אז ככה, ראשית כל 'לרובא דרובא של אנשי עץ אין באמתחתם שום טענה על מנהלי החיידרים'. קראתי נכון?
הוא רואה מול עיניו מהלך דרמטי של נטישת מוסדות לימוד באמצע החיים. חזרו והתריעו. הכתובת היתה על הקיר. ו...זוג עינים עגולות נפקחות. בבב...בכלל אין להם שום טענה על אף אחד.

עכשיו הוא נזכר לספר על המיפוי המדוייק שנערך, ו..כשל.
זה כבר חוצפה מעל ומעבר. הקרבנות לא עידכנו את התליין שבכוונתם לברוח מהחבל. ועכשיו הם בבלאגן, בקשר לשיבוץ הקרבנות הנותרים בין יתר הכיתות.