מסכת אבות פרק ה משנה ח
חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה.פירש הברטנורא:
ענוי הדין - שיודעים להיכן הדין נוטה ומעכבין ואין פוסקין אותו:
עוות הדין - לזכות את החייב ולחייב את הזכאי:
ועל המורים בתורה שלא כהלכה - לאסור את המותר ולהתיר את האסור:
------------
גמ' שבת דף ל''ב ע''א
בעון עינוי הדין ועיוות הדין וקלקול הדין וביטול תורה חרב וביזה רבה ודבר ובצורת בא ובני אדם אוכלין ואינן שבעין ואוכלין לחמם במשקל דכתיב (ויקרא כו, כה) והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית וגו' ואין ברית אלא תורה שנאמר (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה וגו' וכתיב (ויקרא כו, כו) בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים וגו' וכתיב (ויקרא כו, מג) יען וביען במשפטי מאסו:
פירוש רש''י:
עינוי הדין - שמאחרין הדיינין לדונו ולא לשם שמים אלא לאחר שהוברר להן הדין משהין אותו:
עוות הדין - שמעוותין אותו מזידין:
קלקול הדין - שלא היו מתונין בו לעיין כל צרכן ונתקלקל מאליו:
חרב וביזה רבה כו' - דכתיב נקם ברית ואין ברית אלא תורה דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה והגית בו יומם ולילה וכתיב חרב ועל ידי חרב דהיינו משלחת גירוי מלחמה הביזה באה וכתיב ושלחתי דבר הרי דבר וכתיב בשברי לכם מטה לחם הרי בצורת וכתיב בסוף כל הקללות יען וביען במשפטי מאסו הרי עינוי ועיוות וקלקול בכלל:
אף פעם לא הבנתי באופן כל כך מחריד את המשמעות של ''חרב באה לעולם''
עכשיו שרואים שאנשי החרב מדעא''ש והאסלם הקיצוני מעדיפים את שיטת הרציחה הזו בגלל המשמעות הפסיכולוגית שלה והאימה היתירה שהיא מפילה על הבריות, מבינים ביתר שאת את המילים חרב - באה - לעולם
לא סתם הרג או מגיפה, אלא פחד וחרדה או מה שנקרא בשפה המקצועית ''איבוד תחושת הביטחון האישי במעגלים נרחבים''
שרעקלאך 
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
