2. בילדותו בחו"ל, חלם הנער: "בעודני יושב שקוע בחזיונותי וקולו של אברהם יצחק הולך וחזק - 'יבוא היום ואני אהיה גדול מאוד בתורה, אעלה לארץ ישראל, לירושלים עיר הקודש, ואייסד שם ישיבה גדולה מאוד... ובאו אלי בחורים מכל אפסי ארץ ואני אהיה ראש הישיבה".-חלום שהתגשם.

3.  הרב קוק יסד בירושלים את ישיבת "מרכז הרב". תוכנית הלימודים נכתבה לראשונה על ידי הרב דוד כהן ("הנזיר"). מגמת התוכנית הייתה להקנות לישיבה מעמד של "מכללת הכוחות הרוחניים בישראל". במסגרת התוכנית נכתב כי תחומי הלימוד יהיו: הוראת תנ"ך, חקר לשון הקודש, מדרש התורה, לימודי המסכתות כסדרן, שיטת המשפט התלמודי, תולדות הפילוסופיה הדתית ועוד. תוכנית זו הייתה חידוש נועז ומרחיק לכת בעולם הישיבות של היישוב הישן.

4.        "מגוון תלמידים למדו בישיבה בשנותיה הראשונות. כמו:

                 א. דוד רזיאל - מפקדו הראשון של האצ"ל.
                 ב. ד"ר עזריאל קרליבך - מיסדו המיתולוגי של "מעריב".
                 ג. חיים כהן - היועץ המשפטי לממשלה ושופט בית המשפט העליון.

5. חיים כהן, לימים שופט בית המשפט העליון, כתב בזיכרונותיו: "עזריאל קרליבך, בן דודי, סיפר לי ניסים ונפלאות על הישיבה בירושלים. באתי לארץ ישראל כלא ציוני, אפשר אפילו לומר כאנטי ציוני, כדי ללמוד בישיבה. את חיידק הציונות הכניס בי מורי ורבי הרב קוק... אחי ואני באנו אל הרב קוק בפעם הראשונה לסעודה שלישית בשבת... הוקסמתי מהעיניים... היתה בו מין השראה - איני רוצה לומר קדושה... למחרת היום נכנסנו אל הרב וביקשנו להתקבל לישיבה" (כהן חיים, שופט עליון, הוצאת כתר, עמ' 57-50). 

6. כדברי מאיר גורדון: "לא הייתי דתי, חשתי שתשוקת החיים שלי וסיפוקי העצמי לא השביעו את רצוני, עליתי ירושלימה לשמוע את הרב קוק והחלטתי - זה הרב שלי".

7. השקפתו הלאומית של הרב קוק, ייחודה של הישיבה באווירתה הארצישראלית והשיעורים השפה העברית, היו כר מתאים לתלמידים דוגמת דוד רזיאל, לימים מפקד האצ"ל, שהממד הלאומי עמד בראש מעייניהם. דוד רזיאל, ממייסדי האצ"ל ומפקדו, הצטרף לאצ"ל מתוך לימודיו בישיבה, כעדות אחותו אסתר רזיאל נאור: "דוד נכנס לישיבת הרב קוק... התגייס לאצ"ל... הגיגים על תחייה היו חלק ממסכת חייו".

8. בתקופת מלחמת השחרור תרמו בני הישיבה את חלקם במלחמה, הן במסגרת ארגון ההגנה והן במסגרת גדוד בני הישיבות שנקרא " גדוד טוביה" ועסק בביצורים בירושלים. ארבעה תלמידים מבני הישיבה נפלו במהלך המלחמה: יוסף אלנדב, יעקב רוזנברג, צבי רוזנטל ומרדכי דב גלצר הי"ד. זהו אחוז גבוה לישיבה כה קטנה.

9. הרוא"ה הוא למעשה המנהיג ומורה הדרך, של דור הכיפות הסרוגות ושל כל הציונות הדתית.

          הרב השתתף בהנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית על הר הצופים, בעוד הרבנים דאז ראו סתירה בין מדע ותורת ישראל. הרב קוק ראה בשילובם

          שלימות אחת. הוא אמר "הישן יתחדש והחדש יתקדש". הרב היה חותם על מכתביו: "עבד לעם קדוש בארץ הקודש".

1. מישיבת "מרכז הרב" בירושלים, צמחה תנועת בני עקיבא, מכאן הוקמו ישיבות תיכוניות של בני  עקיבא, וישיבות תיכוניות בכלל, המשלבות תורה עם השכלה כללית.

1.    משם צמחו ישיבות ההסדר, המשלבות שירות קרבי עם לימוד תורה.
2.    משם צמחו המכינות הקדם צבאיות, המיצרות את הקצינים הקרביים של צה"ל   
3.    משם צמח גוש אמונים, אשר הקים עשרות ישובים בגב ההר, ובגוש קטיף.  
4.    משם צמחו הגרעינים התורניים, אשר שינו את הדמוגרפיה בעירות הפיתוח ובשכונות.
5.    לפני זמן נוכחתי בחתונה של צנחן, בוגר מוסדות הציונות הדתית. אני איני רוקד מאז שבני יואב ז"ל  
   נהרג, אבל התבוננתי ברוקדים. מעגל גדול של רוקדים ובמרכז מעגל קטן של ארבעה גברים. החתן בבגדי חתן, יחד עם 3 מחבריו בצנחנים, שלושתם במדים עם הציציות בחוץ, כומתה אדומה על
   הכתף, כנפי צנחן על החזה, נעליים אדומות וכיפה סרוגה גדולה על הראש. ושני המעגלים, נעו    באיטיות ושרו שעה ארוכה שיר אחד, מתוך תפילת הימים הנוראים:

                   אוחילה לאל אחלה פניו
                   אשאלה ממנו מענה לשון
                   אשר בקהל עם אשירה עוזו
                   אביעה רננות בעד מפעליו.

           ואני ניצבתי דומע וברכתי: ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה, אכן כאלה הם תלמידיו של הרב קוק זצ"ל.     

   על המצבה של הרב בהר הזיתים, נחקק:

                   עלה לארץ הקודש -  בכח' אייר תרמ"ד
                   עלה ירושלימה     -  בג' אלול תרע"ט
                   עלה השמיימה      -  בג' אלול תרצ"ה

   אכן רבנו עלה, עלה ועלה במעלות הקודש. ואנו פוקדים את קברו, בכל סיור לחלקת הנביאים בהר הזיתים.  הרב קוק , הכהן הגדול מאחיו, חלם לשרת בקודש, ככהן בבית הגדול והקדוש, ולא זכינו.