Posted by: חיים ולדר in דעות, חרדים 20 בנובמבר 2015 0

מדוע ביצעו אנשי דאע''ש את התקפת הטרור הנוראה בפריז? לשרת החוץ של שוודיה, מרגוט וולסטרום, הייתה תשובה ברורה ומידית עוד בטרם יבש הדם. ''ישראל היא זו שגרמה את הטרור בפריז. כרגע הפלסטינים רואים שאין להם עתיד. אנחנו צריכים לקבל גם התנהגות נואשת או אלימות מצדם'', אמרה השרה, ובכך נתנה דה-לגיטימציה לטרור נגד ישראל.

מובן משרד החוץ נזעק להגיב על דברי הבלע הללו. ''דברי השרה גובלים באנטישמיות'', אמרה סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, ''האופן הבוטה והנאלח שבו היא קושרת בין הפיגועים בצרפת לבין ישראל הוא לא פחות מעלילת דם''.

השאלה המנקרת היא איך העזה שרת החוץ השוודית ''להסביר'' בצורה מעוותת כזו את התקפת הטרור, בעוד ארגון דאע''ש עצמו כלל לא הזכיר את ישראל, והצהיר מיד לאחר הפיגועים כי ביצע את התקפת הטרור כתגובה להפצצות חיל האוויר הצרפתי בסוריה.
דאעש

2.
ברוך בואכם לעולם שכולו שקר. עולם שבו לא חשוב מה אתה אומר, כמה זה רחוק מהמציאות, מההיגיון ואפילו ממראה העיניים, משום שיש מולך מיקרופון, ואנשים מצטטים אותך, ולכן אתה יכול לומר באופן חופשי את כל העולה על רוחך.

אחד הקטעים ההזויים שפורסמו לאחרונה בתקופת הדקירות, היה בקשר לכתב ערבי העובד בשירות ה-BBC האנגלי, שדיווח בשידור חי על חיסול מחבל בשער שכם. הכתב דיווח נרגשות שהערבי נורה על-אף שלא החזיק כל סכין בידו. הוא לא העלה על דעתו שבמקביל לדיווח שודרו תמונות מהאירוע, ובהן נראה המחבל אוחז סכין, רץ כאחוזטירוף לעבר חייל במטרה לדקרו – ואז נורה.

המנחה (היושב בלונדון) אומר לכתב הערבי: ''תשמע, אתה מדווח על משהו, אבל כולנו רואים דברים הפוכים''. זהו מקרה נדיר שבו כתב או פוליטיקאי נתפס בשקר בשידור חי, אבל כל השאר מטפטפים ומחדירים כל העת ארס ורעל נגד ישראל, ולמרבה הצער – גם מצליחים.

מחבל שכם

3.
בפרשת השבוע הקודמת קראנו: ''אלה תולדות יצחק בן אברהם – אברהם הוליד את יצחק''. אומר רש''י: ''לפי שהיו ליצני הדור אומרים, מאבימלך התעברה שרה, מה עשה הקב''ה? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם''.
וידועה השאלה – מדוע צריך היה להתייחס לאמירה כזו? הרי ברור שמדובר בדברי ליצנות. כלום העובדה שאישה מעל גיל 90 נפקדת, הסתדרה בהיגיון שלהם, שהם מנסים להסביר בהסברים מלומדים שלא היה כאן כל נס? כלום העובדה שישמעאל נולד מאברהם אינה מוכיחה ששרה היא הייתה העקרה?

והתשובה על כך היא שליצני הדור כלל אינם צריכים היגיון. כל מטרתם היא להסיח את הדעת ולתת הסברים אחרים, לא משנה כמה יהיו מנותקים מהמציאות.

4.
כידוע, ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות. שורש המילה 'בידור' הוא פיזור (כמו שיער המתבדר ברוח, לדוגמה). כאשר מישהו משמיע תוכחת מוסר, כזו שמתיישבת על לב השומעים, די בהערה אחת שמסיטה את הדיון למקום אחר, כדי להפיג את הרושם של הדיבור הקודם.
דוגמאות מצוינות לכך הן התיאוריות ''המדעיות'' לבריאת העולם.

כל מיני תיאוריות חסרות ביסוס אודות בריאת העולם, הנסמכות בעיקר על דמיונם של ה''מדענים'', ולמעשה הן נדרשות להרבה יותר ''אמונה'' מאשר אמונה פשוטה שיש מנהיג לבירה ויש בורא לעולם.

המדענים הללו אינם אלה ''ליצנים''. הם ישמיעו כל דבר שטות, ובלבד להרחיק את בני האדם מהאמונה בבורא העולם. הם מסיחים את הדעת מהאמת הפשוטה שהייתה ברורה לרוב הדורות, לטובת תיאוריה טיפשית, חסרת ביסוס והיגיון. כפי שאמרנו, זה בכלל לא משנה. העיקר שישיגו את אפקט ה'בידור'.

וכאן ראוי לחדש ש'ליצנות' אינה דווקא משהו מצחיק. למעשה, ליצנות יכולה להיות משהו רציני מאוד. היא יכולה לבוא בכסות ''מדעית'', והיא, תתפלאו לשמוע, יכולה לבוא אפילו במסווה של קנאות יוקדת.

5.
אל תזלזלו בליצנות. ואם אתם רוצים דוגמה לאפקטיביות שלה, קחו את העיסוק ב''אלימות החרדית''. אם תשאלו את אזרחי ישראל החילוניים, איזה ציבור הוא הציבור האלים ביותר בישראל, הם יאמרו – ''החרדים''.

האמת היא שהחרדים הם הציבור הכי פחות אלים, לא רק בישראל, אלא בעולם כולו. כל שצריך זה להביט בנתונים המשטרתיים ובבתי הכלא ולהבין שמספר החרדים הפועלים באלימות אמתית, הוא אפסי כל כך, עד שאפילו אינו נכנס לסטטיסטיקה. לא בכדִי אין תחנת משטרה בריכוזים החרדיים. פשוט אין צורך בה.

אז מדוע חילונים (וגם חרדים חדשים שמשום מה אוהבים לבקר את כור מחצבתם), חושבים באמת ובתמים שהציבור שלנו אלים, בעוד הנתונים הפשוטים מעידים להפך?

זה משום שהסיקור התקשורתי שניתן לשריפת פחים או להפגנות חרדיות, וגם למקרים של מריבות ציבוריות כאלה ואחרות, הוא עצום כל כך, שזו התחושה שניתנה לכל מי שמחובר לכלי התקשורת. לפעמים אני מתווכח עם אנשים ''משלנו'' שמאמינים יותר מדי לתקשורת, ועד שאיני מביא לפניהם נתונים סטטיסטיים על אפסות האלימות אצלנו, הם לא מקבלים את העניין. גם לאחר מכן הם יביאו את ה''לבן'' שזרק זה ואת המכות שחלקו לזה – מקרים בודדים שמבחינה ציבורית אינם יכולים אפילו להיכנס לסטטיסטיקה, ובוודאי לא להדביק אלימות לְציבור.
הנה, תבינו, ליצנות מצליחה לחלחל, לפזר, להסיח את הדעת – ובעיקר להסתיר את האמת.

6.
ואני נדרשתי לביטוי ''ליצני הדור''. מה עניין ''הדור'' כאן? מדוע לא משתמשים במילה ''ליצנים'', וזהו? מהי החשיבות הזו שנותנים להם?
לזה שמעתי הסבר נפלא מבני, הרב משה שיחי': דיבור זה, אם אברהם ויצחק הם אב ובנו, לא היה ליצנות של מה בכך, אלא איום של ממש על שושלת הדורות, על המשכיות עם-ישראל. כי אם יצחק אינו בנו של אברהם, שרשרת הדורות ניתקת, וכבר אין רציפות של נצח ישראל. זו הסיבה שהקב''ה טרח ליצור דמות דיוקנו של אברהם ביצחק: משום שהייתה בזה חשיבות לדורי דורות.

7.
וזה מביא אותי לישורת האחרונה.

חִשבו על עוד תואר שכולל את המילה 'הדור'. מה שיצא לכם זה 'גדולי הדור'. כלומר, ליצני הדור אינם הליצנים שחשבנו עליהם. הם לא יושבים באיזו מאורה ומספרים בדיחות זה לזה. הם מכוונים גבוה. הכי גבוה. ל'נצח ישראל', להמשכיות עם-ישראל ולהמשכיות מסירת התורה.
משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.

קיומו של עם תלוי בשרשרת מסירה רצופה ומסודרת, מדור אחד למשנהו. בימינו, שרשרת זו מועברת על-ידי המכונים 'מעתיקי השמועה' – מרן החזון-אי''ש זצוק''ל, מרן הגרא''מ שך זצוק''ל, מרן הגרי''ש אלישיב זצוק''ל, ויבדלחט''א מרן ראש הישיבה הגראי''ל שטינמן, יאריך ה' ימיו ושנותיו בבריאות איתנה.

''ליצני הדור'' אינם עוסקים בקטנות. הם מכוונים ישר אליהם. ובכל דור ודור היו קבוצות ויחידים שמשמיעים דברי ליצנות לא מצחיקים כלל – ומכוונים היטב נגד מעתיקי השמועה. היו ''משכילים'' שעשו זאת והיו ''קנאים'' שעשו זאת. הסכנה של אלה כמו של אלה הייתה ליצנות, בידור, פיזור, הסחת הדעת והפסקת שושלת מעתיקי השמועה, במטרה לפזר את העם לכל עבר.