תוכנית חדשה בצה"ל נגד העריקים: אלפי מסרוני אזהרה נשלחו לטלפונים הניידים שלהם, ובמקביל הצבא קיבל אישור ממשרד המשפטים ליזום תיקון לחוק, שיאפשר הטלת סנקציות חמורות על עריקים מצד משרדי הממשלה. על הפרק: אי חידוש רישיון נהיגה, תעודת זהות ודרכון, שלילת הטבות בדיור ומלגות לימודים ואיסור על קבלת רישיון נשק. יישום הסנקציות החדשות תלוי בהליך חקיקה.
בנוסח ההודעה שנשלחה לעריקים נכתב: "שלום, על פי רישומי הצבא, הנך מבצע עבירה של היעדרות מהשירות ללא רשות, הגוררת גם רישום פלילי. משך העונש הצפוי לך ייגזר בין היתר ממשך ההיעדרות המבוצעת על ידך. עליך להסדיר את מעמדך באופן מיידי בטלפון או בכתובת המייל הבאים".
גורם בכיר באכ"א האמון על הנושא אמר ל-ynet כי מאז שליחת המסרונים, התקבלו בצבא פניות רבות מצד עריקים שביקשו להסדיר את מעמדם במטרה לסיים את תקופת עריקותם. תקופת עריקות בצה"ל מתחילה מיום ההיעדרות ה-21 של החייל מיחידתו, ועד אז הוא נחשב נפקד. לפי נתוני צה"ל, יש כיום כ-3,000 עריקים, מספר יציב יחסית שמתעדכן באופן תדיר על ידי חיילים שנכנסים לתקופת עריקות, לאלה שחוזרים לצבא. יחד עם זאת, לפי הקצין מאכ"א נרשמה ירידה של כ-20% במספר העריקים לעומת שנת 2013, ומרבית העריקים (75%) הם חיילים בשירות חובה בשנתם הראשונה. השאר הם חיילי מילואים, ויש רק כמה עשרות בודדות של עריקים לתקופות של 9-8 שנים ויותר. מרבית העריקים שמסדירים את מעמדם ומרצים את עונשם חוזרים לאחר מכן להמשך שירותם הצבאי.
באכ"א מתכוונים שלא להסתפק בשליחת המסרונים. בצה"ל התעודדו מהחקיקה המוצלחת שהוביל בקדנציה הקודמת ח"כ יוני שטבון, שלפיה סטודנטים עריקים לא יקבלו מלגות לימוד מהמדינה, ויוזמים בימים אלה הרחבה לחוק. "בדיון שקיימנו עמם לפני כמה שבועות, היועצים המשפטיים של הצבא קיבלו אור ירוק ממשרד המשפטים ליוזמה שלנו לקדם הצעת חוק לפיה המדינה לא תעניק שירותים לעריקים", ציין הקצין. לפי היוזמה, משרדי הממשלה השונים לא יחדשו או ינפיקו דרכונים או תעודות זהות לעריקים, ידחו בקשות להקלות מס או הטבות בדיור ואף לא יחדשו רישיונות נהיגה.
בנוסף, תיחסם הדרך לעריקים שיבקשו לעבוד במשרות ציבוריות והם לא יוכלו לחדש או לקבל רישיון להחזקת נשק. "צריך שיד אחת לא תיתן למי שבצד השני לא מילא את חובתו", הסביר הקצין. יחד עם זאת. הקצין ציין כי אין כעת כוונה למשל להחמיר את הענישה נגד עריקים, שמגיעה כיום עד שנתיים מאסר בפועל, אך בבתי הדין הצבאיים נוטים השופטים להקל על עריקים ולשלוח אותם לשבועות עד חודשים בודדים בכלא הצבאי. לעיתים העריקים לא נענשים כלל, אם הגיעו למשפט עם עורך דין מנוסה ומומחה בתחום.
לדברי הקצין, "סוגיית העריקים היא נושא מהותי משום שזו תופעה חברתית פסולה שזוכה לשיח ציבורי. האינטרס בסופו של דבר של יוזמת החוק הוא לא ההרתעה או החקיקה, אלא השילוב של העריקים בחזרה בצבא. אנו מודעים לזה שהעריקות נובעת מבעיות וממצבים שונים ומטפלים בהם בהתאמות שונות, כמו ביקורי בית שאנו עושים בבתי העריקים".
הקצין ציין עוד כי "65% מהעריקים מסדירים את מעמדם מול הצבא ואנו נשארים עם הגרעין הקשה, חסרי מוטיבציה לחלוטין להשלים את שירותם הצבאי. אי-אפשר לנהל איתם שיח וסביר שהם יחזרו מעריקות לעריקות נוספת. אנו שמים לב לנסיבות חיים מיוחדות כגון הקמת משפחה, ועדיין ממצים את הדין עם הנפקדים והם נושאים בתוצאות. יש גם הבחנה מבחינת אכיפת החוק בין עריקים ומשתמטים. משתמט לא מנסה אפילו להיכנס לצבא ולכן ייענש ביתר שאת. בנוסף, קשה יותר לאתר משתמט משום שלפעמים כלל אין לנו את הפרטים שלו".