מה התועלת בהגדלת האומה שלא על פי התורה?

ומה דעתך על סכנת ההתבוללות בארץ?!

הם יצטרכו להתחתן אזרחית בקפריסין, ואז הילדים שלהם ירשמו כגויים ואף הם לא יוכלו להתחתן.

אצלינו "נראת כיהודיה" זו השומרת דת משה ודת יהודית, השומרת את מצוות התורה. כך לא התבוללנו בגולה בין 70 אומות, וכך לא נתבולל גם פה עם אחוזים לא גבוהים של גויים זוללי חזיר שייבאתם לכאן כדי להחלש את כוחה הדמוגרפי של היהדות החרדית בשנות ה-90.

לגבי טענתך שאי אפשר להתבלבל בין יהודים ללא, היא נכונה רק בציבור שומרי התורה, אבל בציבור הרחוק מדת שיהודים וגויים לומדים יחד והם אינם רואים ביניהם הבדל, יגדלו הילדים ויצא חלילה יהודי עם גויה, עכשיו לך תספר לו שאסור לו להתחתן איתה, אם הרבנות לא תחתן אותו אז הוא יתחתן איתה בקפריסין, וזוהי סכנת התבוללות של העם היהודי, וכן יש לנו אחריות כלפי כל העם היהודי ולא רק כלפי ציבור השומרי תורה ומצוות.
כמובן שאם הגיור אינו על פי ההלכה לא יעזור הגיור לסכנת התבוללות, אבל 'קטן מגיירים אותו על דעת בי"ד' גם אם הוא לא ישמור תורה ומצוות, ובכלל יש מחלוקת הפוסקים לגבי קבלת מצוות בגיור (והאם חוששים שבשעת הגיור הוא כן קיבל עליו מצוות), וכמו כן יש קולות בדין 'זרע ישראל', וכיון שכך יש צורך במצב חירום זה לפסוק על פי הפוסקים שמקלים בגיור וזה על מנת למנוע חלילה התבוללות בעם ישראל.

אגב, כשאין מה לומר עניני הולכים לטענה הפופוליסטית 'מהי גודל הכיפה', (אולי אתה רוצה לשלוח לי תמונה של הכיפה שלך כדי שנשווה גדלים, )

אחרי כמה דקות התאוששתי, קמתי וקראתי שתומך גיורי סתיו והטוען שלא צריך בכלל קבלת עול מצוות (עפ"ל) כותב: "הציונות הדתית....דעתם לבנות לבנות מדינה יהודית על פי ההלכה".

לכן האם אתה בטוח שאתה יהודי כשר? הרי אתה נסמך על כשרות היותך יהודי על סמך מגילות יוחסין שהן אחרי תקופת הגיור בכפיה.

למי שלא יודע על זה שילך וילמד על הגיור בכפייה החשמונאי.

גיור בכפיה זה התחיל עוד אצל יהודה המכבי והתעצם אצל המלך יוחנן הורקנוס (החשמונאי).

מאחר ואין לך מגילת יוחסין עד תקופה זאת - בהחלט יתכן ואתה "נראה כיהודי" ולא "יהודי" לפי הגדרתך אתה.

הבאתי מידע זה סתם לעורר מחשבה. כאמור למרות שכול הרבנים יודעים את התורה וכולם נבונים וחכמים... יש רבנים הסוברים כך ויש רבנים הסוברים אחרת.

מה שאין להתווכח זה שתקדים היסטורי, היה גם היה.

עוד גרי "צדק" בסגנון סתיו: אנשי שכם, הערב רב, הכוזרים.

מלבד הערב רב, אף אחד מהם לא נשאר איתנו היום. מהערב רב אנחנו סובלים עד היום הזה (והיו צריה לראש וכו').

גפני: "האידאולוגיה של 'ראשית צמיחת גאולתנו' הלכה לאיבוד"

הכרזת הרבנים הד"לים על הקמת רשת הגיור כאלטרנטיבה לרבנות הראשית זוכה להתקפה ב'יתד נאמן' ו'המבשר' ולהתעלמות ב'המודיע' • גפני: "הם הופכים את המדינה ללא יהודית" (אקטואליה)

ישראל כהן
|
כ"ו באב תשעה 10:56 11.08.15

סערת "מרד הגיור": הכרזתם אמש (שני) של מספר רבנים מהמגזר הדתי לאומי על כוונתם להקים בתי דין אלטרנטיבים לגיור נגד מערך הגיור של הרבנות הראשית לישראל עוררה סערה בחוגים חרדיים בארץ ובתפוצות שהביעו מחאה על הכרסום החמור בחומות הדת בארץ הקודש.

כצפוי מקדישים העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" את כותרתם הראשית הבוקר ליוזמה תוך ציון דרכי הפעולה של אותם רבנים.

בתקשורת החרדית זוכה היוזמה כצפוי לגינוי נחרץ ואכן העיתונים היומיים "יתד נאמן" ו"המבשר" מקדישים אף הם הבוקר את כותרתם הראשית למתקפה חריפה על היוזמה.

תחת הכותרת "פרצה חמורה: הוכרז על הקמת 'בית דין' עצמאי לגיור שעלול לפגוע קשות בגיור כהלכה וכמסורה", מצטט עיתון "המבשר" רבני קהילות בארץ ובחו"ל המבהירים כי "ברור מאליו שבתי הדין ברחבי העולם לא יכירו בגיורים הללו, שרק יגרמו נזק חמור הן למתגיירים עצמם והן לעם ישראל בריבוי נגע ההתבוללות. מדובר בסכנה חמורה העלולה להביא לשטפון של נוכרים לתוך עם ישראל באם היוזמה לא תיבלם באיבה", אומרים הרבנים.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני אומר לעיתון בתגובה כי זהו נושא חמור מכל היבט אפשרי גם מבחינת החוק. "אנשים מתריסים כלפי הגוף החוקי שעוסק בעניינים הללו שזה הרבנות הראשית", אומר גפני וממשיך: "מעבר לכך, הם הטיפו לנו לציבור החרדי במשך כל השנים על כך שמדינת ישראל צריכה רבנות ממלכתית ולפתע עתה באים להפוך הכל והופכים את מדינת ישראל למדינה לא יהודית כמו כל המדינות בעולם".

"מעניין אם ימשיכו לומר הלל ביום העצמאות, מהי מדינת ישראל שהם מתגאים בה אם הם הורסים הכל? כאשר הדבר מגיע לכסף, לכוח, לשלטון, לרצון שלהם להשתלט על הכל, כל האידאולוגיה שלהם של 'ראשית צמיחת גאולתינו' הלכה לאיבוד ונשאר מזה עורבא פרח", תוקף גפני.

"בכל מקרה", מוסיף גפני, "הנושא יצטרך להיבדק כדי לראות אם יש דברים בגו. צריך לבדוק מבחינה משפטית אם אין בזה סימנים פליליים של מרידה בגופים החוקיים של המדינה".

במקביל דווקא היומון החרדי השלישי, עיתון "המודיע" בוחר להתעלם לחלוטין מהיוזמה ואינו מתיייחס אליה כלל. את כותרתו הראשית בחר בטאון תנועת אגודת ישראל להקדיש לדיווח נרחב מתקפת טרור על הקונסוליה האמריקאית בטורקיה.

• מקור: http://www.kikar.co.il/178820.html

"גיור קטינים לאם נכריה או חילונית / מקורות נגד ובעד

אבל קודם - כמה מילות הקדמה, ואני מקווה שאיני טועה בדברי:

1. אין ספק שמותר לגייר קטינים. כך פוסקים הכל. עיגון לענין זה מצוי בגמרא (כתובות יא א): "אמר רב הונא גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין מאי קמ"ל דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו".

2. הדגשתי את המילים 'זכין לאדם שלא בפניו', שכן על זה חלק מרכזי בויכוח הנוכחי:

- אם צפוי שהקטין יגדל בחברה דתית - הכל יסכימו שיש לגיירו; שכן הדבר נחשב לו לזכות.
- אבל מה ביחס לקטין שאיננו בטוחים שיגדל בסביבה דתית ושיהפוך הוא עצמו לשומר מצוות? האם הגיור נחשב לו לזכות (ואז הוא מותר) או לחובה (ואז אין לגיירו).

על רקע מילות הקדמה אלה, להלן מראי המקום שקיבץ הרב ישראל רוזן כאן -

http://www.zomet.org.il/?CategoryID=397&ArticleID=898

דעות המתירים / המכשירים

1. שו"ת בית-יצחקאה"ע ח"א סי' כט אות ח:
הנה אם אביו רשע, מחלל שבתואוכל טרפות, ואמו נכרית, בודאי הבן ג"כ יגדיל ויתחזק בדרך זה, ולכאורה אין זכות להולד... מ"מ כבר כתבתי בספרי יו"ד סי' ק' דהוי זכות להגר, דאף שיענש מ"מ יש לו חלק לעוה"ב, משא"כ אם ישאר נכרי... מ"מ לא הוי זכות ברור כ"כ, על כן בכה"ג הגדילו יכולין למחות.

2. הרב חיים-עוזר גרודז'ינסקי (מוילנא), שו"ת אחיעזרח"ג כח:
י"ל דדוקא באופן שיתנהג כישראל, דהוי זכות גמור, בכה"ג אינו יכול למחות, אבל באופן שיתנהג באיסור, אף דמ"מ הוי זכות, כמ"ש בשו"ת בית-יצחק. אבל אפשר דלא הוי זכות גמור, ובכה"ג יכול למחות בגדלותו. אבל באמת מאי שיחלל את השבת ושאר עבירות אין זה כמחאה על הגירות, רק שעובר עבירה כישראל, ובודאי דהוי גר.
אבל הצדק עם רומעכ"ת שאין לבי"ד כשר להזדקק בעניני גירות כאלה. אך אין אני מוצא לנכון שירעישו על זה רבני הדור ולצאת במחאה גלויה נגד הגירות, כי בעיני עמי הארץ זהו כחילול השם שאינם מניחים הנשיםלהתגייר ובפרט הילדים, שבאמת עפ"י דין אפשר לגיירם.

3. הרב משה פיינשטיין, אגרו"מ אה"ע ח"ד סי' כו,ג:
בית הספר שנתייסד ע"י בני תורה... ונודע שהרבה תלמידים הם מנכריות שנתגיירו אצל הרעפארמער ואצל הקאנסערוואטיוון שאינו כלום... שכל פרנסתם מזה... אפשר לתקן דאת הקטנים יגיירו כי הם א"צ קבלת מצות ויגיירום ע"ד ב"ד והוא זכות להם, כי מכיון שלומדים בבי"ס דתי אצל מורים יראי שמים הרי מצוי שיתגדלו להיות שומרי תורה, שלכן אף שהוא ספק הוא זכות ודאי.
וגם אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל ומצותן שעושין הוא מצוה, והעבירות הוא להם כשגגה, הוא ג"כ זכות מלהיות נכרים. וזה אני חושב שיסכימו הבע"ב. וגם הגדולים מבני י"ג נמי אם יאמרו להם שצריכין להתגייר, וכן הגדולות מבנות י"ב ודאי יתרצו.

4. הרב משה פיינשטיין, דברות-משהשבתסד הערה יא:
ראיה לכאורה דנחשב זכות לגיירו אף שע"י הגירות יעבור כל איסורי התורה, גם ע"ז ושבת ומאכלות אסורות וביאות אסורות, משום דעכ"פ מאחר שהוא גר נעשה בקדושת ישראל ויהיה לו שכר בעוה"ב על מעשיו הטובים שיעשה אף שלא בכוונה למצוה.
ונוגע זה במדינתנו שהרבה מאלו שאין ראויין להוליד בנים לוקחין תינוק לגדלו... (אם) אינם שומרי תורה, הרי לא יחנכוהו למצוות - אם נחשב זה עכ"פ זכיה והוי גירות, או לא נחשב זה כזכות ולא הוי גר, דמרמב"ם זה משמע שהוא גר. וצ"ע לדינא למעשה, אף שמסתבר יותר שהוא זכות.

5. קובץ תשובות, הרי"ש אלישיב, ח"ב נה:
נראה מתוך הסוגיא בכתובות דזכות וחובה תלי בהבנת הזוכה ולא בזה שהוא באמת זכות, דאמרינן הנ"מ גדול דטעם טעם איסורא אבל קטן זכות הוא לו. אבל אם אין מי שיפריע לו למחות משיגדל הרי אז יתכן שיהיה מרוצה שהוא משתייך לעם ישראל.

6. פסקי דין רבניים כרך א' עמ' 375-381, הרבנים י' עדס, י"ש אלישיב וב' ז'ולטי:
הגאונים הנ״ל דנו רק אם מותר לגיירו לכתחילה משום שאין זו זכות לו אלא חובה. אבל אם בדיעבד כבר גיירו אותו אין לנו הכרעת דעתם. ואין בידינו להכריע שהגירות לא חלה גם בדיעבד, שאפשר שזה גופא הוי זכות לו שנתחייב בתורה ומצוות ונדבק בזרעו של אברהם אבינו, ועל כל פנים לא יצא מידי ספק גר.

7. הגר"ע יוסף, יבי"א ח"ב אה"ע סי' ד,י:
מעיקר ההלכה אפשר לקבל את הבנים ולגיירן, בתנאי שהאם מסכימה על זה מרצונה הטוב, והיא עצמה מביאתן לגירות. ויותר טוב להחתימה בכתב ידה שהיא מסכימה ע"ז בלא שום אונס כלל... כ"ז מן הדין, אבל כשרואים הבי"ד שיש חשש שהבנים הללו יחללו שבתות ויו"ט בגדלם נכון שלא לגיירם. ואם עברו וקבלום מה שעשו עשוי.

8. שו"ת מטה-לוי(ר' מרדכי הורביץ, ח"ב נה):
ומש"כ משום דאין זכות היא לו, כבר כתבתי שלענ"ד גמ' מפורשת שם שאם אביו מביאו ניחא ליה במאי דעביד אביו.

9. הרב נ"א רבינוביץ (ראש ישיבת ההסדר 'ברכת משה') במכתבו אלי מתשנ"ז:
"רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", ופירש הרמב"םשם: "מחמת ריבוי המצוות אי אפשר שלא יעשה האדם אחת בכל ימי חייו ובשלימות, ויזכה להישארות הנפש באותו המעשה". ומביא שם דוגמא של צדקה וגמילות חסד שרוב בני אדם מזדמנות לפניהם מצוות אלו לעתים מזומנות. (כלומר, אם יעשה מצווה אחת זה כבר נחשב "לזַכּות")

דעות האוסרים / הפוסלים

1. הרב יצחק אלחנן ספקטור מובא בשו"ת מטה-לוי(ר' מרדכי הורביץ, ח"ב נה):
כיון שרוצה להכניסו בכנפי השכינה שיהיה יהודי ומחזיק ביהדות כראוי, בזה אמרו דהויא זכות לו, וכמבואר בכתובות משא"כ בנידון דידן, דהאב יצא מהכלל והוא כמומר לכל התורה. על כרחך בכה"ג לא מקריא זכות רק חובה.

2. שו"ת זכר-יצחק (מפוניבז') סי' ב:
כיון שאנו יודעים שיעבור בודאי על כל איסורין שבתורה כשיתגדל בבית זה, אין זה זכות לו כי אם חובה, ובכגון דא לא אמרו זכין לאדם.

3. שו"ת חבצלת-השרון (ר' דוד מנחם באבד מטרנאפאל) ח"א יו"ד סי' עה:
כיון דברור הדבר שיעבור כל התורה עפ"י החינוך שיחנכו אותו אביו ואמו, א"כ אין זה זכות אלא חובה.

4. שו"ת שרידי אש ח"ב סי' נז:
ובנידון דידן אין לו זכות, שהרי בוודאי לא יקיים המצוות בגדלותו, וא"כ מוטב לו להשאר גוי ולא יהי' מחוייב במצות כישראל. וגם הרב הדיין פאזען מפפ"מ כתב תשובה לאסור מטעם הנ"ל. וכן נראה לפענ"ד שאין לגיירו בעודנו קטן.

5. הראי"ה קוק,דעת-כהןיו"ד קמז:
כל זה הוא רק אם אנו יודעין שבגדלותו יקיים את המצוות. דבאמת הלא קבלת המצות היא עיקר של הגירות, שהרי היא מעכבת... א"כ מסתברא מילתא דלדידן דקיי"ל דגר קטן צריך שיהיה מדעת אביו או מדעת אמו, שאז מטבילין אותו על דעת בי"ד, ודאי צריך עכ"פ שאביו או אמו, או שניהם יחד, ימסרו אותו על דעת קבלת המצות. אבל בענין שהדבר מתברר שאין דעתם כלל לקיים ולהיזהר מאיסורי תורה, מאי מהני מה שהם מוסרים אותו לגירות על דעת בי"ד? דפשיטא דלא עדיפא מסירתם מאילו מסר את עצמו לגירות במילה וטבילה, שכיון שחסרה קבלת המצות אין זו גירות כלל, והכא נמי כן מדין קל וחומר.

6. הרב שאול ישראלי, משפטי-שאולסוף סי' לח:
לברר את מידת הכנות של הזוג המאמץ, כי זהו שצריך בעיקר לקבוע אם הגירות היא זכות לתינוקת; שאם תתחנך לעבריינות אין זו זכות, כמ"ש גאוני הדור הקודם, הגרי"א ספקטור והגר"י מפוניבז', וכן הוא בדעת-כהן (אכן עיין בית-יצחקשכתב שיש עדיפות להיכנס לכלל ישראל אף שייענש)."

בהמשך השרשור הוא מוסיף:

"והנה מאמר של הרב יגאל אריאל בנושא ''גיור קטינים'', המוסיף נופך מענין נוסף":

לקוח מכאן: http://issuu.com/tzohar/docs/giyur_final

http://rotter.net/User_files/forum/55cc48491156101f.doc#

http://rotter.net/User_files/forum/55cc486913099318.pdf#

"בבב הפנה (באשכול בסקופים) למאמר ב'סרוגים' של הרב מרדכי אלתר, שכותרתו:
"גיור קטינים שלא שומרים מצוות אינו תופס"

http://www.srugim.co.il/118316-%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%AA?di=1

אגב, אני מציע לקרוא במאמר זה את גם את התגובות - כי יש שם דו-שיח בין הרב אריאל לבין הרב אלתר."

"והנה מאמרו של הרב רא''ם כהן, ראש ישיבת עתניאל - 'גיור קטין'"

http://www.otniel.org/show.asp?id=28506

"למאמר זה חשיבות גם בהיבט הבא:

במאמרו של הרב אלתר (תגובה מס' 4) הוא מביא את הדעות לכאן ולכאן בכל הנוגע לגיור קטינים בבית שאינו שומר מצוות, ומסביר מדוע יש לנקוט בשיטה לחומרה:
"אמנם כמובן שלא ניתן להתעלם שיש דעות המקילים, וכיוון דהוא דין דאורייתא, יש לנו לדון בדין זה, דין ספק דאורייתא לחומרא. ויש לראות את המתגיירים כספקות ואסורים בקהל, במחלוקת רגילה הכלל בדאורייתא שאין בידנו להקל, כאן שיש ראיות חזקות ותמיהות על דעת המקילים, לא שייך להקל" (ההדגשות הוספו).

אך הרב רא"ם כהן מביא דעות, כי "בתוס' מתרץ שכל גירות גר קטן אינה אלא מדרבנן ולחכמים יש כח לעקור דבר מן התורה בקום עשה" (ההדגשה הוספה); ומכל מקום, ספק בדין דרבנן - מקילים בו.

וראו מאמר נוסף של הרב רא״ם כהן - ״מחאת קטן שהתגייר״ - כאן:"

http://www.otniel.org/show.asp?id=31532

"'העיון היומי' :-) והפעם מאמר הסוקר את עמדות הפוסקים שפורסם בתנחומין;"

מאמרו של הרב אברהם סתיו - "גיור קטינים שהוריהם נשארים ביותם":

https://drive.google.com/file/d/0Bx9U2ftDJ9_wOXdaT201NVBaT0U/view

"תמצית המאמר פורסמה כאן-

http://www.kipa.co.il/jew/61130.html

לשאלת הזכות או החובה לקטין (שלא צפוי שישמור מצוות בבגרותו) כותב המחבר:

"האם יהדות בלי שמירת מצוות היא זכות?

שאלה זו נידונה בפירוש רק בקרב אחרוני האחרונים. לראשונה התעוררה השאלה מתוך התופעה של נישואי תערובת, שיצרה מצב של ילדי נכרית שאביהם היהודי רוצה שיישארו יהודים, ובשלב מאוחר יותר היא התעוררה ביחס לאימוץ ילדי נכרים במשפחות יהודיות חילוניות. אפשר למצוא בדברי הפוסקים מחנות חלוקים בשאלה זו:

אין כאן זכות

ר' יצחק אלחנן מקובנא (מובא בשו"ת מטה לוי ח"ב סי' נה) כתב שהזכות היא דווקא כשהילד "יהיה יהודי ומחזיק ביהדות כראוי", ואילו "בנדון דידן דהאב יצא מהכלל והוא כמומר לכל התורה, ע"כ בכה"ג לא מיקריא זכות אלא חובה".

וכן כתב הזכר יצחק (ח"א סי' ב):

כיון דאנו יודעים, דיעבור בודאי על כל איסורין שבתורה כשיתגדל בבית כזה, א"כ אין זה זכות לו כי אם חובה".

וכן כתב השרידי אש (א, מו, וכעי"ז שם, סא):

התינוק שמתגייר אוכל אח"כ נבילות וטריפות וא"כ אין הגרות זכות לו, ואין בגרות כלום.

וכן כתב המנחת יצחק (ח"ג סי' צט):

היכא דמגדליהם אינם שומרים תו"מ, הרי לא יגדלו אותם ג"כ לתו"מ, מה זכות היא להם, אדרבה חובה היא להם.

וכן פסק גם בשו"ת חבצלת השרון (ח"א יו"ד, עה). כך נטה לומר גם הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות ב, תקיב), וכך פסק גם הרב שאול ישראלי (משפטי שאול סי' לח). כך הכריע גם הרב אברהם שרמן (תוקף גיור קטין שהתחנך בחינוך חילוני, אורייתא יח, עמ' רח-ריח) וכתב שדבר זה מוסכם על כל הפוסקים, ולא זכר מכל המקורות שיובאו להלן.

יש כאן זכות

הרב יצחק יהודה שמלקיש, בשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב סי' ק; אה"ע ח"א סי' כט) כתב:

דהוה זכות להגר, דאף שיענש מ"מ יש לו חלק לעולם הבא.

וכן פסק האחיעזר (ח"ג סי' כח) על פי הבית יצחק, וכן כתב הרב צבי הירש קאלישר (הו"ד בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר ח"א יו"ד רכט):

ואין אנו ערבין זה לזה במה שאין יכולין למחות, אבל ערבין אנחנו זה לזה במה שיכולין לזכותם שלא לדחותם חלילה ועל כזאת קצת ראוי לומר פושעי ישראל פעמים עושין מצות כרמון.

והאגרות משה, אף שנסתפק בזה בתחילה (יו"ד א, קנח) הכריע כך לבסוף (אה"ע ד, כו):

וגם אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל ומצותן שעושין הוא מצוה והעבירות הוא להם כשגגה הוא ג"כ זכות מלהיות נכרים.

וכן נקט בדברות משה (שבת סי' סד הע' יא) ש"מסתבר יותר שהוא זכות". וכן פסק הגרע"י (יביע אומר ח"ב אה"ע, ד) ש"על פי הדין מותר לגייר את הבנים". וכן כתב הרב נחום אליעזר רבינוביץ (שיח נחום יו"ד, סח): "ברור שעצם הגירות הוא זכות גדולה שהרי הוא נכנס תחת כנפי השכינה".

ספק

הרבנים יעקב עדס, יוסף שלום אלישיב ובצלאל זולטי הביאו בעיקר את המקורות המחמירים הנ"ל (פסקי דין רבניים ח"א עמ' 375-379) אך התלבטו האם נאמרו גם בדיעבד, ומסקנתם היא:

אין בידינו להכריע שהגירות לא חלה גם בדיעבד, שאפשר שזה גופא הוי זכות לו שנתחייב בתורה ומצוות ונדבק בזרעו של אברהם אבינו, ועל כל פנים לא יצא מידי ספק גר.

גם הרב ישראל רוזן (ואוהב גר, עמ' 163) השאיר את הדבר בספק."

גם ממקורות אלה נמצא, כי ענין לנו בפלוגתא שיש לגביה דעות לכאן ולכאן ולכאן"

"מצ"ב מאמר מענין על גיור האדומים"
"גיור המוני שנעשה על ידי יוחנן הורקנוס, בנו של שמעון התרסי (או שמעון הַתַּסִּי), בן מתתיהו הכהן, בראשית ימי החשמונאים.

כידוע יש מחלוקת האם היה זה גיור כפוי או לא, והדעות חלוקות והן מובאות במאמר; ככול הנראה רובו לא היה כפוי, או שהיתה כפיה בכך, שנתנו לאדומים ברירה - גיור או גירוש.
מכל מקום, גיור המוני - בוודאי שהוא היה.

http://rotter.net/User_files/forum/55d20c2f2b14acce.doc

('חתכתי' את המאמר לחלקו הרלוונטי. המקור כאן: http://lib.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=22415 )."

"על הרב חיים-עוזר גרודז'ינסקי, בעל השו''ת אחיעזר:"

"מהויקיפדיה:
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 1863 - ה' באב ת"ש, 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה. השפיע רבות על דמותה של היהדות החרדית הליטאית.

מהויקישיבה:
רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב בית דין וילנא, מראשי הרבנים וגדולי הפוסקים באירופה בדור הקודם...
בשנת תרפ"ב, הוציא לאור את החלק הראשון של ספר השו"ת שלו, אחיעזר. החלק השני יצא בתרפ"ה והשלישי בתרצ"ט. פסקיו בספר זה נחשבים לפסקי יסוד בקרב הפוסקים שבאו אחריו, והספר נחשב עד היום לאחד מספרי השו"ת היסודיים."

בברכת יום טוב,