לקראת חג החנוכה שיחל בביום ראשון בלילה, אתר חזון יצחק מביא לכם הלכות המצויות בחג החנוכה מתוך ספרו של מרן הראשל''צ הרב יצחק יוסף, דיני אורח בחנוכה, בחורי ישיבות הגרים בפנימיה, זמני ההדלקה ביום שישי ומוצש, על הניסים, אכילה קודם הדלקה ועוד.

חזון יצחק 02/12/2015 15:34

עשיית מלאכה בימי החנוכה שלא בזמן ההדלקה

יש נשים שנהגו שלא לעשות מלאכה בכלל בחנוכה, ויש לבטל מנהגן, כי הבטלה מביאה לידי שעמום. ומכל מקום יש אומרים שטוב לנשים להימנע ממלאכות כבדות, כגון טויה וכביסה, שיש בהן טירחא, על כל פנים ביום ראשון ושמיני של חנוכה. אבל האנשים אינם נמנעים משום מלאכה.

מסיבות חנוכה

יש נוהגים שבמסיבות הנערכות באולמות בלילי חנוכה, שמשמיעים בהם דברי תורה לקרב את ישראל לצור מחצבתם, להדליק נרות חנוכה עם ברכה בשם ומלכות, משום פרסומי ניסא, ויש להם על מה שיסמוכו. דמאחר וקהל רב מתאסף במקום, לא גרע מבית הכנסת שמדליקין בו נרות חנוכה לפרסומי ניסא. ומה טוב להתפלל שם ערבית בצבור, מיד לאחר ההדלקה. וכפי שנוהגים בבתי כנסת.

שבת חנוכה

בשבת חנוכה יש שנהגו להרבות במאכל מסוים לכבוד חנוכה, וכן בשבת ראש חודש לכבוד ראש חודש. ובשבת חנוכה שחל בה ראש חודש להרבות בשני מינים נוספים. ויש בזה משום פרסום הנס של חנוכה. וכל זה אינו חיוב מן הדין.

הדלקת הנרות ודיני השמן והפתילות

צריך להיזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה, כי היא מצוה חביבה עד מאד, שיש בה משום פרסום הנס בהודאה לה' יתברך על הנסים שעשה לנו, והעושה כן זוכה לבנים תלמידי חכמים (שבת כג

זמן הדלקת הנרות הוא בצאת הכוכבים, לא מאחרין ולא מקדימין.

מי שהוא טרוד ביותר, ואינו יכול להדליק נר חנוכה בצאת הכוכבים, והוא שעת הדחק, יכול להקדים ההדלקה מפלג המנחה, רק שיזהר שיתן שמן כשיעור שידלק חצי שעה אחר צאת הכוכבים. אבל בלא שעת הדחק אין להקל להדליק נר חנוכה קודם צאת הכוכבים.

מי שטעה והדליק בלילה הראשון ב' נרות, או שהדליק בלילה השני ג' נרות, יצא ידי חובתו, ואין צריך לחזור ולהדליק לפי הראוי לאותו לילה. ואם חוזר להדליק כפי מנין היום, ומברך, הוה ליה ברכה לבטלה, אחר שיצא כבר ידי חובה.

הדר בבנין קומות, מצוה שיניח נרות חנוכה בחלון או במרפסת, או בגזוזטרא הסמוכה לרשות הרבים, כדי לקיים פרסומי ניסא. ואפילו אם החלון נמצא למעלה מעשרה טפחים מקרקע הדירה.

טוב להניח נרות החנוכה בתוך בית מנורה של זכוכית ולהעמידם במרפסת, כדי שייראו לעוברים ושבים שברשות הרבים.

אם הוא גר בקומה שהמרפסת גבוהה מקרקע רשות הרבים עשרים אמה (9.60 מטר), יניח הנרות בפתח הדירה מבפנים, הואיל ואין בזה היכר כל כך לבני רשות הרבים. אך אם יש בנינים ממול דירתו, והשכנים בבנין ממול רואים את הנרות שבחלון, ידליק בחלון לפרסם הנס לשכנים.

בזמן הזה שהרבה מדליקים בתוך הבית מבפנים, ואין שום היכר לבני רשות הרבים, אף על פי שיש לחצר כמה פתחים אין צריך להדליק אלא בפתח אחד בלבד. וכן המנהג פשוט. מי שנאנס ולא הדליק לילה אחת, אין לו תשלומין למחר, אלא מדליק למחר כמספר הנרות שמדליקים כל העולם.

מי ששכח ולא בירך שהחיינו בלילה הראשון על נר חנוכה, ונזכר רק לאחר חצי שעה מההדלקה, יברך בליל שני בשעת ההדלקה, או תוך חצי שעה להדלקת נר חנוכה. ואם שכח גם אז, יש לו תשלומין כל שמונה, בשעת ההדלקה או תוך חצי שעה להדלקה, ולא יותר.

יש אומרים שצריך לומר ''הנרות הללו וכו''' קודם שיברך ברכת ''שעשה נסים'', אולם אין זה נכון להפסיק בין הברכות, אלא יאמר כן אחר כל הברכות ואחרי שהדליק נר אחד. ואחר כך יאמר מזמור שיר חנוכת הבית וכו'.

בעת שמדליק נרות חנוכה לכתחלה יש לו לקבץ את כל בני ביתו הסמוכים על שולחנו שיהיו נוכחים בשעת הברכות וההדלקה, כדי לפרסם הנס, ומי שלא הדליק בתחלת הלילה, והגיע לביתו בשעה מאוחרת, וכל בני הבית כבר נרדמו, אם אפשר יעיר אחד או שנים מבני הבית, כדי שישמעו ממנו ברכת ''להדליק נר חנוכה'', ואם אי אפשר להעירם, יברך וידליק נר חנוכה.

מותר להשתמש בשמן של שביעית להדלקת נר שבת הואיל ונהנה מן האור, ויכול גם לברך על הדלקת נרות שבת בשמן של שביעית. ובנר חנוכה יש אומרים שאסור להשתמש בשמן של שביעית, שהרי אסור להשתמש לאורה, והתורה אמרה לכם יהיה לאכלה ולא להפסד. ויש שמתירים וסוברים שגם קיום מצוה חשיב צורך האדם להשתמש בשמן של שביעית. ולכן כשאין לו שמן אחר זולת שמן של שביעית, יכול לקיים מצות נר חנוכה בשמן של שביעית, ויכול גם לברך על הדלקה זו.

שמן של ''היתר מכירה'' אין בו קדושת שביעית, ומותר להדליק בו נר חנוכה גם כשיש לו שמן אחר. שאין דין שביעית נוהג בפירות של גוים, בין להקל בין להחמיר. וכן הסכימו עם מרן הבית יוסף כל חכמי צפת בדורו.

אין צריך להחליף את הפתילות של נרות חנוכה בכל ערב בפתילות חדשות, אלא מדליק אותם עד שיכלו, ואדרבה הרי נוחים הם להדלקה יותר מחדשים. ומכל מקום יש נוהגים לקחת פתילות חדשות בכל לילה, זכר למקדש.

מה שמצוי כיום שיש נרות שבעת שמדליקין אותן הם מפיצים ריח טוב עם ההדלקה. וכן יש נרות שבעת הדלקתן משמיעין קול נגינה, אין בזה שום חשש להשתמש בהם לצורך נרות חנוכה, ואינו בכלל האיסור להשתמש לאורה.

יש מי שרצה לאסור לצלם את נרות החנוכה, או להתחמם בנרות חנוכה, כי איסור השתמשות בנרות חנוכה כולל גם שאר השתמשויות, ולא רק להשתמש לאורה. ולדינא מותר לצלם נרות חנוכה וכדומה, ואינו בכלל השתמשות בנרות חנוכה.

הדלקה בבית הכנסת

אין יוצאים ידי חובה בהדלקת נרות חנוכה שבבית הכנסת, ואף המדליק בברכות בבית הכנסת, חוזר ומדליק בביתו, שמצות חנוכה נר איש וביתו. . וחוזר ומברך את כל שלשת הברכות לפני הדלקתו, כדי להוציא את בני ביתו ידי חובתם.

אם הוא גר לבד בביתו, והדליק נרות חנוכה בבית הכנסת במעמד הצבור בלילה הראשון ובירך שלשת הברכות, כשמדליק בביתו לא יברך אלא ברכת להדליק נר חנוכה בלבד, ולא יחזור לברך בביתו שעשה נסים ושהחיינו, מפני שכבר בירך ברכות שעשה נסים ושהחיינו, ויצא ידי חובה.

יש מי שכתב שקהל השומעים בבית הכנסת ברכת שהחיינו בליל א' דחנוכה מפי השליח צבור, צריכים לכוין שלא לצאת בברכתו ידי חובתם, כדי שיוכלו לברך שהחיינו בביתם, משום שחששו לסברת האומרים שמצוות אינם צריכות כוונה. ולהלכה נראה, שאין צריך לכוין כן בפירוש, כי סתמא דמילתא כיון שדעת כל אחד לברך ולהדליק בביתו, הוי כאילו נתכוונו בפירוש שלא לצאת בשמיעתם מהשליח צבור.

אין מברכים בבית הכנסת על הדלקת נרות חנוכה, אלא בעשרה, כי פרסומי ניסא לא שייך בפחות מעשרה.

כשאין עשרה בבית הכנסת, וידוע שלאחר מכן יבואו עוד אנשים וישלימו למנין, ויראו את הנרות הדולקות, רשאי השליח צבור להדליק בברכה. וגם נשים וקטנים מצטרפים למנין עשרה לענין זה.

אכילה ועשיית מלאכה קודם ההדלקה

אסור לאכול סעודת קבע קודם הדלקת נרות חנוכה, ויש להחמיר בזה כחצי שעה לפני זמן ההדלקה. ואפילו התפלל מנחה וערבית מבעוד יום. ודוקא סעודת קבע, שהוא יותר מכביצה פת, . אבל בפחות מכן, וכן אכילת פירות וכדומה מותר. עוגה דינה כמו פת, שאסור לאכול יותר מכביצה.¨ מותר לאכול סעודת עראי, וכן אכילת פירות ושתיית משקים קלים.

אשה שבעלה מדליק עבור כל בני הבית, יכולה להקל לאכול סעודת קבע קודם הדלקת הנרות, ובפרט אם בעלה מאחר לבוא להדליק את הנרות, ובלבד שיש צורך בדבר. ובמקום שידוע שנהגו להחמיר בזה ימשיכו במנהגם.

וכן אסור להתחיל במלאכה קודם הדלקת נרות חנוכה. ואפילו ללמוד תורה אסור משיגיע זמנה. ובלימוד תורה אין להחמיר חצי שעה קודם שיגיע זמן ההדלקה, משום ביטול תורה.

אברכי כולל והדלקה בישיבות הספרדיות

אברכי ישיבות יכולים להמשיך בסדר לימודם בכוללים בימי החנוכה כרגיל, וימנו את האשה להדליק נר חנוכה בזמן צאת הכוכבים. ואם אין הדבר מתאפשר, ידליקו נר חנוכה אחר סיום לימודם, כדי שלא לגרום ביטול תורה דרבים. כי בזמן הזה עיקר הדלקת נרות חנוכה היא לפרסום הנס לבני הבית, וזה אפשר לקיים גם אחר סיום סדר לימודם בכולל. אולם אם האברכים קובעים לימוד מיד לאחר ההדלקה, יכולים להפסיק מסדר לימודם להדלקת נרות חנוכה בצאת הכוכבים, ולחזור מיד ללימודם. ורק אם הדבר גורם לביטול תורה דרבים, עדיף שינהגו כנזכר. .

בחורי ישיבה אפילו אם הם לנים בחדרי הפנימיה של הישיבה, אינם צריכים להשתתף בפרוטות, וכן אינם צריכים להדליק נר חנוכה בפני עצמם, אפילו אם יש להם חדרים בפני עצמם. וגם אם ירצו להחמיר על עצמם ולהיות מהדרין להדליק בחדריהם, אינם רשאים לברך על ההדלקה, משום איסור ברכה לבטלה, אלא אם ירצו ידליקו בלי ברכה.

מה שנוהגים בישיבות הקדושות להדליק נר חנוכה באולם בית המדרש, יש להנהיג על כל פנים בישיבות הספרדיות שלא להפסיק באמצע הלימוד להדליק נר חנוכה בבית המדרש, אלא רק לאחר סיום הלימוד. ואף שמעכבים ההדלקה לאחר שעתיים מזמן ההדלקה, מכל מקום כיון שעיקר ההדלקה בבית המדרש הוא לפרסומי ניסא ומנהג ותיקין, לפיכך אין לבטל תורה בשביל זה.

המתארח אצל קרוביו אם צריך להדליק בעצמו

חתן שבא להתארח מספר ימים אצל חמיו, ואוכל ושותה ולן אצלו, יוצא ידי חובת הדלקת נרות חנוכה בהדלקת חמיו, שבעל הבית מדליק ומוציא ידי חובה את כל הסמוכים על שלחנו, ומזכה להם חלק בשמן או הנרות, כמו שמזכה להם כל צרכיהם באכילה ושתיה. ולכן אין החתן רשאי להדליק עם ברכה בחדרו המיוחד לו ללינה. והוא הדין לבן נשוי הבא רק להתארח אצל אביו לשבת חנוכה וכדומה. ואף אם יתכוונו בפירוש שלא לצאת ידי חובה בהדלקת הנרות של בעל הבית, אינם רשאים לברך בחדרם.

והוא הדין למי שמתארח אצל חבירו בימי החנוכה, ולן בביתו לילה אחד או יותר, ואוכל ושותה על חשבון בעל הבית, ואינו עושה עמו חשבון כלל, אינו צריך להשתתף עמו בפרוטות, שהרי הוא יוצא בהדלקת בעל הבית. אלא שבזה ראוי ונכון להחמיר להשתתף בפרוטות עבור השמן או הנרות, או שבעל הבית יכוין להדיא לזכות לו חלק בשמן או הנרות. . והוא הדין אם הוא משלם לבעל הבית איזה סכום מסוים, אך בעל הבית אינו עושה עמו חשבון מדויק על כל ההוצאות שמוציא עליו, שגם בזה אינו צריך להשתתף בפרוטות עם בעל הבית, ויוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית.

הדלקה בערב שבת

בערב שבת נכון להדליק נר חנוכה תחלה ואחר כך נר שבת. וגם מי שמתגורר לבדו, ומדליק גם נרות שבת וגם נרות חנוכה, יקדים להדליק נר חנוכה ואחר כך נר שבת.

אם הזמן דחוק, די בהדלקת נר אחד למצות נר חנוכה, ובעודו ממשיך להדליק שאר הנרות, תוכל האשה לברך ולהדליק נרות שבת, ואינה צריכה להמתין עד שיסיים הדלקת כל הנרות.

בערב שבת צריך לתת שמן בנרות החנוכה שיעור שידלקו חצי שעה אחר צאת הכוכבים בליל שבת, ולכן לא יקדימו ההדלקה בערב שבת חנוכה, כמו שיש נוהגים בכל ערבי שבתות השנה, אלא ידליקו נרות חנוכה כרבע שעה לפני השקיעה, לאחר שיתנו שמן בנרות חנוכה שיעור שידלקו לכל הפחות שעה אחת, באופן שנרות החנוכה יהיו דולקים במשך רבע שעה לפני השקיעה, ורבע שעה של בין השמשות, וחצי שעה אחר צאה''כ, בסך הכל שעה אחת. ואם אין הנרות יכולים להכיל שמן כל כך, או שהנר שעוה קטן, ולא יספיק לדלוק כשיעור חצי שעה אחר צאת הכוכבים, אין יוצאים בזה ידי חובה, והברכות שבירך על הנרות הרי הן ברכות לבטלה, ולכן יש להיזהר בזה מאד, שלכל הפחות באחד מהנרות יהיה השיעור הנ''ל, ואם אי אפשר בלאו הכי, ידליק בלי ברכה, ורק אם יש לו על כל פנים נר אחד שידלק כשיעור שעה אחת, ידליק בברכה.

נכון להתפלל מנחה בערב שבת לפני הדלקת נרות חנוכה, כדי שידליקו נרות חנוכה אחר מנחה, מפני שתפלת המנחה כנגד קרבן תמיד של בין הערבים, ונרות חנוכה הם זכר לנס שנעשה בנרות המנורה של בית המקדש, שמדליקין אותם תמיד אחר קרב תמיד של בין הערביים. אולם כל זה אם הוא מוצא בנקל מנין שמתפללים מנחה מבעוד יום בערב שבת, שאז יתפלל אתם מנחה ואחר כך ילך לביתו להדליק נרות חנוכה. אבל אם אין נמצא בנקל מנין שמתפללים מבעוד יום, לא יתפלל מנחה ביחידות כדי להקדימה להדלקת נרות חנוכה, אלא ידליק נרות חנוכה תחלה, ואחר כך ילך לבית הכנסת להתפלל מנחה בצבור. .

יש להיזהר לתת הנרות במקום מתאים מערב שבת, באופן שהרוח לא תכבה אותם בליל שבת בעת פתיחת וסגירת הדלת. ונרות חנוכה מונחים אחורי הדלת, אסור לפתוח הדלת בשבת, שמא יכבה את הנרות ברוח, בין נר של שעוה בין נר של שמן. ואפילו אם פותח וסוגר את הדלת בנחת, יש לאסור, ולכן בערב שבת חנוכה, כשמדליק נרות חנוכה סמוך לפתח הבית, יתן איזה דבר שיחצוץ בין נרות החנוכה לפתח, להגן מפני הרוח שלא יכבה את הנרות כשפותח את הדלת.

הלכות לצאת השבת

במוצאי שבת אין מבדילין בנר חנוכה, שאין מברכים על הנר עד שיאותו לאורו. שליח צבור ששכח לומר בתפלת ערבית אתה חוננתנו, אם הוא נמצא בצבור, יאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול, וידליק נר חנוכה, ואחר כך יבדיל על הכוס. ואם הוא ביחיד בביתו, בלאו הכי קודם מבדילין על הכוס, ואחר כך מדליקין נר חנוכה.

הנוהגים להחמיר על עצמם בכל מוצאי שבת ואינם עושים מלאכה עד שיעור שעה וחומש אחר השקיעה שלנו, שהוא כשיטת רבינו תם ומרן השלחן ערוך, גם במוצאי שבת חנוכה לא ישנו את מנהגם, וידליקו נרות חנוכה רק אחר שיגיע זמן רבינו תם. שאין זו חומרא וחסידות בעלמא לנהוג במוצאי שבת כרבינו תם, אלא חומרא חשובה מחשש לספק איסור סקילה, וכיון שמרן פסק שאם לא הדליק בחצי שעה ראשונה מדליק והולך כל הלילה, יש לעכב ההדלקה במוצאי שבת עד לזמן רבינו תם. ויש להם להבדיל בבית קודם הדלקת נרות חנוכה. ואין לחוש בזה לספק ברכות אחר שמדליק אחר חצי שעה מצאת הכוכבים לשיטת הגאונים, כיון שהמנהג להדליק בברכה גם אחר חצי שעה מצאת הכוכבים, ובמקום מנהג אין חוששין לספק ברכות.

על הנסים

בנוסח על הנסים בחנוכה ובפורים יש לומר ''ועל הנסים'' עם וא''ו, כי הוא המשך למה שאומר מקודם, מודים אנחנו לך וכו' ועל נסיך שבכל יום עמנו וכו', ובהמשך לזה אומר ועל הנסים וכו'.

אם טעה ולא אמר ''על הנסים'' בתפלה, אם נזכר באותה ברכה, קודם שיאמר ''השם'' בחתימת הברכה, כגון שאמר ''ברוך אתה'' ונזכר, חוזר ואומר מודים אנחנו לך על הנסים וכו', וממשיך ועל כולם וכו'. ואם לא נזכר עד שהזכיר שם ה' אינו חוזר. ויסיים החתימה ''הטוב שמך ולך נאה להודות'', ואינו רשאי לומר שם ''למדני חקיך'' שיראה כאומר פסוק, דהוי הפסק שלא לצורך, מאחר ואינו צריך לחזור.

השוכח ''על הנסים'' ונזכר אחר חתימת הברכה, נכון שיאמרנו בסוף התפלה אחר שיסיים ''אלהי נצור'', ויאמר מודים אנחנו לך על הנסים וכו', עד ונודה לשמך הגדול סלה. אבל אינו רשאי לאומרו בין ברכת הטוב שמך ולך נאה להודות, לברכת שים שלום, משום הפסק.

מי שטעה ואמר ''על הנסים'' בעבודה, דהיינו בברכת רצה, במקום יעלה ויבא, אם נזכר בהודאה, חוזר ואומרו במקומו כתיקון חז''ל, ואם לא נזכר אלא בסוף התפלה, אינו חוזר, שאין בזה כל חשש הפסק במה שאמרו שלא במקומו.

אם טעה בימי חנוכה, ואמר בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה וכו' במקום בימי מתתיה וכו', אינו חוזר, שיצא ידי חובת התפלה.

אם שכח לומר על הנסים בברכת המזון, טוב שבאמצע הרחמן יאמר: ''הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות, כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו בן יוחנן כה''ג'' וכו'.

אין להזכיר מעין המאורע בחנוכה בברכה מעין שלש, ורק בדיעבד, אם עבר והזכיר לפני החתימה, אינו חוזר ומברך.

בנוסח על הנסים בחנוכה צריך לומר בימי מתתיה בן יוחנן כה''ג חשמונַאְי, הנו''ן בפתח, והאל''ף נחה, ואינה נרגשת כלל. ולא לבטאת את האלף בחיריק. והנוהגים לומר חשמונאִי, האל''ף בחיריק, יש להם על מה לסמוך. אך נכון יותר לומר הנו''ן בפתח והאל''ף נחה.

הליכה לקברות הצדיקים בימי החנוכה

העיקר לדינא להקל ללכת לקברות צדיקים בחנוכה, שהרי אין רגילות לבכות שם כמו שבוכים ליד הקבר ביום השבעה או השלשים.