו 59 יהודים: עוד שמונה מתו מפצעיהם מאוחר יותר. כשליש מן ההרוגים (24 במספר) היו תלמידי ישיבת חברון. 263 יהודים ניצלו על ידי שכניהם הערבים, 44 נפצעו קשה ו- 21 נפצעו קל. הבריטים הורו ליהודים לערוך לחללים הלוויה מזורזת, עוד באותו לילה, כשמנין יהודים בלבד מורשה להצטרף ולומר "קדיש". הקרבנות נקברו בקבר אחים, בארבע שורות ארוכות בבית העלמין העתיק בחברון. קבר נוסף נכרה לחלקי האברים הקטועים, לעפר, לבגדים ולחפצים ספוגי הדם שהוצאו מבתי היהודים. לאחר שלשה ימים, החליטו הבריטים לחסל את היישוב היהודי בחברון. היהודים הועלו למשאיות שהובילו אותם לירושלים. כל רכושם ובתיהם של היהודים נגזל בידי הפורעים: בית הדסה הוסב על ידי ערביי חברון לבית ספרלבנות, בית הכנסת "אברהם אבינו" הוחרב ובית העלמין העתיק חולל. בעקבות הפרעות עברה הישיבה בחברון לירושלים.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
