בין כסא לעשור יום חמישי ד' תשרי תשע''ו

לתלמידותיי היקרות
בנות ובוגרות הסמינר והוריהן הי''ו

אפתח בדברי תודה להשי''ת על שזיכני במשך השנים להיות עבד ה' להקים ולייסד את המסגרת של הסמינר שלנו, ולהנחיל לתלמידות הסמינר דרך חיים ושאיפות טהורות לעבודת ה' ית' בדרך להקמת בתים של תורה כדי שיתחנכו להתמסר לכך שהבעלים יוכלו להיות פנויים ללימוד התורה הק', כאשר אתן הבנות היקרות נושאות בעיקר הנטל של עול הפרנסה וגידול הילדים, ויה''ר שאכן תרוו נחת דקדושא מכל יוצ''ח לאוי''ט ושנים מתוך בריות גופא ושפע ברכה והצלחה והרחבת הדעת.

אלא שעתה התברר למפרע, שכבר לפני שנתיים, ויותר מכך בשנה האחרונה לאחר שנפלתי למשכב, הרי שגורמים שמחוץ לסמינר, ובכללם עסקנים מהשורה הראשונה שבאו לבקר אותי בימי חוליי וכביכול הפגינו כלפיי דאגה מסורה לבריאותי, ולתדהמתי הרבה גם זכו לשיתוף פעולה מלא של אנשי צוות לא הגונים )בלשון עדינה( מתוך הסמינר, אנשי צוות כאלו שלאורך השנים דאגתי להם וסמכתי עליהם ושפעלו מכוחי ומכוח סמכותי כמנהל הסמינר, וגם הם פעלו וקשרו קשר לעשות הכל מאחורי גבי ולנשל אותי מכל סמכויותיי כמנהל הסמינר, והוציאו ממני בעורמה חתימה על התפטרות ויציאה לפנסיה בשם הדאגה לעתידי, בלא שהעליתי על דעתי שאנשים מן השורה מסוגלים לעשות מעשה נבלה שכזה ולכן לא יכולתי להבחין מה עומד מאחורי תרמית זו.

ואכן מיד כשהעמידו אותי על משמעות החתימה, הרי שמיד הבהרתי שחתימתי הייתה בטעות עקב גורמים שהטעו אותי במעשי שקר ורמייה, אלא שבתכנית מרושעת ניצלו את האימון שרחשתי כלפיהם ונתנו ידם למעשה גניבה המנוגד לדעת תורתנו הקד'.

ולא די להם בזאת, אלא הוסיפו חטא על פשע ומינו במחשכים מנהלת לסמינר )כאשר כבר מהרגע הראשון התנגדתי למינוייה עקב אי התאמתה לרוח שהייתה עד היום בסמינר,( וכל זאת באמצעות השליטה שיש להם בעיריית בני ברק, והציגו זאת בפני המורות והתלמידות כאילו הרב מאיר ממשיך להיות המנהל, וכל תפקידה בסמינר כביכול, אינו אלא לעזור לרב מאיר בתקופת חוליו, ועוד
הוסיפו בדברי שקר לומר בשמי כאילו הסכמתי לקבל את עזרתה, כמו''כ היא קיימה אסיפת מורות ללא הסכמתי וידיעתי, ובמעמד הפתיחה הודיעה שכביכול אני מברך על הכינוס, וברגע שהרב מאיר יחזור, הרי שהיא מיד תפנה את מקומה.

ולדאבון הלב מה שמתברר היום, שכבר מלכתחילה פעלה בשיתוף פעולה מטעם אותם גורמים הרוצים והעושים הכל לחבל ולהרוס את כל מה שהוקם על ידי בעזהשי''ת ושמסרתי נפש של ממש על כך לאורך השנים.

אין דרכי במלחמות, ואני מאושר על כך שאיני מהרודפים אלא מהנרדפים, ומצדיק אני עלי את הדין באהבה גמורה וכל מה שעושה הקב''ה לטובה הוא עושה, וככל הנראה מה' יצא הדבר שלא יהיה עלי אחריות לעת עתה על מקום שכזה שבו חלק מצוות ההוראה שבסמינר לדאבון כל לב הוכיחו מעבר לכל ספק שאינן ראויות להיות דמויות חינוכיות לבנות הסמינר, אבל זה לא פוטר אותי מלהעמיד דברים על דיוקם: ואני אכן מכחיש בכל תוקף את השמועות בעבר או בעתיד כאילו התכוונתי להתפטר מן הסמינר וכל עוד הדברים נתונים לשיקול דעתי מחזיק אני ע''פ תורתנו הק' בזכותי ובחובתי להמשיך ולנהל את הסמינר.
ומאחר ועלי הוטלה האחריות על האווירה והרוח של הסמינר שאיליו נשלחו התלמידות ע''י הוריהן הי''ו, וכל זאת בתקווה שאכן הדברים יתנהלו כפי שהם התנהלו לאורך השנים באווירה מיוחדת ונפלאה, רואה אני חובה קדושה מתוקף אחריותי להודיע בזאת ,,, ''שלעת עתה, כל זמן שהדברים לא חוזרים לקדמותם כפי שהיה, מחובתי לומר מתוקף אחריותי כמנהל הסמינר, שכל איש החרד והירא לדבר ה' ולחינוך בנותיו היקרות, הרי שלא ראוי שבנותיו תתחנכנה במקום בו חלק מהמחנכות נגועות בהשחתת המידות והם נוטלות חלק בלתי נפרד במעשי רשע מהדיוטה התחתונה ליטול ברמייה ובגניבה מערכת שנבנתה בעמל ויגיעה של שנים מזולתם ולהיות כפויות טובה על כל מה שקיבלו מכוחי ומסמכותי כמנהל הסמינר'' וייתן ה' במהרה שהדברים ישתנו לטובה ויוכלו לחזור וללמוד במסגרת הסמינר כימים ימימה.

מחובתי לציין עוד עובדה חשובה, שכל השלוחים שבאו בשמו של מרן ראש הישיבה הגראי''ל שטיינמן שליט''א בעניין מינוי נוסף בסמינר, ציינו בהוראתו של מרן שליט''א במשפט הראשון: ''שלא ייעשה שום מינוי בסמינר ללא הסכמת הרב מאיר'' ולא הייתה שום סיבה בינתיים שהוראה זו תשתנה, וכל מילה נוספת מיותרת.