אבל בעולם התורה והישיבות: מבית החולים 'ברזילי' באשקלון מגיעה הבשורה הקשה על פטירתו של ראש ישיבת גרודנא הגאון רבי דב צבי קרלשנטיין זצ''ל מגדולי ראשי הישיבות בדורנו, ובעל ה'מעגלי צדק' על הש''ס והתורה כשהוא בן 81 בפטירתו.

בשנה האחרונה נחלש ראש הישיבה, וחדל למסור את שיעוריו בישיבה, הוא היה ספון בביתו ואושפז מספר פעמים בבתי החולים שמצבו הבריאותי יודע עליות ומורדות, תלמידיו הרבים העתירו כל העת בתפילה לחיזוק בריאותו השלמה, אך לאחר שאושפז בבית החולים לשם פונה ביום רביעי בשבוע שעבר לפנות בוקר לאחר החייאה ממושכת הוא השיב את נשמתו ליוצרה למגינת לב אלפי תלמידיו.

עם היוודע פטירתו הוסרה הפרוכת בהיכל הישיבה בקרית פוניבז' באשדוד, וקולות בכי של תלמידיו נשמעים בהיכל הישיבה.

מסע הלוויה צפוי לצאת מהיכל הישיבה באשדוד להר המנוחות בירושלים שם ייטמן לצד רעייתו ע''ה ובנו הגר''ח קרלנשטיין זצ''ל. 'בחדרי חרדים' ימשיך לעדכן סביב מסע הלוויה.

מתולדותיו של ראש הישיבה זצ''ל

הגרד''צ זצ''ל נולד בצום י''ז תמוז תרצ''ד בשכונת שערי חסד בירושלים לאביו הרב ירוחם פישל קרלנשטיין זצ''ל שהיה מנהל ומייסד תלמוד תורה 'זכרון מאיר' בבני ברק ולאמו מרת עשירה דבורה רייכל ע''ה לבית משפחת פרוש. אבי סבו הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ''ל, שאת שמו הוא נושא, עלה מפולין לירושלים ושימש בה אב בית דין. סבו מצד, הרב מנחם מנדל פרוש זצ''ל היה השוחט ובודק של ירושלים.

בהיותו ילד עברו בני המשפחה להתגורר בבני ברק. בגיל צעיר מאוד החל ללמוד בישיבת פוניבז', שם היה מתלמידיו הקרובים של הרב מפוניבז' הגרי''ש כהנמן זצ''ל ושל ראשי הישיבה הגראמ''מ שך זצ''ל והגר''ש רוזובסקי זצ''ל ואף היה מבאי ביתו של בעל ה'חזון איש' זצ''ל. .

כבר בישיבת פוניבז' נודעה גדלותו הגדולה בעומק העיון ובלימוד בהתמדה מופלאה, ראשי הישיבה היו מתנצחים עמו בעומקה של תורה והוא הפך לחביבם.

כשהגיע לפרק האיש מקדש נלקח כחתן לרעייתו הרבנית פסיה ע''ה אצל הגאון רבי שמואל ברוך ורנר זצ''ל שכיהן כאב בית דין בתל אביב.

בשנת תשכ''ב, בהיותו בן 28 בלבד הוציא ראש הישיבה זצ''ל את ספרו הראשון - 'מעגלי צדק' על מסכת מגילה ומסכת חלה, וזכה להסכמותיהם של הרב מפוניבז' גאב''ד טשעבין, ובעל ה'קהילות יעקב הסטייפלער ועוד. הרב מפוניבז' כתב בהסכמתו: ''ואני רואה בע''ה גדולות ונצורות בעתידו להגדיל תורה ולהאדירה''. מאז הוציא הגרד''צ לאור עשרות ספרים נוספים בסדרה, על מסכתות נוספות ועניינים שונים בהלכה, באגדה תורה ומוסר.

בשנת תשכ''ו מונה על ידי הרב מפוניבז' זצ''ל לעמוד בראשות ישיבת גרודנא שאותה הקים בקרית הישיבה באשדוד במשך למעלה מחמישים שנה הרביץ תורה לאלפי תלמידיו הרבים במסירות נפש של ממש והעמיד תלמידים רבים בכל קצוי תבל המכהנים בתפקידים תורניים.

שיעוריו הנודעים הפכו לשם דבר בעולם הישיבות, ואף שיחותיו שהיו מושכות אליהם שומעים רבים, ובפרט השיחה המפורסמת אותה היה מוסר בליל ט' באב בהיכל הישיבה.

ייסורים רבים היו מנת חלקו של הגרד''צ זצ''ל במשך כל שנות חייו - רעייתו הרבנית ע''ה ששימשה כמנהלת בית הספר בית יעקב לבנות ''חורב'' בעיר אשדוד נפטרה בט''ו בשבט תשנ''ו, בעת לכתה לבית הספר היא נהרגה בתאונת דרכים קשה סמוך לביתה.

בחייו שיכל גם את בנו יחידו הגדול - הגאון רבי חנוך העניך קרלנשטיין זצ''ל שכיהן כר''מ בישיבת היכל התורה פרשבורג בירושלים וחיבר את הספר ''חק המלך'' על הרמב''ם, ספר מראי מקומות על רוב מסכתות התלמוד וספרים נוספים, ורבים אמרו כי עדיו להיות כאחד מגדולי ישראל אך מחלה קשה הכריעה אותו והוא נפטר בכ''ב אלול בשנת תשנ''ט.

הקשר עם גדולי הדור

לאחר פטירתו של מורו ורבו הגראמ''מ שך זצ''ל מנהיג הציבור הליטאי שמר הגרד''צ רבות על הדרך שהנחיל בכל דבר ודבר היה מזכיר את דבריו, לאחר מכן היה מקורב לפוסק הדור הגרי''ש אלישיב זצ''ל עמו היה מתייעץ על כל צעד ושעל הגרי''ש כיבדו והעריכו ואף קיים לישיבה שמחת בית השואבה בחצר ביתו ברחוב חנן בירושלים, לאחר פטירת הרב אלישיב התייעץ בכל ענייני הישיבה עם הגר''ש אויערבך.

סביב הגרד''צ זצ''ל באשדוד התאגדה ברבות השנים קהילת אברכים המונה מאות משפחות. מוסדות הקהילה מונים את בתי הכנסת ''אבי עזרי - המרכזי'' ''משמר הלוי'' ו''משכן חנוך'' ברובע ג', ''זיכרון יוסף'' ו''בית שלמה'' ברובע ז' באשדוד. תלמוד תורה ''מאיר עיני ישראל'', ישיבה קטנה ''קדוש יעקב'', כוללי אברכים, בית ספר יסודי לבנות ''חורב'', וסמינר בית יעקב. בחורף תשע''ב הוקמה ברובע א' באשדוד הישיבה הגדולה ''זיכרון קדושים''.

הגרד''צ קרלנשטיין זצ''ל הותיר אחריו דור ישרים מבורך בתו הגדולה המשמשת מנהלת בית הספר בית יעקב באשקלון, נשואה לגאון רבי משה שמידע, המכהן כראש ישיבה בישיבת גרודנא. בתו הנשואה לגרב''מ אטינגר, ראש ישיבת כנסת יחזקאל באלעד. בתו הנשואה לגר''א אייזנטל, ר''מ בישיבת גרודנא וראש כולל 'זיכרון יוסף'.